א
אלקטורים – השיטה שבה מוכרעות הבחירות לנשיאות. בשיטה זו לכל מדינה בארה"ב מוקצה מספר אלקטורים (צירים) לפי גודל אוכלוסייתה, והמועמד לנשיאות שזוכה בה ברוב קולות הבוחרים גורף את כל האלקטורים של אותה מדינה (למעט במדינות נברסקה ומיין, שבהן האלקטורים עשויים להתחלק בין שני המועמדים). מכיוון שסך האלקטורים הכללי בארה"ב הוא 538, המועמד שצובר 270 אלקטורים מנצח. לשם המחשה, בבחירות 2016 זכתה מועמדת הדמוקרטים הילרי קלינטון בכמעט 3 מיליון קולות יותר מדונלד טראמפ ב-popular vote (כלומר: במניין קולות הבוחרים), אבל טראמפ ניצח במדינות ה"חשובות", צבר יותר אלקטורים (306 מול 232) ונבחר לנשיא. לפירוט על שיטת האלקטורים לחצו כאן.
אנדורסמנט (endorsement) – הבעת תמיכה רשמית של אדם או גוף באחד המועמדים בבחירות. עם התקרבות מועד ההצבעה נוהגים כלי תקשורת בארה"ב להכריז בעמודיהם או על גבי המסך שלהם באיזה מהמועמדים הם תומכים ומדוע.
ב
ביידן, ג'ו – נשיא ארה"ב ומי שהיה מועמד הדמוקרטים לנשיאות גם במערכת הבחירות הנוכחית, עד לפרישתו הדרמטית ב-21 ביולי השנה. כיהן במשך 36 שנה כסנאטור מטעם מדינת דלאוור, ובשנים 2017-2009 שימש כסגן הנשיא של ברק אובמה. בבחירות לנשיאות של שנת 2020, כשהוא בן כמעט 78, גבר על הנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ, ובכך הפך לאדם המבוגר ביותר בתולדות ארה"ב שמתמנה לנשיא.
בתקופת נשיאותו של ביידן נחלצה ארה"ב ממשבר הקורונה והידקה מחדש את יחסיה עם בעלות בריתה במערב, אך מאידך התמודדה עם משבר מהגרים חסר תקדים בגבול עם מקסיקו, עם ביצועים כלכליים לא מרשימים, עם נסיגה חפוזה וכאוטית מאפגניסטן ועם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ומלחמת ישראל-חמאס. מבקרי ביידן מימין האשימו את "רפיסותו" לכאורה באחריות לאירועים הללו.
כנהוג במקרה של נשיא המשלים את כהונתו הראשונה, ביידן התכוון להתמודד על כהונה שנייה וניצח בקלות בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות, אבל הדאגה הציבורית הגוברת מכושרו המנטלי והקוגניטיבי, במיוחד בעקבות העימות הטלוויזיוני הקטסטרופלי מול טראמפ ביוני השנה, הביאה בסופו של דבר לפרישתו מהמרוץ ולהודעתו שהוא תומך במינוי סגניתו, קמלה האריס, למועמדת הדמוקרטית במקומו.
ג
גזענות – האפליה נגד בני מיעוטים היא סוגיה המלווה את ארה"ב כבר מאות שנים, עוד מימי העבדות, אבל במערכות הבחירות האחרונות היא תופסת מקום מרכזי במיוחד. בבחירות 2020 נודעה לה חשיבות יוצאת דופן, כשבעקבות רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד על-ידי שוטר לבן יצאו מיליונים לרחובות כדי לקרוא להילחם בגזענות המושרשת במוסדות השלטון ובכוחות הביטחון נגד אפרו-אמריקנים ומיעוטים אחרים שאינם לבנים. במהלך המהומות שהתחוללו אז נתפס הנשיא טראמפ על-ידי מתנגדיו כמי שבמקום להרגיע ולאחד את הציבור דווקא שפך שמן למדורה והלהיט את היצרים. רבים סבורים כי התנהלותו זו שכנעה בני מיעוטים, הנמנים עם תומכיהם הטבעיים של הדמוקרטים, לצאת להצביע ביתר שאת ולתת את הניצחון לביידן.
במערכת הבחירות הנוכחית מנסה קמלה האריס, בת למהגרים מהודו וג'מייקה, להציג עצמה כמי שתשמיע את קולם של שחורים, בני מיעוטים וקהילות מוחלשות אחרות. טראמפ מצדו האשים אותה בהעמדת פנים, ובהצהרה שנתפסה על-ידי מתנגדיו כגזענית אמר שעליה להחליט "אם היא הודית או שחורה".
