משרד הבריאות תקף הבוקר (יום שלישי) את ההסתדרות הרפואית על התנגדותה לקיצור תורנויות המתמחים, ומסר כי "המתווה יקצר משמעותית את תנאי העבודה של המתמחים, יצמצם את הפערים בבריאות בין המרכז לפריפריה ויבטיח טיפול רפואי טוב יותר עבור כל תושבי מדינת ישראל". ההסתדרות עצמה כינסה הבוקר מסיבת עיתונאים נגד המתווה, שאמור היה להיכנס לתוקף בעוד שלושה ימים בעשרה בתי חולים בפריפריה - וכעת לא ידוע מה יעלה בגורלו.
ד"ר עומרי כהן מפורום המתמחים של ההסתדרות הרפואית אמר במסיבת העיתונאים כי "אנחנו רוצים להגן על המתמחים מפני מתווה שיפגע בהם, על פי מתווה האוצר תהיה פגיעה קשה. זה מתווה שמנסה לכפות על המתמחים בפריפריה לעבוד כל סוף שבוע. המתמחים בפריפריה חרדים מאוד מהמתווה הזה". מחוץ למסיבת העיתונאים מחו כמה מתמחים שניסו להתפרץ אליה וכינו אותה "פארסה".
בתשובה לשאלת ynet האם הסדרת השכר של המתמחים הצעירים תבוא על חשבון הרופאים הבכירים, קבוצה בעלת כוח פוליטי משמעותי בהסתדרות הרפואית, השיבה ד"ר ניצן עטיה: "התשובה היא לא, מדברים על מתווה לקיצור תורנויות שמוצע על-ידי משרד הבריאות. אנו מברכים על הרעיון של קיצור תורנויות אבל הוא לא צריך להיות על חשבון הסכם שכר שיימצא לזה גם תקציב. יום אחד אהיה רופאה בכירה ואני לא מעוניינת לפגוע באף סקטור בדרך, לא מעוניינת שהשכר ילך רק למתמחים. מה שמדברים כרגע זה על שינוי תנאי העסקה שלנו".
לפי משרד הבריאות, מנגד, "עם ייזום מהלך קיצור התורנויות וקידומו על ידי שר הבריאות ושרת הכלכלה, הצהירה הנהגת ההסתדרות הרפואית על תמיכה בקיצור שעות העבודה של המתמחים במתווה שיגביל את משך התורנות ל-18 שעות, לאחר שמתווה זה הומלץ על ידי הוועדה העליונה של ההסתדרות הרפואית. במעמד אישור ההיתר וההכרזה על מתווה הקיצור, אף התגאתה ההסתדרות הרפואית בפומבי על כך שהצעותיה למתווה קיצור התורנויות אומצו על ידי משרד הבריאות. בנוסף, יוזכר כי ההסתדרות הרפואית הייתה שותפה מובילה בצוות היישום לקיצור התורנויות וגם בפורום זה לא הביעו נציגי ההסתדרות הרפואית התנגדות למתווה, עד אשר הגיע הצוות לשלבי הסיכום".
לאחר מכן תקפו בהודעת משרד הבריאות: "לצערנו, לצד העמדה הפומבית, פעלה ההסתדרות הרפואית כל העת לסכל או לעכב את המהלך לקיצור התורנויות. כך למשל, ניסתה ההסתדרות הרפואית למנוע העברת מידע ונתונים מבתי החולים למשרד הבריאות. בשבועות האחרונים, משהתברר להסתדרות הרפואית כי קיצור התורנויות הוא עובדה מוגמרת, התהפכה לפתע גם עמדתה הפומבית, ולפתע החלו ראשיה להתנגד נחרצות למתווה שההסתדרות הרפואית עצמה הגתה ובירכה על אימוצו. במקביל, שלפה בימים האחרונים ההסתדרות הרפואית 'מתווה חלופי' שיגביל את משך התורנות ל-22 שעות. בחינה של מתווה זה בידי אנשי המקצוע במשרד הבריאות והתייעצות בעניינו עם מנהלי בתי חולים, העלו כי הוא אינו מעשי ואינו מקצועי.
