לכיכר החטופים בתל אביב הגיעה הערב (שישי) עלמה אור, ששוחררה משבי חמאס ביום שבת האחרון - כדי לבקר את חבריה, ולעשות פעולה סימבולית במיוחד: לקרוע את השלטים שבהם היא מופיעה כחטופה. גם רז בן עמי (57), ששוחררה שלשום משבי חמאס אחרי 54 ימים, הגיעה הערב לכיכר החטופים כשהיא מחזיקה את תמונת בעלה אוהד שנותר בידי חמאס ברצועת עזה.
6 צפייה בגלריה
כיכר החטופים, תל אביב
כיכר החטופים, תל אביב
עלמה אור, והשלטים בכיכר החטופים
(צילום: רויטרס /Ronen Zvulun)
רז בן עמי בקריאה להחזרת החטופים
(מתוך האינסטגרם של אלה בן עמי)

עלמה בת ה-13 שוחררה מהשבי ביום שבת האחרון עם אחיה נעם, בן 16. אביהם דרור נשאר בשבי חמאס, והאם יונת נרצחה בטבח בבארי ב-7 באוקטובר. אחיהם יהלי בן ה-18 ניצל מהתופת כי שהה באותה עת בצפון, שם הוא נמצא בשנת שירות. ליאם אור (18), בן הדוד של עלמה ונועם, שוחרר שלשום מהשבי - אחרי 54 ימים בידי חמאס.
בן עמי, שכאמור אחזה בתמונה של בן זוגה אוהד, הצטלמה לסרטון שפרסה בתה אלה בחשבון האינסטגרם שלה. "תודה לכל מי שדאג לזה שאני אהיה פה בארץ ומקווה שכל החטופים יחזרו בהקדם", היא אמרה. "אוהדי, אני מחכה לך, תחזור. אנחנו נדאג לזה. עד שאתה תחזור אני לא מפסיקה, אתה תהיה פה בבית איתי ועם הבנות".
אתמול בנותיה של רז חגגו לה את יום הולדתה ה-57 בבית החולים, זאת לאחר שבתאריך עצמו, 17 בנובמבר, היא הייתה בשבי. המשפחה ציינה אז את יום ההולדת שלה בלעדיה בכיכר החטופים יחד עם משפחתה של אמילי הנד, שציינה את יום הולדתה ה-9 בשבי, וייחלו לחגוג איתה יחד. כעת, אחרי שאמא שבה הביתה, רז ושלוש בנותיה ממשיכות במאבק להשיב את אב המשפחה.
בכיכר נכחה גם שרי גת, דודה של כרמל גת, שעדיין נמצאת בשבי חמאס - ושל ירדן רומן גת, ששוחררה מהשבי השבוע. "כמעט התעלפתי כשראיתי אותה פה. זה היה מרגש בטירוף", היא אמרה ל-ynet. "איזו עוצמתית היא שהיא באה לכאן. איזה אושר זה. אני מקווה שגם כרמל תגיע לפה ככה".
6 צפייה בגלריה
רז בן עמי בכיכר החטופים בתל אביב
רז בן עמי בכיכר החטופים בתל אביב
רז בן עמי בכיכר החטופים בתל אביב
(צילום: משפחת בן עמי)
6 צפייה בגלריה
רז בן עמי בכיכר החטופים בתל אביב
רז בן עמי בכיכר החטופים בתל אביב
רז בן עמי בכיכר החטופים בתל אביב
(צילום: משפחת בן עמי)
חברי קיבוץ בארי הפגינו למען החזרת החטופים בכיכר בת"א
(צילום: עידו ארז)