ד
דואר – כל מדינות ארה"ב מאפשרות לפחות לחלק מתושביהן להימנע מהגעה לקלפיות ובמקום זאת להצביע מרחוק (absentee ballot) בהצבעה מוקדמת, על פי רוב בדואר. בחלקן נדרשים המצביעים להציג נימוק המצדיק הצבעה בדרך זו, ואילו אחרות מאפשרות הצבעה כזו לכל בעלי זכות הבחירה, בלי צורך בסיבה מיוחדת. ב-2020, בצל מגפת הקורונה, הרחיבו רוב המדינות את האפשרות להצביע בדרך הזו.
פרשנים מעריכים כי הצבעה בדואר מיטיבה עם המפלגה הדמוקרטית, משום שהיא מגדילה את שיעור ההצבעה. התפיסה הרווחת היא שהדמוקרטים הם הראשונים להרוויח מעליית שיעור ההצבעה, מכיוון שצעירים, בני מיעוטים ובעלי הכנסה נמוכה, אשר היסטורית נוטים להצביע לדמוקרטים, הם לרוב הראשונים להדיר את רגליהם מהקלפי מפאת חוסר עניין או חוסר נכונות לוותר על שעות עבודה יקרות לטובת ההצבעה. על רקע זה מביעים גורמים במפלגה הרפובליקנית התנגדות תקיפה להרחבת ההצבעה בדואר. לפני הבחירות ב-2020 טען טראמפ כי הצבעה שכזו תגרום לזיופים נרחבים, ואחרי שהפסיד בהן השתמש בטענה זו כדי לנסות לבטל את תוצאות הבחירות.
דמוקרטים – חברי המפלגה הדמוקרטית, שנוסדה ב-1828. המפלגה הדמוקרטית – אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב – תומכת באופן מסורתי בממשל פדרלי מרכזי חזק יחסית, בעוד הרפובליקנים תומכים במתן כוח רב יותר למדינות ארה"ב השונות. לדמוקרטים מצע מודרני וליברלי, והם מאמינים שמחובתו של הממשל הפדרלי לטפל בבעיות כלכליות וחברתיות ולספק ביטוח בריאות וחינוך. גישתם הליברלית באה לידי ביטוי בין השאר בתמיכתם בנישואים חד-מיניים, בזכותן של נשים לעבור הפלות ובהקשחת ההגבלות על הזכות לשאת נשק.
ה
האדון הראשון – אם קמלה האריס תנצח בבחירות לנשיאות, לא רק היא תעשה היסטוריה, כשתהפוך לנשיאה האמריקנית הראשונה אי פעם, אלא גם בעלה היהודי, דאג אמהוף: הוא יתמנה ל"אדון הראשון" (first gentleman), כלומר בעלה של הנשיאה, אחרי כמעט 250 שנה שבהן הכירה ארה"ב רק את מוסד "הגברת הראשונה" (first lady), אשת הנשיא. אמהוף בן ה-59 הכיר את האריס ב-2013 והשניים נישאו שנה לאחר מכן. למערכת היחסים שלהם הביא את שני ילדיו המתבגרים מנישואיו הראשונים, והם העידו כי הם רואים בהאריס אמא שנייה ומכנים אותה "מאמאל'ה", על דרך היידיש.
אמהוף נחשב ליהודי אמריקני ליברלי טיפוסי: הוא חילוני המחזיק בעמדות פרוגרסיביות, אך גאה מאוד בזהותו היהודית ומקפיד לציין עם משפחתו את החגים היהודיים. מאז מינוי רעייתו לסגנית הנשיא מילא תפקיד מרכזי במאבק באנטישמיות ובגיוס תמיכה לממשל בקרב יהודי ארה"ב. אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר התחוללה סערה סביב בתו אלה, כשהתברר כי היא פעילה פרו-פלסטינית המגייסת באינסטגרם תרומות לאונר"א.
האריס, קמלה – סגנית נשיא ארה"ב הראשונה בהיסטוריה, והמועמדת הדמוקרטית לנשיאות במערכת הבחירות הנוכחית. האריס בת ה-59 היא בתם של זוג מהגרים מהודו וג'מייקה ואת נסיקתה הפוליטית עשתה במערכת המשפט של קליפורניה, שם טיפסה מתפקיד תובעת מחוזית בסן פרנסיסקו עד לתפקיד התובעת הכללית של "המדינה המוזהבת" ולנציגה מטעמה בסנאט האמריקני. ב-2020 התמודדה בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות אבל פרשה בשלב מוקדם, ובקיץ של אותה השנה בחר בה המנצח במרוץ ג'ו ביידן לסגנית הנשיא המיועדת שלו. בינואר 2021, אחרי ניצחונם על טראמפ, הפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה המתמנה לתפקיד זה.
