ועדת החוקה של הכנסת חידשה את דיוניה הבוקר (ראשון) באשר לחקיקת תוכנית נתניהו-לוין לשינויים במערכת המשפט, לאחר שבסוף השבוע יו"ר הוועדה שמחה רוטמן הגיש נוסח מעודכן להצעת החוק לתיקון חוק יסוד השפיטה. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיון כי מדובר בשינויים מרחיקי לכת ש"מבקשים לבטל את בית המשפט כמעט כליל ולהותיר את ישראל כדמוקרטיה חלשה ביותר".
בנוסח החדש מוצע שבמקום שלושת חברי הוועדה לבחירת שופטים מטעם בית המשפט - שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיא - לא יכהנו שני שופטים מהעליון, אלא שני שופטים בדימוס. עוד מוצע כי על מנת שייבחרו שופטים לעליון לא יהיה צורך ברוב מיוחס של שבעה חברים מתוך תשעה ("חוק סער") - אלא של חמישה בלבד, כך שגם אם מסיבות שונות לא מונו חלק מבעלי התפקידים, כדוגמת יושבי ראש הוועדות, נציגי הממשלה או השופטים - ניתן יהיה בכל זאת להפעיל את הוועדה.
עוד מציע ח"כ רוטמן כי מועמדים לבית המשפט העליון יעברו שימוע בפני ועדת החוקה וששתיים לפחות מתשעת חברי הוועדה יהיו נשים - אחת לפחות מכל רשות. כמו כן מוצע שחברי הוועדה לבחירת שופטים ימונו לתקופה בת שלוש שנים.
על ההצעה לזמן מועמדים לעליון לשימוע, אמר רוטמן כי "סדרי הדיון ייקבעו בתקנון והשימוע בוועדה יתקיים בהתאם לכללים שייקבעו בתקנון הכנסת". לדבריו, "שימוע לשופטים הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. אני רוצה לקוות שנציגי האופוזיציה וקואליציה יציגו בשימוע את השאלות בצורה מכובדת. כשנשנה בהתאם את התקנון בוועדת הכנסת נצטרך לקבוע הסדרים ולוחות הזמנים להגעה לשימוע, וצריך גם לבחון איך יו"ר ועדת החוקה לא יחזיק בכוח רב מדי בתהליך השימוע. לא צריך לייצר שחקן חזק מדי, לא בקואליציה ולא באופוזיציה, אלא לחזק את מעמד הכנסת".
יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אמר באשר לשינוי הרכב הוועדה לבחירות שופטים כי "בסוף השאלה היא האם הקואליציה והממשלה שולטים בתהליך. כשמסתכלים על המשפט המשווה, הנורמה המקובלת היא שהממשלה והרוב הקואליציוני לא שולטים בתהליך".
רוטמן הציג ליועמ"ש הוועדה סדרת שאלות באשר לכיצד הוחלט על ידי הייעוץ המשפטי שהצעת החוק צריכה לחול רק מהכנסת הבאה, לאחר שבדיון קודם הוא גער בו בשל כך. "האם זו הצעה של תיקון חוק יסוד, שבדרך כלל הייעוץ המשפטי מציע לשקול תחולה לא מיידית? האם אתם ממליצים לשקול את הדבר הזה? האם בעבר כאשר המלצתם דבר כזה, הכנסת או בית המשפט קיבלו את זה? האם יש מניעה משפטית להחיל אותו בתחולה מיידית?".
עו"ד בליי השיב: "את כל התיקונים המשטריים בשנים האחרונות הצענו להחיל עם פני עתיד. זה תיקון מאוד רחב היקף". רוטמן האיץ ביועמ"ש: "אני שאלתי ארבע שאלות שלדעתי כמחוקק מגיעה לי תשובה של כן או לא, אני לא מצליח להבין למה אני לא מקבל תשובה. האם הכנסת מנועה מלקבל את הצעת חוק יסוד השפיטה כפי שהיא כרגע בתחולה מיידית?". היועמ"ש השיב: "אנחנו לא אמרנו שהיא מנועה", ורוטמן אמר: "יופי, חשובה לי ההבהרה הזו".
לאחר חילופי דברים אלו אמרה ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) בוועדה כי רוטמן "שואל שאלות כדי לקבל תשובות שמוצאת חן בעיניו". ח"כ יואב סגלוביץ מיש עתיד אמר לרוטמן כי מתחילת הדיונים הוא "כל הזמן משתמש בכוח", וקרא לו לצפות בדיונים שהוא מנהל כדי שיראה איך הוא נראה מהצד. לאחר דבריו של סגלוביץ, רוטמן הורה להוציא אותו מהדיון.
יועמ"ש הוועדה הבהיר: "הייעוץ המשפטי לא מדבר במונחים של מניעה או לא מניעה, התפקיד שלנו הוא להעלות שאלות לדיון, דברים שאנחנו רואים בהם קשיים או דורשים התייחסות. השאלה הזו היא לא יכולה להיות במגרש שלנו".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הקריאה את עמדת הייעוץ המשפטי באשר לרפורמה, והבהירה שוב כי מדובר בשינויים מרחיקי לכת שעלולים להוביל למצב שבכנסת מחוקקים חוקים שפוגעים בזכויות אזרחים. באשר לחוק השפיטה אמרה כי פחות משנה מתי יחול, אלא באיזה אופן.