"תורנות של רופאות ורופאים מתמחים אורכת כיום 26 שעות ברצף, לעיתים כמעט ללא הפסקה. שעות העבודה הארוכות והמתישות פוגעות ברופאים המתמחים ועלולות לפגוע גם באיכות הטיפול הרפואי שמקבל הציבור. משרד הבריאות ימשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו ליישום המתווה שיתקן את העוול הארוך, ומזמין את כל הגורמים שבאמת רוצים בשיפור השירות למטופל, ובאמת נכונים לפעול למען תנאי העסקה הוגנים לרופאים המבצעים תורנויות - להחליף דיסקט ולהפוך שותפים במהלך היסטורי שישים קץ לעוול ארוך שנים".
מוקדם יותר פרסמנו לראשונה את מכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, שבו טען כי משרד האוצר לא העביר את 66 מיליון השקלים שהתחייב אליהם עבור קיצור התורנויות. במכתב כתב אש: "לא אפרט כאן את התרגילים שנעשו כדי ליצור מראית עין שהסכום תוקצב בלי שהוא יהיה זמין עבורנו לצורך מימון תקנים שיסייעו להוציא לדרך את המתווה לקיצור התורנויות. נראה כי משרד האוצר התבלבל לחשוב שהוא מנהל את מערכת הבריאות וקובע את המדיניות בה. מודל קיצור התורנויות ייקבע על ידינו בהתאם לעבודה שנעשתה באופן יסודי על ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ, למימוש ההיתר שנקבע על ידי שרת הכלכלה. המודל שנקבע הוא המודל המעשי היחיד שרלוונטי, הוא אגב מבוסס על המלצות ועדה של הר"י".
לאחר דחייה ממושכת, בשבוע שעבר פורסמו לבסוף מסקנות הוועדה לבחינת קיצור תורנויות המתמחים. הללו כללו כמה שעסקו באופן יישום המתווה – אולם סוגיית השכר למתמחים שיעבדו במתכונת המקוצרת טרם נפתרה, כמו גם לוח הזמנים הקבוע ליישום מלא בכלל המחלקות ובכלל בתי החולים.
משרד האוצר היה חבר בוועדה, ויחד עם ההסתדרות הרפואית הציג קו שהתנגד ליישום הקיצור. גם לכך התייחס אש במכתבו. "בחנו את ההצעה שעלתה מכם ומהר"י בימים האחרונים ומצאנו, לאחר התייעצות עם כלל מנהלי בתי החולים עליהם חל המתווה, שסבורים כדעת אנשי המקצוע במשרד, שהיא אינה מעשית ואינה מקצועית", כתב. "אני מסכים שיש להזדרז ולסגור את תנאי השכר של המתמחים, אך התנאים צריכים להתאים למודל. בהתאם להיתר של שרת הכלכלה, שייכנס לתוקף בעוד 4 ימים, לא ניתן להמתין עד שיתקבלו הסכמות בעניין".
באוקטובר אשתקד, נזכיר, ולאחר שפקע הצו הקודם, חתמה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי על הצו שמסדיר מחדש את עבודת המתמחים בבתי החולים. תחילת מועד היישום שנקבע בצו: 1 באפריל 2022. על פי הצו החדש, התורנויות בעשרה בתי חולים בפריפריה בכלל המקצועות למעט במקצועות הכירורגיים לא יימשכו יותר מ-16 עד 18 שעות, וזאת במקום 26 שעות. בתי החולים שנכללו בצו הם העמק, סורוקה, נהריה, זיו, פוריה, ברזילי, יוספטל ושלושת בתי החולים בנצרת.
בצו נקבע כי מספר בתי החולים שיצטרפו למהלך יגדל בהדרגה. הצו נחתם אחרי שהמתמחים, בהובלת ארגון "מרשם", חידשו בסוף השנה שעברה את המחאה שלהם בטענה שהסכם שנקבע בנושא לא מעוגן ביעדים ברורים ובתוספות תקציביות. בעקבות חידוש המחאה, הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ על הקמת אותה ועדה ייעודית שבחנה את קיצור התורנויות, וזאת לאחר שכבר הודיע כי בקדנציה שלו התורנויות יקוצרו.
יו"ר ארגון המתמחים, ד"ר ריי ביטון, הזהירה בשבוע שעבר כי המחאה צפויה להתחדש שוב. "אם קיצור התורנויות אכן לא ייכנס לפועל, לא יהיו מתמחים בבתי החולים", אמרה בריאיון לאולפן ynet. "אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד כך יותר. לכל המעורבים היה מספיק זמן להתכונן לזה. אנחנו כבר חצי שנה באירוע הזה. אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד בתנאים האלה יותר, לא יכולים לסכן את עצמנו ואת המטופלים".