אור גת, גם הוא קרוב משפחתה של כרמל וירדן, סיפר שהתרגש לראות את עלמה: "אנחנו כולנו ביחד ממשיכים במאבק ומחכים לכרמל ולכולם אחריה ושתוביל אותם החוצה מה שנקרא, זה המצב כרגע". הוא אמר שכרמל וירדן לא נפגשו בשבי, ואמר כי חידוש הלחימה מדאיג אותו. "פחד מוות. אנחנו מבינים שהיא בסדר ושהיא בחיים וקיווינו לאולי עוד פעימה או שתיים ולראות אולי את השם שלה ברשימה. אנחנו יודעים בוודאות שהיא לא תגיע וזה הורג".
דודם של עלמה ונעם סיפר לכלי תקשורת בעולם כי לאורך תקופת השבי הם כלל לא ידעו שאמם נרצחה ב-7 באוקטובר. הדוד, אהל בשוראי שמתגורר בפיליפינים, סיפר לרשת CNN כי המחשבה על האיחוד עם אמם חיזקה את השניים במהלך התקופה הממושכת והנוראית בעזה, וכי הם קיבלו את הבשורה המרה רק כששוחררו בשבת והתאחדו עם בני משפחתם – בהם אחיהם הגדול יהל, בן 18 שנמצא בשנת שירות ובזמן הטבח שהה בצפון.
6 צפייה בגלריה
אור גת
אור גת
אור גת. "הורג לדעת שכרמל לא תגיע"
(צילום: עידו ארז)
משפחות החטופים בהפגנה מול הקריה בת"א
(צילום: עידו ארז)

6 צפייה בגלריה
מחאת משפחות החטופים בתל אביב
מחאת משפחות החטופים בתל אביב
(צילום: Amir Levy/Getty Images)
6 צפייה בגלריה
מחאת משפחות החטופים בתל אביב
מחאת משפחות החטופים בתל אביב
(צילום: Amir Levy/Getty Images)
"החלום התנפץ", אמר בשוראי בשיחה עם CNN. "אחותי, אמם, נרצחה ב-7 באוקטובר. הילדים לא ידעו את זה. חשבנו שהם היו ביחד בזמן החטיפה, אבל למעשה הם נפרדו זה מזה מהרגע הראשון. כשהם חצו חזרה את הגבול והתאחדו עם סבתא שלהם ועם אחיהם הגדול, החדשות הראשונות שהם נאלצו להתמודד איתן היו שאימם כבר לא בין החיים", סיפר. "זה היה רגע נוראי וטראומטי עבורם".
בשוראי התראיין גם ל"גרדיאן" הבריטי, וסיפר לעיתון כי גם על חטיפת אביהם נעם ועלמה לא ידעו עד ששוחררו. רק כששני האחים השתחררו למדו מהם קרוביהם על הזוועה שחוותה המשפחה במתקפת הטרור של חמאס. לדברי בשוראי האחים סיפרו שהם והוריהם התחבאו בממ"ד בבוקר השבת השחורה: "כשמחבלי החמאס הציתו את הבית שלהם כדי לאלץ אותם לצאת החוצה מהממ"ד, הילדים קפצו מהחלון וניסו להתחבא במקום אחר בקיבוץ, אבל המחבלים מצאו אותם ולקחו אותם לעזה במכונית שגנבו משם. הם שמו את נעם בתא המטען ואת אחייניתי מקדימה עם שמונה מחבלי חמאס אחרים".
בריאיונות שהעניק סיפר בשוראי כי על פי עדותם, נעם ועלמה לא הוחזקו בעזה בתוך מנהרה, אלא בתוך חדר בבית כלשהו שבו שהו עם חטופה נוספת. אביהם לא הוחזק יחד עמם. בשוראי הדגיש כי התקופה בשבי הייתה עבורם "נוראית" וכי למרות שלא הוחזקו מתחת לאדמה, "קרו דברים אחרים שהפכו את החוויה לקשה, קשה מאוד". הדוד ביקש שלא להרחיב יותר מדי על אותם קשיים במהלך השבי, כדי לא לפגוע ברגשות המשפחות שיקיריהן עדיין חטופים.