בשבוע השלישי לכנס החורף של הכנסת ה-25, כבר אפשר להבין את הלך הרוח של הקואליציה והחקיקה שבה חבריה בוחרים להתעסק - חוקים שמבקשים להעצים את כוחה של הממשלה, לפטור את האברכים החרדים מגיוס מבלי לפגוע בזכויותיהם, ולהעניש פעילי טרור ותומכיהם. אך מה עם נפגעי המלחמה? בעוד כנס החורף הקודם, שהיה מיד אחרי טבח 7 באוקטובר, עסק כולו בסיוע למשפחות השכולות, משפחות החטופים, המפונים ושורדי מתקפת חמאס, הפעם נראה שקבוצות אלה אינן בראש סדרי העדיפויות.
ח"כ דוד ביטן מורה להוציא מדיון קרובת משפחה של חטופה שנרצחה בעזה
(צילום: ערוץ כנסת )
נדמה כי שלושה חודשי פגרה רק חידדו אצל חברי הכנסת את הצורך להגביר הילוך בהעברת חוקים לטובת קהל הבוחרים שלהם, או במקרים מסוימים בעלי האינטרסים שמושכים בחוטים. רק אתמול (רביעי) אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק הקובעת ששר המשפטים יחליט על שכר החברות בלשכת עורכי הדין, הצעת חוק נוספת שתאפשר למשטרה לעשות שימוש ברוגלות, אך לא נגד שחיתות שלטונית, ובתחילת השבוע גם קודמה הצעת חוק שתסדר ג'ובים ותקציבים לרבני מועצות. כך, בזמן שהוועדות עמוסות וזמני המליאה נמשכים עד השעות הקטנות של הלילה, דווקא הצעות החוק שאמורות לסייע לנפגעי המלחמה ומשרתי המילואים אינן מקבלות עדיפות.
חוק תקומה מחוץ לחוק ההסדרים
אחד החוקים הכי חשובים לשיקום יישובי העוטף והשבת התושבים לבתיהם, הוא החוק לשיקום חבל תקומה, שהופץ למשרדי הממשלה כבר באפריל, נתקע ואינו מופיע בחוק ההסדרים, אף שזו הדרך המהירה לקידומו.
מטרת החוק היא "קביעת חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי שיאפשר תעדוף החבל ותושביו, מתן הטבות ומענקים - הן בידי מנהלת תקומה והן בידי משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלה ורשויותיה בתחומי הפעילות של כל אחד מהם". למעשה, החוק נועד להבטיח תקציבים ליישובים שנפגעו בשבת השחורה ובמלחמה שאחריה ולהסיר חסמים בירוקרטיים שיש בחוק הקיים.
אהד כהן, מנכ"ל תנועת "עתיד לעוטף", אמר בשיחה עם ynet כי "חוק תקומה, שעליו נאבקנו יחד עם ראשי הרשויות ועם פורום הביתה במשך חודשים, הוא הבסיס הכלכלי והחברתי הנדרש לשיקום ולהתפתחות ארוכת טווח של יישובי העוטף. החוק נועד לחזק את התשתיות, את מערכת הבריאות והחינוך, את החוסן הכלכלי והחברתי, ואת התשתית שתאפשר לעוטף לשגשג ולצמוח.
"החוק אושר בהחלטת הממשלה בנוגע לתקציב, אך הוא ממתין לאישור כחוק נפרד ולא נכלל עדיין במסגרת חוק ההסדרים. זה מצב שמותיר איומים פוטנציאליים, כמו אפשרות של קיצוצים רוחביים שעלולים לפגוע בתקציבים הקריטיים לשיקום. אנו מצפים מהממשלה ומשר המנהלות הנכנס, מר זאב אלקין, לפעול במלוא המרץ לקידום חוק תקומה ולהבטיח את יציבות התקציבים, ללא קיצוצים וללא עיכובים, כך ששיקום העוטף ייעשה במלואו".
מקדמים פטור ומתעכבים בהטבות למשרתים
בממשלה לא הורידו את הרגל מהגז מהמאמצים להגיע לפשרות בעניין הפטור מגיוס חרדים לצה"ל, תוך מתן מענה לצורכי הצבא בעת מלחמה. בעוד החרדים לוחצים למצוא פתרון שיאפשר את המשך הזכויות וההטבות לאברכים המשתמטים משירות צבאי, במקביל הוגשו כמה הצעות חוק פרטיות מצד חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שנועדו לשפר את מעמדם של משרתי המילואים, לתת להם הקלות כלכליות וחברתיות, חלקן נזנחו בשלבים ראשוניים.
