ארבעה ימים אחרי שחמישה מלוחמיו נהרגו באסון בג'באליה מאש כוחותינו, מת מפצעיו רב-סרן גל שבת, מפקד פלוגה בגדוד 202 של הצנחנים. שבת, בן 24 מקציר, הותיר אחריו הורים, אח ואחות ואת ארוסתו רוני - שלה היה אמור להינשא בחורף הבא. רס"ן שבת יובא למנוחות מחר בשעה 12:00 בבית העלמין הצבאי בנתניה.
ב-7 באוקטובר נלחם שבת בעוטף יחד עם הפלוגה שלו, שחיסלה מחבלים שחדרו לשדרות ולבארי. הוא נכנס לעזה בתחילת התמרון, ונלחם בתוך הרצועה במשך חצי שנה.
לפני יום העצמאות, לקח גל את את בת זוגו רוני שמשון לטיול בכדור פורח, ושם הציע לה כאמור נישואין. השניים התכוונו להתחתן בחורף הקרוב, אבל במקום שמחת החתונה - המשפחה הפכה לשכולה. "לי ולגל יש סיפור מהאגדות, כמו שגל תמיד אמר הכרנו 'כמו פעם' באוטובוס, בדרך לבה"ד 1", סיפרה רוני. "התקופה הייתה תקופת קורונה, ושנינו חזרנו מהבית ביום שלישי באופן מאוד חריג. הרבה צירופי מקרים קרו בדרך, אבל בסוף שנינו עלינו על האוטובוס המיועד".
רוני הוסיפה: "גל עלה לאוטובוס והדבר הראשון שהבחנתי בו הן העיניים הטובות שלו מעל למסכה שחבש. כמה דקות אחרי שגל עלה לאוטובוס הוא פזל אליי מספר פעמים ולבסוף ביקש לשבת לידי. דיברנו כל הנסיעה מבאר שבע למצפה רמון (שעה ו-40 דקות!), וגל סיפר שמחכה לו רכב שיוריד אותו לשבוע שטח ברגע שנגיע.
"בסוף הנסיעה ראינו את הרכב שחיכה לגל, אך הוא בחר ללוות אותי עד למגורים. לא החלפנו פרטים, אבל מאוחר יותר השגתי את השם שלו דרך הש.ג ושלחתי לו הודעה. משם כל לילה שיחות נפש עד הבוקר ומשם היסטוריה. לגמרי אהבה ממבט ראשון, שגם היה אמור להיות שיר החופה שלנו. החיילים הבודדים של גל קוראים לו 'אבא שבת' לא סתם, הוא אבא ואמא שלהם לכל דבר, מחבק אותם כשהם צריכים, מדרבן אותם כשהם צריכים".
כרמלה פרנקו, דודתו של גל, סיפרה: "מהרגע שנולד הוא תמיד היה ילד רגוע, שליו, נעים הליכות, מנומס, ילד טוב ממש. יפה טוהר, מחובר מאוד לאחי ולאבא שלי. כשגדל הוא תמיד היה מוקף באנשים טובים ומלא בחברים. היה לו פרופיל 74 בגלל אלרגיה לעץ הזית, והוא היה כאוב מאוד בגלל שלא יכול היה ללכת לקרבי. לקחו אותו לפרופסור לאלרגיה שעשה לו טיפול ונלחם שיהיה לו פרופיל 97. הוא קיבל גיבוש סיירות ולא עבר, ואז שמו אותו ב-202".
נילי טרבלסי, מורתו של שבת בבית הספר גוונים המועצה אזורית מנשה, ספדה לו בפוסט: "הלב מרוסק לרסיסים. איבדתי תלמיד אהוב, איבדנו כולנו עם ישראל את אחד הבנים הערכיים המוסריים והטהורים. לפני חודש כשיצא מעזה בא לבקר להיפרד ולתת חיבוק ואני לא הייתי. פספסתי את ההזדמנות לפרידה, את ההזדמנות לומר לו עד כמה אני גאה מעריכה ואוהבת".
הוועד המקומי של היישוב קציר ספד: "רס"ן גל שבת, בן אילנה ושוקי, אח קטן לקורל וגדול לליאם, נולד וגדל ביישוב קציר, מלח הארץ. גל עם חיוך שובה לב, הצטיין בכל תחום אשר עסק, תמיד ידע לקחת את הדברים הקשים ולהפוך אותם לקלים ואפשריים. נער צנוע, אהוב ומיוחד שהתגייס לצנחנים וחלם להתקדם, לפקד ולחנך את הדור הבא של הצבא".
שבת נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים, כשעתיים לפני התקרית שבה נהרגו כאמור חמישה מלוחמי הצנחנים - סרן רועי בית יעקב, סמ"ר גילעד אריה בוים, סמל דניאל חמו, סמל אילן כהן, וסמ"ר בצלאל דוד שעשוע. באירוע נפצעו עוד שמונה לוחמים, בהם שלושה שמצבם הוגדר קשה.
האסון בג'באליה התרחש בציר שנתפס על ידי הכוחות מגדוד 202, ראשית על ידי שני טנקים מגדוד 82 של חטיבה 7, שמשתתפים בפשיטה על מחנה הפליטים שבצפון-מזרח הרצועה. בצהריים נכנס למבנה הרחב חפ"ק סמג"ד 202, ולקראת ערב עבר בנקודה סגן מפקד פלוגה בטנק.
הכוח של סגן מפקד הפלוגה עלה למבנה, ואז, בסביבות השעה 19:00, כוח מאחד משני הטנקים זיהה קנה מחלון ועדכן את הטנק שצמוד לו. או אז ירו הטנקים למקום שני פגזים, מבלי שהם יודעים שבמקום נמצא "בית הסמג"ד", כלומר מפקדת השטח של סגן מפקד גדוד 202. בצבא החלו בחקירת הטעות הקטלנית.
מוקדם יותר היום הותר לפרסם כי שני לוחמי סיירת גבעתי - סמ"ר נחמן מאיר חיים וקנין, בן 20 מאילת, וסמ"ר נועם בטאן, בן 20 ממושב יד רמב"ם - נהרגו מפיצוץ מטען בפיר, מזרחית לרפיח. באותה תקרית נפצעו קשה גם קצין ושני לוחמים מסיירת גבעתי.
נוסף, לוחם מילואים מגדוד הגישור 5832 של חיל ההנדסה נפצע קשה מירי טיל נ"ט על D9. מתחילת המלחמה נהרגו 631 חיילי צה"ל, בהם 283 שנפלו מתחילת התמרון ברצועת עזה.