גם במערכת הבחירות הנוכחית הייתה האריס אמורה לשמש סגניתו של ביידן, אבל בעקבות הודעתו הדרמטית ביולי שהוא פורש מהמרוץ ותומך במינויה למועמדת במקומו היא קיבלה על עצמה את המשימה, והפיחה רוח חיים בקמפיין הדמוקרטי. אם תנצח בבחירות בנובמבר תהיה כמובן לאישה הראשונה המתמנה לנשיאת ארה"ב. לפרופיל המלא של האריס לחצו כאן.
הבית הלבן – מעונו הרשמי של נשיא ארה"ב. שוכן בשדרות פנסילבניה 1600 בוושינגטון, ומשמש מקום העבודה והמגורים של הנשיאים מאז נכנס אליו הנשיא השני, ג'ון אדמס, בשנת 1800. את הבית עיצב ג'יימס הובן, ויש בו 132 חדרים, בהם 36 חדרי שירותים ואמבטיה, 16 חדרי שינה, שלושה מטבחים, אולם קולנוע, אולם באולינג וחדר כושר. 44 נשיאים עבדו וחיו בו עד כה.
הפלות – סוגיה שבאופן היסטורי מפלגת ליברלים ושמרנים בארה"ב, וממלאת תפקיד מרכזי באופן יוצא דופן במערכת הבחירות הנוכחית. רגישותה המיוחדת הפעם נובעת מההחלטה ההיסטורית שקיבל בית המשפט העליון של ארה"ב לפני שנתיים לבטל את פסק הדין "רו נגד ווייד", פסק דין משנת 1973 שבמשך כמעט 50 שנה חייב את כל מדינות ארה"ב לאפשר הפלות בשטחן. החלטת העליון הביאה מדינות רבות להחזיר לתוקף הגבלות קשות על ההליך, הגבלות שלדברי הדמוקרטים פוגעות בזכויות נשים ומסכנות את בריאותן הפיזית והנפשית.
ביטול פסק הדין "רו נגד ווייד" על-ידי העליון התאפשר הודות לכך שבזמן כהונתו כנשיא הצליח דונלד טראמפ לבסס בבית המשפט רוב מוחץ של 6 שופטים שמרנים מול 3 ליברלים בלבד. סקרים מלמדים כי רוב הציבור האמריקני מתנגד להגבלות נוקשות כל כך על הפלות כפי שאפשרה החלטת בית המשפט, והדמוקרטים מזהירים את הבוחרים כי חזרה של טראמפ והרפובליקנים לבית הלבן רק תחריף את המצב, ותרחיק לשנים רבות את האפשרות להתיר מחדש את ההפלות בכל 50 המדינות.
הפתעת אוקטובר – מונח שפירושו אירוע מפתיע המתרחש ימים או שבועות אחדים לפני יום הבחירות ועשוי לחולל תפנית בדעת הקהל. בחירות 2020 למשל סיפקו תוך זמן קצר, החל מאמצע ספטמבר, שורה של אירועים שתוארו כבעלי פוטנציאל להיות "הפתעת אוקטובר", בהם מות שופטת העליון רות ביידר גינסבורג, תחקיר ההתחמקות של טראמפ ממיסים והקרב המכוער בין המועמדים בעימות הטלוויזיוני.
גם בבחירות 2016 היו כמה "הפתעות אוקטובר", כמו למשל חשיפתה – ימים לפני הבחירות – של הקלטה ישנה שבה נשמע טראמפ מתרברב במילים גסות ביכולתו לגעת בנשים בניגוד לרצונן, או הודעת ראש ה-FBI ג'יימס קומי ב-28 באוקטובר על כוונתו לבצע פעולות חקירה נוספות בנוגע לשימוש שעשתה המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון בשרת מייל פרטי לטיפול בענייני מדינה רשמיים. גם שינוי פתאומי במצבו הבריאותי של מועמד עשוי להיות הפתעת אוקטובר. ב-2016 למשל תועדה קלינטון שבועות לפני הבחירות מועדת ומתקשה לצעוד, וב-2020 נדבק טראמפ בנגיף הקורונה חודש לפני ההליכה לקלפי.
