משרד האוצר פרסם אחר הצהריים (יום ב') הצעה חדשה שהגיש להסתדרות המורים, במסגרת המשא ומתן על תנאיהם. בהסתדרות המורים טענו בהמשך כי ההצעה פורסמה ממש בזמן שנציגי הצדדים קיימו שיחות, וכי ההצעה הזו גרועה מהמצב הנוכחי. לפי הצעת משרד האוצר, שכר של מורה מתחיל יועלה ב-30% ל-9,000 שקלים בחודש. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, שאיימה לא לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר ללא הסכם שכר חדש, דרשה לכל הפחות 10,000 שקלים לשכר מורה מתחיל.
לפי הודעת משרד האוצר, גם מורים ותיקים יקבלו תוספות שכר, אולם לא נמסר כמה בדיוק והודגש כי יהיה "תעדוף משמעותי במשאבי ההסכם לטובת המורה המתחיל". במסגרת ההצעה נראה שהאוצר מוותר על דרישתו לשנות את ימי החופש של המורים בתקופת החופש הגדול, ובמקום זאת דורש רק "סנכרון" בימי אסרו חג שלגביהם בן דויד כבר הביעה נכונות לשינוי.
"ההצעה כוללת צמצום פער ימי החופשה בין ההורים לתלמידים", נכתב בהודעת האוצר בנושא החופשות. "הקטנת פער של חמישה ימים על ידי החלפת ימי החופשה של שלושה ימי איסרו-חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר לימי שישי סמוכים; כמו כן, הקטנת פער של 3 ימים נוספים על ידי קיצור החופשה שלפני חג הפסח והעברת הימים לגשר בין יום כיפור לסוכות".
בהסתדרות המורים דחו כאמור את הצעת האוצר החדשה, וכשעה לאחר שנחשפה מסרו בתגובה: "לצערנו הפגישה שוב התפוצצה ועוד לפני שהסתיימה, האוצר כבר הפיץ את תוכנה. הפערים נותרו גדולים מאוד וההצעה שהונחה היום גרועה יותר מהמצב הנוכחי. פקידי האוצר ממשיכים להציע הצעות שפוגעות בעובדי ההוראה באופן ממשי ולבצע מניפולציות במספרים".
עוד מסרה הסתדרות המורים כי "בהתנהלותם זאת, פקידי האוצר, ממשיכים להעמיק את המשבר במערכת החינוך ומעמידים בספק רב את פתיחת שנת הלימודים במועדה. אנו קוראים לראש הממשלה, יאיר לפיד, ולשר האוצר, אביגדור ליברמן, להיכנס באופן אישי לעובי הקורה ולפתור את המשבר הלאומי בחינוך".
הצעת האוצר כוללת גם תמלוגים שונים: לפיה, יוגדלו עד 90% גמולי התפקיד המוענקים למורים בגין ביצוע תפקידי הליבה, כך שהסכום המינימלי לגמול בגין ביצוע תפקידי חינוך כיתה, ריכוז שכבה וסגנות מנהל (שני ומעלה) יעמוד על לפחות 1,100 שקלים בחודש. הוצע גם מענק התמדה בגובה 18,000 שקלים לאחר שלוש שנות הוראה, סכום המשקף 500 שקלים בגין כל חודש. לפי ההצעה יוגדל גם היקף המשרה המינימלי בו ניתן להעסיק מורים, מ-50% ל-70%.
על פי המתווה המוצע, שכר מנהל מתחיל יעמוד על 18,000 שקלים – עלייה של כ-24%. למנהלים אשר יבצעו תפקידים נוספים, כגון חניכה וליווי של מנהלים אחרים, תוענק תוספת שכר של כ-2,000 שקלים לחודש. האוצר מציע גם להגדיל את סמכויותיהם, ושמנהלים יוכלו ליצור תפקידים חדשים, בהתאמה לאופי בית הספר, להם ניתן יהיה למנות מורים מצטיינים ויינתן עליהם גמול של 600 שקלים בחודש.
"במסגרת ההצעה, יינתנו למנהלי בתי ספר מגוון כלים אשר ירחיבו את הסמכות שלהם ויאפשרו גמישות, יעילות ומצוינות במערכת", נמסר. "בין הכלים שהוצעו: אפשרות להעסקה מעל 100% משרה, גמישות למנהל בהליך הפיטורין וכן הארכת התקופה עד לקבלת קביעות. ניתן יהיה להעסיק עובדי הוראה בחוזים אישיים לטובת התמודדות עם מחסור, צמצום פערים וגיוס 'טאלנטים'".
למרות טענת האוצר כי במסגרת ההצעה תינתן למנהלים גמישות בהליך פיטורים של מורים בעייתיים, ההצעה לא כוללת דרישה לקיצור וייעול מנגנון הפיטורים - כפי שהאוצר והמנהלים דרשו עד עתה. לדרישה הזו התנגדה הסתדרות המורים, ולפיכך נראה שמדובר בכניעה מצד האוצר.
אתמול התפרסם מיפוי של משרד החינוך לבדיקת היקף המחסור בעובדי הוראה, שהצביע על מחסור של כ-6,000 מורים וגננות. במשרד החינוך ציינו כי מדובר בהערכות שמתבססות על דיווחי מנהלים וייתכן שהיקפי המחסור גבוהים יותר. למרות הנתונים הללו, מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר אמרה הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי "פתיחת שנת הלימודים אפשרית, גם אם לא במיטבה".
משבר המחסור במורים ובמורים איכותיים מלווה את מערכת החינוך זה למעלה מעשור, ומנהלי בתי הספר נאלצו לוותר על שעות הוראה ולקלוט מורים שאינם ראויים ואף מלמדים שאינם בעלי תעודת הוראה. שנת הלימודים הסתיימה עם מחסור מתמשך שרק מאיים להחריף.
נטישת העובדים במערכת החינוך לא נעצרת בדרגים הזוטרים: כבר לפני שנתיים התריע דוח מבקר המדינה כי מחצית מהמנהלים מונו ללא מכרזים, בין השאר על רקע המחסור במועמדים. השנה המצב החמיר עוד יותר, ומכרזים רבים לבחירת מנהלים בוטלו לאחר שלא היו מספיק מועמדים לתפקיד. המשמעות: משרד החינוך והרשויות המקומיות ייאלצו למנות מנהלים לא ראויים, שינהלו בתי ספר שבהם חלק מהמורים אינם ראויים והתקבלו בלית ברירה.
פורסם לראשונה: 16:32, 25.07.22