כעת ישנה הצעת חוק שעבדו עליה בפורום "נשות המילואימניקים" עם חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה - חוק מעמד המשרת, שעברה השבוע בקריאה טרומית והוגשה על-ידי ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית. הצעת החוק נועדה לתת מעטפת כלכלית למשרתי המילואים ומשפחותיהם והיא דורשת תקציבים גדולים, שלא בטוח ייכנסו למסגרת תקציב 2025.
עו"ד רותם אבידר-צאליק, ממייסדות פורום "נשות המילואימניקים" וראש תחום כנסת, אמרה: "הציפייה שלנו היא שיהיה קונצנזוס מצד הקואליציה והאופוזיציה באשר לחקיקה שמיטיבה עם משרתי המילואים. זה גם ברמת הנראות - לתת רוח גבית למשרתים מתוך המשכן, בשביל המשרתים. זה לא מגיע לנו שפוליטיקה תנצח אותנו.
"אנחנו עובדות עם כל מי שיכול ורוצה לקדם את הנושא הזה, ואנחנו מצפות שזה יקודם כמה שיותר מהר ויקבל את התקציבים הנדרשים. ברור לנו שזה תקציב אסטרונומי אבל כך גם ההקרבה העצומה של מי שמשרת במילואים תקופה ארוכה וממושכת, בסוף הם חוזרים הביתה והחיים לא אותו דבר - לא הם, לא הנשים ולא הילדים שלהם. ראוי שהחוק הזה יקודם ויתוקצב".
כמו כן הוסרו מסדר היום הצעות החוק של סיעת יש עתיד לתיקון זכאות לדמי לידה לנשים ששירתו במילואים לפני לידתן, הצעת חוק להעדפת רכישת קרקע בפריפריה לחיילי מילואים, הצעת חוק לתגמול משרתי מילואים ששירתו במשך תקופות ממושכות וגם הצעת חוק מהקואליציה של ח"כ יצחק קרויזר וצביקה פוגל מעוצמה יהודית שמציעה העדפת מועמדים תושבי פריפריה למשרות בשירות המדינה.
סיוע לשורדי הטבח במסיבות
לעיתים קרובות מתקיימים בכנסת דיונים שבהם עולות עדויות קורעות לב על ההתמודדות של שורדי מסיבות הנובה והפסיידאק שסובלים מטראומה ומתקשים לנהל את חייהם. לא פעם עלתה סוגיית האובדנות ומקרים שבהם שורדים שמו קץ לחייהם, כי לא קיבלו את הסיוע המתאים. כמו כן עלה הצורך של הסיוע לבני משפחות השורדים, שזנחו את עיסוקם כדי לסייע להם.
בחודש פברואר הוגשה הצעת חוק שחתמו עליה עשרות חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה המבקשת להקים ועדה ציבורית בראשות שופט שתחליט על אופן מתן הסיוע לנפגעים האזרחים ולבני משפחותיהם. הסיבה לכך היא שהיו נפגעים רבים, שלא נתמכים על-ידי צה"ל או משרד הביטחון ושאינם חלק מקהילה מגובשת, מה שגרם ללא מעט מקרים שנופלים בין הכיסאות. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ולא המשיכו לקדמה מחודש מאי.
נציין כי הקואליציה כן עוסקת ומקדמת חקיקה הקשורה למלחמה, אך בעיקר סביב הענישה והעמדתם לדין של מבצעי הטרור ותומכיהם, איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, מניעת ההשתתפות שלהם בהליך הבחירות לכנסת, מניעת העסקתם במערכת החינוך וגירוש משפחותיהם ככלי הרתעה שנועד למנוע את הפיגוע הבא. יחד עם זאת, נראה שאלה שנשארו בחיים וזקוקים לעזרה מהמדינה, לא מספיק עומדים בראש סדר העדיפויות.
החזר הוצאות על נסיעה בכביש 6 למשרתי מילואים
עם כל אלה, אישרה אתמול מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית גם את הצעת החוק כביש אגרה של ח"כ חנוך מילביצקי, שתקל על משרתי המילואים. לפי ההצעה, חיילי המילואים שנקראו להתייצב לשירות מילואים ונסעו ברכבם הפרטי בכביש 6 לבסיס השירות או ממנו – יהיו זכאים להחזר הוצאות בעד אגרת הנסיעה ששולמה.
בנוסף, מוצע לקבוע ששר הביטחון ושר האוצר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה, יקבעו בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה להחזר האגרה, אופן ומועד קבלת ההחזר, ואת סכום ההחזר המרבי. 13 חברי כנסת הצביעו בעד, ללא מתנגדים.