ו
ואנס, ג'יי די (ג'יימס דייוויס) – מועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד סגן הנשיא. ואנס בן ה-39 נבחר לחבר הסנאט האמריקני מטעם מדינת אוהיו בשנת 2022, כשש שנים אחרי שפרץ לתודעה הציבורית הודות לספרו רב-המכר "יומני האפלצ'ים" (Hillbilly Elegy), ספר אוטוביוגרפי שתיאר את החיים באמריקה הכפרית הענייה ועוּבּד בהמשך לסרט בנטפליקס. הספר, שהסתמך על חוויותיו כבן למשפחה קשת יום בפריפריה, זכה לשבחים ותואר על-ידי ה"ניו יורק טיימס" כספר חובה למי שרוצים להבין את דפוס חשיבתם של מצביעי טראמפ.
באמצע העשור שעבר נחשב ואנס למתנגד חריף של טראמפ, הציג אותו כפופוליסט קיצוני ואף הזהיר כי הוא עלול להיות "היטלר של אמריקה", אך בהמשך שינה את עמדתו והפך לאחד מנאמניו האדוקים ביותר. התמיכה שהעניק לו טראמפ במרוץ לסנאט ב-2022 נחשבת לזו שהזניקה אותו לניצחון במרוץ. ביולי השנה הודיע טראמפ כי בחר בוואנס לסגנו המיועד בבית הלבן, אבל סקרים שפורסמו בשבועות הבאים העלו שוב ושוב כי הוא מאוד לא פופולרי בקרב הציבור.
וולז, טים – מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן הנשיא. וולז בן ה-60 מכהן כמושל מינסוטה מאז 2019, ולפני כן שימש 12 שנה כחבר בית הנבחרים האמריקני. הוא עבד במשך שנים כמורה, כמאמן פוטבול וכאיש המשמר הלאומי, ונתפס כמי שיכול לסייע לדמוקרטים בגיוס קולותיהם של בוחרים לבנים מהפריפריה. אף שוולז משתייך למחנה המרכז במפלגה הדמוקרטית, הרפובליקנים מנסים להציגו כאיש שמאל פרוגרסיבי קיצוני, בין השאר בשל מיזם ארוחות החינם לילדים בבתי הספר שקידם במינסוטה ותמיכתו בעיגון הזכות להפלה ובאיסור על טיפולי המרה ללהט"בים.
במערכת הבחירות הנוכחית עלה וולז לכותרות אחרי שהדביק לטראמפ וסגנו ואנס את התואר weird ("מוזרים"), תואר שניכר כי העליב אותם מאוד ועד מהרה הפך לאחת המנטרות הראשיות של הקמפיין הדמוקרטי כולו. הסיקור האוהד שוולז זכה לו בעקבות האמירה ההיא תרם לפי הערכות להחלטתה של האריס לבחור בו לסגנה.
ועידות המִפלגות – מסורת שהחלה במאה ה-19, ובמסגרתה פעם בארבע שנים, חודשים אחדים לפני הבחירות לנשיאות, מכנסת כל אחת משתי המפלגות הגדולות – הדמוקרטית והרפובליקנית – את ציריה בכינוס גדול שבו הם מצביעים על המצע וממנים באופן רשמי את מועמד המפלגה לנשיאות. הוועידה הדמוקרטית והוועידה הרפובליקנית מסמלות את תחילתה הממשית של עונת הבחירות. בדרך כלל הן מושכות אליהן אלפי תומכים של המפלגות ומנוצלות כדי להזריק מרץ מחודש לקמפיין של המועמדים.
וושינגטון – עיר הבירה של ארה"ב. קרויה על שמו של הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, ומשמשת מקום מושבם של הנשיא, משרדי הממשל, הקונגרס ובית המשפט העליון. העיר, ששמה הרשמי הוא וושינגטון DC, נקבעה כבירה ב-1790. היא הוקמה על שטח של כ-177 קמ"ר שנתרם על ידי מדינות וירג'יניה ומרילנד, ושבו נוצר מחוז פדרלי שאינו שייך לאף מדינה בארה"ב – מחוז קולומביה. אין לבלבל בין העיר וושינגטון, השוכנת במזרח ארה"ב, לבין מדינת וושינגטון, הנמצאת במערבה.
