חודשים ספורים לאחר שסיימה את שהותה במקלט לנשים נפגעות אלימות במשפחה, מצאה עצמה מיטל (שם בדוי) מתמודדת עם מציאות חדשה שבה היא נדרשת לגדל ולפרנס לבדה את שני ילדיה. האתגרים הכלכליים לא מניחים לה, ובהם הצורך הבלתי פוסק לדאוג לכך שלא יחסר דבר לילדיה. בתקופה האחרונה נתמכה מיטל במיזם הלאומי לביטחון תזונתי של משרד הרווחה, ובמקביל בתה קיבלה בכל יום ארוחה חמה בבית הספר במסגרת מפעל ההזנה של משרד החינוך. אולם לצערה, שני השירותים הופסקו כעת - והיא נותרה ללא סיוע.
"זה היה מאוד משמעותי עבורי", תיארה, "יצאתי מהמקלט והייתה לי עזרה. בתי בת השבע מקבלת אוכל בבית הספר. זה מאפשר לי לעבוד במשרה מלאה ולדעת שהיא עדיין אוכלת כמו שצריך גם כשאני בעבודה. גם כך קשה לפרנס שני ילדים לבד. כמעט כל הכסף שלנו הולך על אוכל".
במשרד החינוך טוענים שמי שאחראי להשלים את הפער התזונתי בקיץ הוא משרד הרווחה. האבסורד הוא ששני המשרדים לא מתקשרים זה עם זה. משרד החינוך לא העביר למשרד הרווחה רשימה של התלמידים הנתמכים על ידו, חלקם באים ממשפחות שאינן מוכרות לרווחה. למשרד הרווחה גם אין כיום תוכניות דומות שמחלקות ארוחה חמה בהיקפים דומים. במועדוניות של משרד הרווחה שבהן ניתנות ארוחות חמות גם בחודשי הקיץ, מדובר בכעשרת אלפים ילדים.
מי שנופל בין הכיסאות הם דווקא אותם ילדים בסיכון שימצאו את עצמם מעבירים את החודשיים הקרובים ללא אוכל בריא ומזין. אם זה לא מספיק, כ-6,000 משפחות שהיו זכאיות לסיוע מהמיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה בחצי השנה האחרונה יפסיקו לקבל אותו החל מהיום. אומנם מדובר בסיוע מוגבל בזמן, אבל עדיין מדובר במכה קשה.
462,500 תלמידים מקבלים מדי יום במהלך שנת הלימודים ארוחה חמה במסגרת תוכניות שמפעיל משרד החינוך באמצעות הרשויות המקומיות בגני ילדים ובבתי ספר. רבים מהם יישארו ללא ארוחה חמה בחופשת הקיץ וייאלצו להסתפק במזון דל ולא מזין החל מהיום, אף שבתי הספר ממשיכים לפעול במסגרת בית הספר של החופש הגדול לעוד שלושה שבועות.
"מפעל ההזנה של משרד החינוך נועד לסייע לילדים שלא מקבלים הזנה בבית, וחיים בחוסר ביטחון תזונתי", הסביר פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית, "אז בוודאי שגם כשבית הספר סגור צריך לדאוג להם. אי אפשר להפסיק לאכול משום שלוח השנה לא מסתדר עם המוסדות שדרכם מעבירים אוכל. הזנה של ילדים לא נועדה רק כדי שלא יהיו רעבים במהלך יום הלימודים, לכן בעולם יש תמיכה רצופה גם בימים שבהם בתי הספר סגורים. בקורונה המשיכו להעביר אוכל ברוב המקומות בעולם, חוץ מישראל".
לדברי פרופ' טרואן, יש חשיבות בתזונה בריאה, בוודאי בתקופות של התפתחות פיזית, קוגניטיבית, שכלית וחברתית. "אם לא נדאג לילדים, נפגע במימוש הפוטנציאל האנושי הגלום בהם, וזו תהיה בכייה לדורות. זה צו מוסרי וצו שיש בו היגיון כלכלי. במחקר שבחן את תוכנית ההזנה האמריקנית נמצא שאם משקיעים 20 מיליארד דולר, ההחזר הכלכלי יהיה יותר מ-40 מיליארד. זה לא רק מעשה חסד אלא מעשה נבון כלכלית".
