המדינות המסוכנות למשרתים בצה"ל: שר החוץ גדעון סער כינס אתמול (ראשון) דיון של צוות השרים מהקבינט המדיני-ביטחוני לנושא הגנה על יהודים וישראלים. הדיון נערך לאחר שבמהלך סוף השבוע עסק השר סער באופן אישי בטיפול שהוביל להברחתו של לוחם צה"ל משטח ברזיל.
בדיון השתתפו שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר ושר התפוצות עמיחי שיקלי. כמו כן לקחו חלק בדיון אנשי הנהלת משרד החוץ ונציגי משרדי המשפטים והתחבורה, שב"כ, המל"ל והמוסד. מדובר בדיון ראשון מתוך סדרת מפגשים מתוכננים, והוא עסק בשיפור שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים להתמודדות עם הנושא.
במהלך הדיון התקיים שיח על ניהול האירועים כמו זה שהתרחש בברזיל, אחרי שבית משפט מקומי הורה למשטרה במדינה הדרום אמריקנית לפתוח בחקירה נגד הלוחם. החלטת השופט בברזיל התקבלה בעקבות תלונה של קרן "הינד רג'אב" (HRF), ששמה לה למטרה להתמקד בהליכים משפטיים נגד חיילי צה"ל, בטענה ש"ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בפלסטין".
מבחינת הרשויות בישראל, ניהול אירוע כזה כולל שלושה שלבים: ניטור הסכנה, הערכת הסיכון ולהבין אם יש סכנה ועד כמה היא רצינית, והמענה בהתאם לחומרת הסיטואציה שנע בין התעלמות אם אין סיכון משפטי כי מדובר בממשל ידידותי או למלט את החייל כשיש סכנה שיתפתח נגדו צו מעצר.
השר סער הנחה בדיון אתמול על גיבוש מיידי של נוהלי עבודה סגורים למקרים מהסוג הזה. בנוסף הנחה שר החוץ לחדד לצבא שחיילים יקבלו תדרוך שאסור להם להעלות תיעודים מפעילויות מבצעיות. כמו כן הנחה השר סער להקים "קו חם" של מנגנון לקבלת פניות של חיילים ואזרחים, שיוכלו לפנות אליו בשאלות במקרה של חששות. סער גם הנחה לקיים עבודת מטה לבצע ניטור כלפי ארגונים שפועלים נגד חיילי צה"ל בחו"ל.
מהפרטים שעלו בדיון התברר כי מאז הטבח ב-7 באוקטובר אירעו 12 מקרים של חיילים שנרדפו משפטית ברחבי העולם. על רקע הפרטים נודע כי במחצית השנייה של 2024 הייתה עלייה של 63% בתקריות האנטישמיות ברשת, ועלייה של 104% בתקריות אנטישמיות פיזיות.
עיקר הסכנה לחיילי צה"ל היא במדינות בעלות קו עוין לישראל, ובכללן אירלנד, ברזיל, ספרד, בלגיה ודרום אפריקה. מאז תחילת המלחמה נפתחו הליכים נגד חיילי צה"ל במדינות הבאות: מרוקו, נורבגיה, בלגיה, קפריסין, סרי לנקה, הולנד, ברזיל, תאילנד, אירלנד, סרביה, צרפת ודרום אפריקה.
מהפרטים בדיון עלה עוד כי חיילי צה"ל מולטו מתחת לרדאר בלפחות מחמש מדינות. עם זאת, יודגש כי באף מדינה לא הוצא צו מעצר נגד חיילי צה"ל. ארגונים אנטי-ישראליים כמו קרן "הינד רג'אב" ו"תנועת 30 במרץ" ניסו לפעול להוצאת צווים כאלה, אך נחלו כישלון בכל מדינה. מאחורי הפעילות הזאת עומדים פעילים שקשורים ל"סאמידון", שהוכרז על-ידי ישראל כארגון טרור.
קרן "הינד רג'אב" טוענת שהעבירה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג פרטים על אודות אלף חיילי צה"ל. הקרן הוקמה בפברואר בשנה שעברה על-ידי כמה פלסטינים שחיים בבריסל, בירת בלגיה, לזכרה של הילדה הפלסטינית הינד רג'אב בת ה-6, שלטענתם נהרגה על-ידי כוחות צה"ל ב-29 בינואר אשתקד יחד עם כל בני משפחתה בעת שהיו במכוניתם.
הבעיה העיקרית שנוגעת לנושא היא העובדה שחיילי צה"ל מעלים סרטונים מפלילים ברשתות החברתיות, שבהם הם מתעדים את עצמם מבצעים פעילויות בעזה ובלבנון, ומפרטים את הפעילויות שלהם. הקרן אוספת את הסרטונים, מאמתת אותם מול נתונים נוספים, ופונה לממשלות כשאותם חיילים נוסעים לטייל בחו"ל ומעדכנים על חופשתם ברשתות.
צה"ל לא מצליח לעשות סדר בנושא ולשים לו קץ. בחלק גדול מהמקרים מדובר באנשי מילואים שמתעלמים מהפקודות. גורמים מדיניים אמרו כי מדובר בתופעה שתלך ותחמיר. קרן "הינד רג'אב" נהגה עד כה לפרסם את שמות החיילים, כך שנתנה מספיק זמן למערכת למלט את החייל. במקרה של ברזיל הם הפיקו לקחים ודיווחו על התלונה ועל החלטת בית המשפט הפדרלי מבלי לדווח על שמו. בסופו של דבר, ההודעה של הקרן הספיקה לישראל לאתר את החייל ולמלט אותו ואת חבריו מברזיל.
חשוב לציין כי לא כל העולם מסוכן לחיילי צה"ל. ישראל בקשר עם מדינות ידידותיות, כמו למשל הונגריה, צ'כיה ואיטליה, שספק רב אם יאפשרו לארגונים הפרו-פלסטיניים להוביל למעצרם. בהולנד ובצרפת, למשל, ניסו לפתוח בהליכים משפטיים נגד חיילי צה"ל שמחזיקים באזרחות כפולה - אבל הבקשות נדחו. בהולנד אף נתלו מודעות "מבוקשים" נגד חיילי צה"ל עם אזרחות מקומית שחזרו למדינה.
אבל לא לעולם חוסן, ועל כל צעיר שיוצא לחו"ל להיזהר בכל מקום. מה אפשר לעשות? קודם כל למחוק את כל הסרטונים ברשתות שעלולות להפליל אתכם. בנוסף, לפני נסיעה כדאי לברר ביחידה הצה"לית האם נשקפת לכם סכנה של מעצר. פרופיל נמוך יכול לסייע, אין צורך לדווח לאן אתם נוסעים. אפשר להמתין עם הסרטונים על הטיול בתאילנד או בארגנטינה רק אחרי החזרה לארץ.
פורסם לראשונה: 22:25, 05.01.25
