בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר הבוקר (חמישי) שנת מאסר בפועל על איש העסקים הבדואי יעקוב אבו אל-קיעאן, שהורשע במגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאיראן. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות.
אבו אל-קיעאן בבית המשפט ביום הרשעתו. ספטמבר אשתקד
(צילום: רועי עידן)
השופטת טל לחיאני שהם ציינה כי עמדת הפרקליטות לגבי העונש היא מקלה במיוחד. "אילולא הסדר הטיעון שנעוץ אף בשיקולים ראייתיים - מסופקני אם היה מקום לקבלה", אמרה.
עוד ציינה כי "לאחרונה נצפית מגמה ברורה מצד גורמים עוינים והעומדת בראשם - איראן, לנסות לגייס סוכנים בישראל שיעבירו לה מידע ביטחוני לטובת מטרתה המוצהרת - פגיעה במדינת ישראל ואזרחיה". השופטת הוסיפה כי אף שמעשיו של הנאשם בוצעו לפני כמה שנים, אי אפשר להתעלם מהמצב הביטחוני של המדינה כיום. לכן, לדבריה, יש להחמיר בענישה. כאמור, בשל הסדר הטיעון בין הצדדים והעובדה שהפרקליטות דרשה רק שנת מאסר בפועל, השופטת גזרה עליו את העונש המבוקש וקנס של 15 אלף שקל.
במסגרת ההסדר בתיק, שהוצג בחודש ספטמבר אשתקד בפני בית המשפט, אבו אל-קיעאן הורשע במגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב. פרקליטות מחוז דרום ביקשה עונש מאסר בפועל של 12 חודשים בלבד, בניכוי שלושה חודשים שבהם שהה במעצר. נציג הפרקליטות אמר אז כי "אנחנו רוצים להעביר מסר מרתיע של מאסר מאחורי סורג ובריח, גם אם העבירות אינן ברף הגבוה". אבו אל-קיעאן עצמו טען כי "זה יום טוב עבורי. לא ריגלתי, לא פגעתי בביטחון המדינה".
בעבר היה אבו אל-קיעאן מיועד לרוץ לכנסת ברשימת "תלם" של משה (בוגי) יעלון. בתגובה להסדר הוא אמר עוד כי "טענו שהייתי המרגל הכי גדול במדינת ישראל - מעולם לא ריגלתי". סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס, ביקשו מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, שאליו הגיעו לאחר שהחל שלב ההוכחות במשפט. לדברי עו"ד חימי, ההסכמה על ההסדר הושגה לאחר פרשת התביעה, "על כל העדים והמורכבות שלה. הגענו להסדר טיעון ולפיו הדגש הוא שיעקוב לא ניסה לפגוע בביטחון המדינה ולא פגע בו".
המקרה הותר לפרסום לפני כשלוש שנים לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות", לאחר שאבו אל-קיעאן נעצר ועל הפרשה הוטל צו איסור פרסום גורף. בין היתר, נאשם אבו אל-קיעאן כי העביר מידע אודות לוח הזמנים והמיקום של בני גנץ כשהיה שר הביטחון.
סנגורו של אבו אל-קיעאן עו"ד אבי חימי מסר: "בתחילת הדרך התיק הוצג כפרשיית ריגול חמורה. עם זאת, בעבודה משפטית מאומצת עלה בידינו להוכיח שמרשינו לא פגע - ומעולם לא התכוון לפגוע - בביטחון המדינה. לפיכך, הפרשה הסתיימה בקול ענות חלושה והתוצאה המקלה מדברת בעד עצמה".