"ככל שההסדר המוצע יתקבל כפי שהוא, הבעיה של מועד תחולה תהיה בטלה בשישים נוכח המהות, שהיא הפגיעה בעקרונות יסוד דמוקרטיים", אמרה עו"ד סומפולינסקי. "זה לא משנה איזה ממשלה תפעיל אותו בעתיד, מה שמשנה זה שהדיונים פה יפיקו נוסח מאוזן יותר ששומר על האיזונים והבלמים. יהיה כמובן צריך לבחון את שאלת התחולה שלו, שהיא נגזרת של השאלה מה המשמעות שלו על היחסים בין הרוב למיעוט ועד כמה זה מגדיל את כוחו של הרוב שחוקק את ההסדר".
לדברי עו"ד סומפולינסקי, "במשטר דמוקרטי, לבית המשפט תפקיד כבלם על הרשות המבצעת והמחוקקת. מקומו ותפקידו המדויק משתנה במידת מה ממדינה למדינה, בהתאם לתרבות הפוליטית שלה ובהתאם למכלול הבלמים והאיזונים שיש בה, אבל יש לו מקום מרכזי במדינות דמוקרטיות - וכרגע מבקשים לבטל אותו כמעט כליל.
"המודל שייבחר צריך להיבחן לאור היכולת שלו לשמור על המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית, ובין היתר להבטיח הגנה על זכויות הפרט. המודל שמוצע מקדש עקרון מאוד חשוב בדמוקרטיה שהוא עקרון הרוב, אך הוא לא בלעדי והוא יותיר את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חלשה ביותר. צריך לומר את האמת - הצעת החוק הזו לא מחזירה אותנו לשנות ה-90 כמו שכל מיני חברי כנסת אומרים, ואפילו לא לשנים שלפני קום המדינה. היא יוצרת משהו חדש שלא היה פה מעולם ולא מוכר לנו ממדינות אחרות בעולם".
עו"ד סומפולינסקי התייחסה לשינוי הוועדה למינוי שופטים, ואמרה כי "לפני שאנחנו שואלים מה צריך להיות ההרכב, צריך לשאול מה התפקיד שאתם רוצים לייעד לבית המשפט. לעמדתנו, השינוי המוצע יפגע באופן קשה בעצמאות השיפוטית, שהיא עקרון יסוד בהפרדת רשויות, ובאמון הציבור. מבקשים להפוך את המינוי של השופטים למינוי פוליטי. פוליטיזציה של מערכת המשפט לא תגדיל את עצמאות השופטים ולא את אמון הציבור - התוצאה תהיה בדיוק הפוכה".
בפתח הדיון רוטמן אפשר לחברי הכנסת להתבטא באשר לנוסח החדש של הצעת החוק. ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד אמרה כי "הכלכלנים נגד, הרופאים נגד, המשפטנים נגד ומדינות בעולם המערבי נגד. מה עוד צריך לקרות כדי שתפקחו את העיניים ותבינו? זאת רפורמה רעה. אין מקום לניסיון שלכם להשוות את הרפורמה הזאת למדינות אחרות, מכיוון שהאיזונים והבלמים במדינת ישראל שונים".
ח"כ סגלוביץ התייחס לניגוד העניינים שנמצא בו ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לרפורמה, ואמר ליו"ר הוועדה כי "שואלים הרבה פעמים האם מדינת ישראל היא מושחתת. אני כל הזמן אמרתי שהיא לא מושחתת, אבל לנהל הליך חקיקה בכוח שלטוני זה ממש ניהול של ארגון פשיעה ויש לך חלק להיות בראשה, ח"כ רוטמן".
חברי הכנסת התייחסו גם לפוסט שפרסם אמש אלוף משנה (במיל') זאב רז, שבו הייתה קריאה ל"דין רודף נגד ראש ממשלה שייקח סמכויות דיקטטוריות". ח"כ טלי גוטליב מהליכוד אמרה: "אני מבקשת להוקיע את ההסתה הפרועה שיש ברשתות החברתיות ובהפגנות נגד מה שאנחנו עושים כאן בוועדה. הרפורמה לא פוגעת בדמוקרטיה - היא מפארת אותה". ח"כ משה סעדה מהליכוד אמר: "כשאיזה אישה מבוגרת מאשקלון שלחה כדור לבנט אז עצרו אותה כמו שצריך, חקרו אותה כמו שצריך והגישו כתב אישום כמו שצריך. אחים אנחנו ואין פה שיקולים פוליטיים - אני מבקש שכולנו נגנה ונקרא למשטרת ישראל לחקור כאן ועכשיו כדי לשים לזה סוף".
ח"כ ברביבאי גינתה גם היא את הפוסט, אך אמרה שהוא נובע מהאווירה שנוצרה בשבועות האחרונים בעקבות הסערה סביב הרפורמה המשפטית. "גם פה בוועדה וגם בכלל בחוויה הזאת, אנחנו כחברי אופוזיציה מרגישים דריסה. אין פה באמת שיח, אז לגיטימי באותה מידה להגיד שיש פה דאגה מאוד גדולה, גם שלנו כמי שיושב פה בבית המחוקקים וגם של ציבור רחב", היא אמרה.
ח"כ עופר כסיף מחד"ש-תע"ל אמר: "אני יוצא נגד האמירות הקיצוניות מכל הצדדים, אבל אני מבקש שאנשים לא יהיו צבועים כשהם יוצאים עכשיו, בצדק, נגד צורות ההתבטאות האלימות והמסוכנות, אך בעצמם לוקחים חלק באמירות כאלה. כשלחבריי ולי קוראים 'בוגדים', 'גיס חמישי' ו'תומכי טרור' - מתירים את דמנו". באשר לרפורמה אמר ח"כ כסיף כי מעבר לפגיעה בדמוקרטיה, מי שיסבול הכי הרבה בגללה אלה בעיקר השכבות החלשות. "לכן אני קורא לציבור לשטוף את הרחובות במרי אזרחי, לא אלים. להשבית את המשק זאת הדרך", הוא אמר.