ז
זכות הבחירה – עומדת לאמריקנים שמלאו להם 18 עד ליום הבחירות או ביום הבחירות עצמו. כדי לממש את הזכות נדרשים המצביעים ברוב המדינות להירשם במרשם הבוחרים לפני יום הבחירות. זכות הבחירה אינה עומדת למי שיש להם מעמד תושב בלבד ולחלק מהמורשעים בעבירות פליליות. בבחירות לנשיאות, גם לאזרחים אמריקנים המתגוררים בטריטוריות אמריקניות (ראו סעיף "ממשל פדרלי") אין זכות הצבעה.
זִקנה – מעל רוב עונת הבחירות הנוכחית, עד לפרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ, ריחפה שאלת גילם של המועמדים. ביידן, שיהיה ב-20 בנובמבר בן 82, הפך כבר עם כניסתו לבית הלבן לפני ארבע שנים לנשיא המבוגר בתולדות ארה"ב, וטראמפ, שהרבה לעלוב בו על גילו ועל כושרו המנטלי, צעיר ממנו בשלוש וחצי שנים בלבד. אף שסוגיית גילו של ביידן הטרידה בוחרים כבר ב-2020, השנה היא תפסה מקום מרכזי ביותר בשל מה שנראה כפליטות פה ואובדן ריכוז הולכים וגוברים של הנשיא. כך למשל תועד ביידן מחפש בקהל חברת קונגרס ששכח כי נהרגה וטען כי פוטין מפסיד "במלחמה בעיראק". רק לאחרונה התבלבל בין חיפה לרפיח, קרא לזלנסקי בשמו של נשיא רוסיה וכינה את קמלה האריס "סגן הנשיא טראמפ".
ביידן המבולבל חיפש את חברת הקונגרס שנהרגה: "איפה ג'קי?"
(צילום: רויטרס)
סקרים בארה"ב הראו השנה שוב ושוב כי רוב מוחץ של הבוחרים, גם בקרב הדמוקרטים, סבורים שביידן מבוגר מדי ואינו כשיר לכהונה נוספת, כהונה שאילו היה נבחר אליה – הייתה מסתיימת כשהוא בן 86. מתנגדי טראמפ לעומת זאת הדגישו כי מצבו הקוגניטיבי אינו טוב בהרבה וכי גם הוא מרבה להתבלבל בנאומיו, מבלי שהתקשורת תבליט לציבור את מעידותיו. במהלך הפריימריז התבלבל בין השאר בין יריבתו ניקי היילי ליו"ר בית הבחרים לשעבר ננסי פלוסי וטען בשוגג כי היילי התמודדה על הנשיאות מול ברק אובמה, ובמקרה אחר הזהיר שביידן מוביל למלחמת עולם שנייה – כשבפועל התכוון למלחמת עולם שלישית. בסופו של דבר, בצל הדאגה הציבורית ממצבו, פרש כאמור ביידן, בעוד טראמפ נותר במרוץ.
ח
חגורת החלודה – כינויו של אזור בצפון ארה"ב המשתרע מניו יורק ועד המערב התיכון. עד לסוף שנות ה-70 הוא נחשב למרכז תעשייתי משגשג, אך תהליכים שונים, בהם הגלובליזציה, גרמו לדעיכתו הכלכלית ולעזיבה של רבים מתושביו. המונח "חלודה" הודבק לו על שם המפעלים שננטשו בו ושבקו חיים. בהגדרה "חגורת החלודה" נהוג לכלול את מדינות ניו יורק, אינדיאנה, מיזורי, אילינוי, אוהיו ומערב וירג'יניה, ושלוש מדינות הנחשבות באופן מסורתי למתנדנדות: פנסילבניה, וויסקונסין ומישיגן. הדיון בעתידו הכלכלי של חבל ארץ זה ממלא תפקיד משמעותי במערכות בחירות.
אזורים גאוגרפיים אחרים שזוכים להגדרה "חגורה" בשל מאפיין אחד המשותף למדינותיהם הם למשל חגורת התנ"ך בדרום ארה"ב, שבה ריכוז גבוה של תושבים המסורים לחיי הדת והכנסייה; חגורת התירס במערב התיכון, שהכלכלה בה תלויה במידה רבה בחקלאות ובגידול המרכזי בה, תירס; וחגורת השמש בדרום, הכוללת מדינות בעלות אקלים חמים, מפלורידה עד קליפורניה.
חלוקה גאוגרפית אחרת שלפיה נהוג להציג את מדינות ארה"ב היא זו של ארבעת אזורי מפקד האוכלוסין: מדינות צפון-מזרח, המערב התיכון, המערב והדרום. לאזורים אלה חלוקת-משנה משלהם, כמוצג במפה.