להערכת הביטוח הלאומי, בישראל יש 522 אלף משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי. כמחציתן - 265 אלף - נמצאות באי ביטחון תזונתי חמור. במרבית המשפחות הללו יש ילדים. מדובר ב-976 אלף נפשות שבהן 665 אלף ילדים באי ביטחון תזונתי. רבים מהם נתמכים במפעל ההזנה של משרד החינוך במהלך השנה, במטרה לצמצם פערים חינוכיים, חברתיים והתפתחותיים בינם לבין התלמידים האחרים. יש לציין כי למרות הצורך העצום להרחבת המענים, בישראל אין כיום תוכניות הזנה ייעודיות לתלמידי חטיבות ביניים ותיכונים, אף שאי ביטחון תזונתי קיים גם בקרב ילדים בשלבי חינוך אלה.
"דווקא עכשיו הממשלה שכבר אישרה מיליארד שקלים לביטחון תזונתי, לא הצליחה למצוא כסף כדי לאפשר למשפחות האלו להחזיק את הראש מעל המים", אמרה אפרת רותם, עובדת סוציאלית ועורכת דין, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. "ביטחון תזונתי יכול להבטיח למשפחה כבוד, יציבות וחיים תקינים".
בין המשפחות שעליהן מדברת רותם נמצאת המשפחה של דותן (שם בדוי), אב חד הורי לשני ילדים. "אני אחרי גירושים, מפרנס יחיד שמתמודד עם חובות ומנסה להעניק לילדיי את הטוב ביותר", סיפר, "המחויבות שלנו כהורים היא לתת לילדים שלנו סיכוי שווה להצליח. אני לא רוצה להכניס אותם למעגל העוני". הוא הוסיף: "עד עכשיו ידעתי שלפחות את מוצרי הבסיס יש לנו, וזה מוריד המון לחץ ודאגה. זה גם אינטרס של המדינה להוציא משפחות מקו העוני. למה אנשים צריכים להגיע לעמותות ולבקש אוכל? אנחנו בחופש הגדול, צריך לקנות ציוד לילדים לשנה הבאה ואחר כך מגיעים החגים. איך משאירים כך משפחות?".
מחקר של האוניברסיטה העברית מצביע על כך שכחצי מיליון תלמידים בישראל איבדו 50-30 אחוז מהארוחות שלהם בשל היעדרות מבתי הספר בזמן משבר הקורונה. הסיבה לאובדן הארוחות: מפעל ההזנה של משרד החינוך לא פעל בתקופות הסגרים.
על פי מחקר של מרכז אדוה, חוסר ביטחון תזונתי משמעו נגישות לא רק לכמות מספקת של מזון, אלא גם למזון איכותי, שחיוני לבריאות האדם. "ילד בבית שלא מקבל ארוחה יאכל חטיף או לחם", הסביר ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, "אולי הוא לא יהיה רעב אבל תהיה לו תזונה רעה מאוד. ילדים באי ביטחון תזונתי הם במשקל גבוה כי הם אוכלים אוכל לא בריא, וגם זו סכנה בריאותית".
משרד החינוך מסר: "במסגרת תוכנית ההזנה הלאומית, בשנת תשפ"ג כ-462,500 תלמידים מקבלים מדי יום ארוחה חמה, באמצעות חמש תוכניות מרכזיות. לפני חמש שנים כ-295 אלף תלמידים קיבלו ארוחה חמה. תוכנית ההזנה הלאומית מסונכרנת עם ימי הלימוד, והפעלתה דורשת פיקוח קפדני על בטיחות המזון, איכותו ושינועו - דבר המתאפשר במסגרת החינוכית הפורמלית בלבד".
משרד הרווחה מסר: "המשרד דואג לרווחתם של ילדים שמשפחתם מוכרת ומקבלת שירות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. עבור ילדים אלה המשרד מאפשר לרשויות המקומיות להמשיך ולהפעיל את המועדוניות שבהן יש ארוחה חמה גם בחודשי הקיץ. מפעל ההזנה של משרד החינוך מעניק ארוחה חמה לתלמידי בתי הספר. שירותי הרווחה אינם יכולים להוות תחליף למפעל חשוב זה".
