טקס החלפת ראש אמ"ן שנערך אמש הוא תמצית היהירות, השחצנות והזלזול שאפיינו את צה"ל ואגף המודיעין לפני טבח 7 באוקטובר, ולצערי בחלק מהמקומות גם אחריו.
המדינה סוערת וגועשת על אופי הטקס העתידי לזיכרון 7 באוקטובר, האם יש מקום לטקס גדול כשאנו עדיין במלחמה, הדם עוד לא יבש, יש לנו 109 חטופים, הצפון ננטש והדרום חרב - ופתאום, בחוצפה מרקיעת שחקים, כאילו ביקום מקביל, עורכים בצה"ל טקס עם מאות משתתפים, כיבוד ותזמורת צה"ל להחלפת ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה. אותו ראש אמ"ן שיש לו אחריות עליונה וישירה למחדל הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל.
נכון, הייתה גם בקשת סליחה אמיתית כנראה, ודמעות - אך בעבור מחדל שכזה ואובדן של מאות רבות של טובי וטובות הארץ, זה לא מספיק. את חליוה מחליף אלוף שלומי בינדר, שהיה קצין המבצעים של צה"ל באותה שבת ארורה, ומנהל את הטקס הרמטכ"ל של כל המחדל המשולש הזה, רב-אלוף הרצי הלוי.
1 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הרצי הלוי, אהרון חליוה ראש אמ"ן היוצא ושלומי בינדר ראש אמ"ן הנכנס בטקס חילופי מפקד ראש אגף מודיעין
(צילום: דובר צה"ל)
הטקס המנותק הזה, שרק מעיד ומחזק את ההרגשה כי "מה שהיה הוא שיהיה", שורף את נשמתי בתור מי ששירת 33 שנה בצה"ל, מכיר את הנפשות הפועלות ואת האווירה ששררה בחלק מהמסדרונות שבהם נקבעו גורלות באותו יום מר ונמהר. יהירות ושחצנות אינן נעלמות מאדם גם לא לאחר שנה של מלחמה ושכול, ואינן נמחקות גם לא במחיר של מאות הרוגים ואלפי פצועים, שיושבים על הצוואר אך לא מבקיעים את חומות היוהרה והניתוק - כפי שהראה הטקס. רמטכ"ל לשעבר ששוחחתי איתו, ומכיר היטב את המטכ"ל, אמר לי כי חלק גדול מהקצינים בו "במקום ללבוש שק ואפר על הראש, חזרו להיות זחוחים באופן מכעיס".
יהירות וזחיחות צריך לעקור בהתערבות כירורגית חיצונית, בסילוק הנושאים תכונות אלו מהמערכת אם רוצים אנו בהחלמתה. מדוע לא לערוך טקס חילופים קצר עם משפחות הקצינים בלבד וקומץ בכירים? במה תרמה תזמורת צה"ל, ומה הועילו צלחות הכיבוד? מדוע לא להבין את רגשות העם, המשפחות השכולות, רמיזות בג"ץ והדוגמא האישית ללוחמים והלוחמות שמסכנים את חייהם ברגעים אלו, ולקיים טקס סימלי, שיעביר מסר שאנו במלחמה ואין לנו פנאי מבצעי, נפשי ורגשי לתרועות ונאומים לאומה.
כמו שאמר ה' למשה: "דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל ]הקודש". עם יהירות וזחיחות אסור להגיע אל הקודש – אסור לחלל את צה"ל ביוהרה, רהב והתנשאות
צה"ל הוא שלנו, צה"ל הוא בשר מבשרינו. בעורקיו של צה"ל זורם דם בנינו ובנותינו. צה"ל נושם בריאותיו את חמצן נשימותינו המהירות, שעה שאנו מחכים בכיליון עיניים ובדאגה אין קץ לשובם של יקירנו בשלום. אסור להם, אסור לדרג הפיקודי הבכיר, לחשוב ולו לרגע שצה"ל שייך להם. הפיקוד הבכיר קיבל את צה"ל למשמרת קודש, וכמו שאמר ה' למשה: "דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש". עם יהירות וזחיחות אסור להגיע אל הקודש – אסור לחלל את צה"ל ביוהרה, רהב והתנשאות.
הלוי וחליוה, טעיתם טעות גדולה בקיום הטקס, וטעות כפולה ומכופלת בנאומים שנשאתם - למרות שידעתם שיקשיבו לכל מילה וישפטו כל פסיק. יש לכם אחריות ראשונית לכל הטבח ההיסטורי ב-7 באוקטובר. נכון, לא רק לכם - אבל אתם הייתם בראש כוח המגן של העם בישראל, ויש לכך משמעות ומחיר.
הלוי, אתה ושאר המטכ"ל, שחונכתם כמוני על "ממני תראו וכן תעשו", צריכים לעשות את המעשה הנדרש והמתחייב מגודל המחדל, עומק האחריות וערכי צה"ל - ולהעביר את הפיקוד לדור הצעיר, עכשיו
הלוי, אתה ושאר המטכ"ל, שחונכתם כמוני על "ממני תראו וכן תעשו", צריכים לעשות את המעשה הנדרש והמתחייב מגודל המחדל, עומק האחריות וערכי צה"ל - ולהעביר את הפיקוד לדור הצעיר, עכשיו. אני מעריך את שעשיתם בחודשים האחרונים, שבהם צה"ל נלחם בגבורה ועוז, אך עתה הגיע הזמן לשחרר. אם מדינת ישראל ועם ישראל עדיין חשובים לכם, ואני מאמין שכן, אם באמת לבבכם פצוע ומשא האחריות והאשמה כבד מאוד על מצפונכם - עליכם לזכור שאחריות מממשים במעשים. "אל תירא ישראל ואל תחת" - יש לנו אנשים ונשים טובים טובות שראויים ויכולים להחליף את כולם, להוביל אותנו לעתיד בטוח יותר, טוב יותר, גם אם הדרך לא תהיה קלה.
גם כעת, אני קורא בקול ברור ונחרץ, כפי שקראתי באוקטובר במהלך השבעה על גיא, בני אהובי, כי 150 איש צריכים להגיע לכותל לקוד קידה בפני עם ישראל - וכל נבחרי ציבור צריכים להחזיר את המנדט לעם שיבחר את מנהיגיו מחדש, וכל אנשי הדרג הצבאי והביטחוני צריכים להניח את המפתחות וללכת הביתה. ויפה שעה אחת קודם.