חמורים ופילים – סמליהן של המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית בהתאמה. החמור נעשה מזוהה עם הדמוקרטים בעקבות מערכת הבחירות המכוערת של 1828, שבה כונה המועמד הדמוקרטי אנדרו ג'קסון על-ידי מתנגדיו "חמור גרם" בשל מדיניותו הפופוליסטית ובשל סיסמתו "תנו לעם לשלוט". מבקריו טענו כי אם העם ישלוט, פירוש הדבר שבמדינה תשלוט חבורה של חמורי גרם. במקום להתייחס לכינוי כעלבון – ג'קסון אימץ אותו, ניצל אותו לטובת הקמפיין שלו בכרזות ובנאומים, והקפיד לציין את מעלותיו של החמור, כגון התמדה, נאמנות, עיקשות והיכולת לשאת משא כבד. הפיל, מנגד, שימש לתיאור המפלגה הרפובליקנית בשורה של קריקטורות פוליטיות, בראש ובראשונה של המאייר רב-ההשפעה תומס נסט. כמו הדמוקרטים, גם הרפובליקנים אימצו את החיה וניצלו אותה לתועלתם: הם הציגו את הפיל כבעל חיים חזק ומכובד. להרחבה על סמלי המפלגות לחצו כאן.
ט
טראמפ, דונלד – הנשיא ה-45 של ארה"ב. נבחר בשנת 2016 באחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריה הפוליטית האמריקנית, אחרי שערב הבחירות הצביעו הסקרים על ניצחון ברור ליריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון. לפני בחירתו נודע כמיליארדר וכאיל נדל"ן, וזכה לפרסום בתוכנית הריאליטי "המתמחה", שאותה הנחה.
כהונת טראמפ נחשבה לאחת הסוערות בתולדות ארה"ב: במהלכה הוא הרבה להטיח עלבונות ביריביו הפוליטיים, להחליף בעלי תפקידים בקצב מסחרר ולהאשים את התקשורת בהפצת "פייק ניוז" (חדשות כזב), מונח שהוא עצמו הפך למוכר ברחבי העולם כולו. בכירים בצמרת הפוליטית – בכלל זה בממשלו של טראמפ – הרבו לתאר אותו כאדם בלתי כשיר, שמקבל החלטות גחמניות ומגלה חוסר בקיאות משווע בענייני העולם. תומכיו, מנגד, הרבו לשבחו על הנתונים הכלכליים המצוינים בימי כהונתו ועל פעולותיו להחזרתם הביתה של חיילים אמריקנים מזירות מלחמה ברחבי תבל.
36 צפייה בגלריה
אחרי אירועי הקפיטול, רבים חשבו שהקריירה הפוליטית שלו חוסלה. טראמפ
(צילום: AP / Alex Brandon)
את נשיאותו של טראמפ הכתים יותר מכול סירובו להכיר בהפסדו לג'ו ביידן בבחירות 2020, אז ניסה באופן בלתי-חוקי לבטל את התוצאות בטענה שניצחון ביידן הושג בדרכי מרמה וזיופים. לשיא הגיעה הסערה סביבו כשב-6 בינואר 2021, בזמן הישיבה בסנאט לאישור ניצחונו של ביידן, הסתערו תומכי טראמפ על הקונגרס וזרעו בו הרס, אחרי שזמן קצר לפני כן הורה להם טראמפ לצעוד לקפיטול. במשפט ההדחה שנערך לטראמפ בסנאט בגין אירועים אלה הוא זוכה בפער קטן, אך רבים העריכו כי בכך חוסלה הקריירה הפוליטית שלו. השנים הבאות הוכיחו שהם טעו. לפרופיל המלא של טראמפ לחצו כאן.
טראמפ, מלניה – הגברת הראשונה של ארה"ב לשעבר, רעייתו השלישית של דונלד טראמפ. בת 54. נולדה בעיירה סבניצה שבסלובניה בשם מלניה קנאוס, והיגרה לארה"ב בשנות ה-90. את הנשיא לעתיד טראמפ הכירה במסיבה בניו יורק ב-1996, כשעוד היה נשוי למרלה מייפלס. בימיה כגברת הראשונה הקדישה עצמה למלחמה בבריונות ברשת, כשברקע בין השאר העלבונות שהיא עצמה ספגה. בשנותיה בבית הלבן התרבו הדיווחים שלפיהם יחסיה עם בעלה הנשיא ירודים מאוד, ושהם ממעטים לשהות יחד. בכמה אירועים ציבוריים אף נראתה מלניה טראמפ חומקת מאחיזתו או מציגה חיוכים שנראו מאולצים ומזויפים. בשנים האחרונות מיעטה מאוד להופיע באירועים פוליטיים, והתייצבה רק למעמדים חשובים באופן יוצא דופן. לבני הזוג טראמפ בן אחד משותף, בארון בן ה-18.
טראמפ, משפחת – בני משפחתו של הנשיא לשעבר טראמפ מעורבים מאוד בחייו הפוליטיים. להשפעה גדולה במיוחד בניהול ממשלו זכו בשנים 2021-2017 בתו איוונקה טראמפ ובעלה היהודי ג'ארד קושנר, שמונו ליועצים בממשל. בידי קושנר אף הופקדה המשימה להוביל את גיבושה "עסקת המאה" של טראמפ לשלום בין ישראל לפלסטינים. גם דונלד טראמפ ג'וניור, בנו בן ה-46 של הנשיא, מעורב מאוד בחיים הפוליטיים של אביו, והוא התבלט כאחד הנואמים המרכזיים בעצרותיו. מעריציו של טראמפ ג'וניור רואים בו מועמד עתידי לנשיאות.
י
יהודים – קרוב לשבעה מיליון יהודים חיים בארה"ב. למרות שיעורם הקטן באוכלוסייה, הם זוכים לדומיננטיות רבה בתקשורת ובפוליטיקה בארה"ב, מעורבים בתרומות ענק למועמדים ויכולים להשפיע במידה רבה על זהות הנשיא הבא. בהיבט האלקטורלי גרידא, רוב ברור מהיהודים – כ-75% – נוטה לתמוך במועמדים הדמוקרטים לנשיאות. 26% מהיהודים בארה"ב גרים במדינת ניו יורק ו-17% בקליפורניה – שתי מדינות דמוקרטיות מובהקות. עם זאת, יהודים רבים (כ-9% מכלל היהודים בארה"ב) יש גם בפלורידה, מדינה שנחשבה במשך שנים למתנדנדת, ובמערכות הבחירות האחרונות נוטה יותר ויותר למועמד הרפובליקני. כך או כך, במערכת בחירות צמודה עשויה להיות לקולות היהודים – ולקולן של קבוצות מיעוט אחרות – השפעה ממשית על זהות הנשיא. כדי לקרוא עוד על הקול היהודי לחצו כאן.
ישראל – על פי רוב ישראל אינה ניצבת במוקד הבחירות לנשיאות בארה"ב, אך המועמדים לנשיאות נוהגים בדרך כלל להדגיש את תמיכתם בה, הן בשל חשיבותו של הקול היהודי בבחירות והן כדי לגייס תמיכה מקהילות שמרניות יחסית. אף שגם במערכת הבחירות הנוכחית יחסם של המועמדים לישראל הוא סוגיה משנית ביחס לנושאים כמו הכלכלה, ההגירה והזכות להפלות, הפעם הוא זוכה להבלטה רבה יותר על רקע המלחמה בין ישראל לחמאס.
במחנה הדמוקרטי, ובעיקר באגף השמאלי הפרוגרסיבי שלו, גדולה מאוד הביקורת על המשך הסיוע הצבאי של ממשל ביידן לישראל על רקע ההפצצות בעזה, ורבים סבורים כי איומי הקהילה המוסלמית הגדולה במישיגן, מדינה מתנדנדת שיכולה להכריע את הבחירות, שלא להצביע לדמוקרטים הפעם, הם שהובילו את ביידן וסגניתו האריס להחריף את הצהרותיהם נגד ממשלת נתניהו ולקרוא להפסקת אש. מהעבר השני גם טראמפ, שנחשב במשך שנים לתומך נלהב של ישראל, הצהיר כמה פעמים כי על הממשלה בירושלים לחדול מהמלחמה, בין השאר בשל הנזק התדמיתי שנגרם לישראל בעולם.
כ
כלכלה – נתפסת באופן היסטורי כשיקול משמעותי ביותר של הבוחרים האמריקנים בבואם לקלפי – שיקול שבסופו של דבר נושאים רבים אחרים כמו מדיניות החוץ או ההגירה נחשבים משניים לעומתו. את התפיסה שהמצב הכלכלי הוא הסוגיה המכריעה בבחירות קיבעה הסיסמה "זאת הכלכלה, טמבל" שליוותה את קמפיין הבחירות המוצלח של ביל קלינטון ב-1992. סקרים מהחודשים האחרונים הראו שהבוחרים האמריקנים סומכים על טראמפ בהיבט הכלכלי יותר מאשר על האריס, אחרי שלאורך רוב שנות כהונתו כנשיא היה מצב הכלכלה האמריקנית טוב.
ל
ליברטריאנים – תנועה הדוגלת בחירות פוליטית מקסימלית ובהימנעות רבה ככל האפשר ממעורבות של המדינה ומוסדותיה בחיי האזרח. בארה"ב היא זוכה לייצוג בדמות המפלגה הליברטריאנית, המפלגה השלישית בגודלה, שהוקמה ב-1971. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב הגיעו המועמדים מטעמה למקום השלישי: ב-2012 קיבל גארי ג'ונסון 0.99% מקולות הבוחרים (כ-1.3 מיליון קולות) וב-2016 גרף 3.28% (כ-4.4 מיליון קולות); וב-2020 זכתה מועמדת הליברטריאנים ג'ו ג'ורגנסן ב-1.18% (כ-1.9 מיליון קולות). המפלגה תומכת בין השאר בהפחתת מיסים, בנישואים חד-מיניים, בביטול עונש המוות ובזכות לשאת נשק. בבחירות הקרובות מועמדה לנשיאות הוא צ'ייס אוליבר בן ה-38.
מ
מדינות אדומות – מדינות שמצביעות בעד המפלגה הרפובליקנית. יש מדינות שהן אדומות באופן מסורתי ומובהק, כגון אוקלהומה, טקסס ויוטה.
מדינות כחולות – מדינות המצביעות בעד המפלגה הדמוקרטית. מדינות המצביעות לדמוקרטים באופן קבוע הן למשל ניו יורק, קליפורניה וקונטיקט.
מדינות מתנדנדות – מדינות אחדות שלפי הסקרים מתנהל בהן קרב צמוד בין המועמדים לנשיאות, ולכן בהן ממקדים שני המועמדים את מרב המאמצים והמשאבים שלהם. מדינות אלה מכונות לעתים גם "מדינות סגולות". יש מדינות שמעמדן כמתנדנדות הוא כמעט קבוע, למשל פנסילבניה, אך מדי מערכת בחירות צצות גם מדינות מזדמנות שבהן הפעם הקרב צמוד במיוחד.
מדינה מתנדנדת שקנתה לה מעמד מיוחד בחצי המאה האחרונה, אך איבדה אותו בבחירות הקודמות, היא אוהיו: במשך 52 שנה ברציפות בחרה אוהיו באופן עקבי במועמד לנשיאות שניצח בסופו של דבר במרוץ, וכך ביססה את תדמיתה כ"ברומטר האלקטורלי" וכ"מכתירת הנשיאים" של ארה"ב. סדרת ההצלחות שלה הסתיימה ב-2020, כשתושביה בחרו ברוב של 8% בטראמפ על פני ביידן, אך דווקא המועמד הדמוקרטי הגיע לבית הלבן.
מהגרים – קבוצת אוכלוסייה גדולה שאליה משתייכים בני מיעוטים שמוצאם אינו בארה"ב. חלקם נכנסו לארה"ב באופן בלתי חוקי. הנשיא טראמפ כיוון רבות מפעולותיו כנשיא ומהבטחות הבחירות שלו נגד קבוצה גדולה זו, ועשה זאת בראש ובראשונה נגד מהגרים ממדינות אמריקה הלטינית וממדינות ערב והאיסלאם. לאורך כהונתו הרבה טראמפ להאשים את המהגרים בהבאת פשע וטרור לארה"ב. כדי להיאבק בהם הורה בין השאר להקים חומה בגבולה הדרומי של ארה"ב, הגבול עם מקסיקו, והנפיק את "צווי המוסלמים", האוסרים זמנית את כניסתם לארה"ב של נוסעים מחלק ממדינות ערב והאיסלאם. כמה ממהלכיו של טראמפ הקימו עליו ביקורת אדירה מצד הדמוקרטים, בראש ובראשונה פרשת "מחנות הילדים", שבמסגרתה הופרדו ילדים קטנים מהוריהם אחרי כניסתם הלא חוקית לארה"ב.
במהלך תקופת נשיאותו של ג'ו ביידן כנשיא הגיע שיעור ההגירה הבלתי-חוקית לארה"ב דרך גבול מקסיקו לשיא של כל הזמנים, ועובדה זו הקימה עליו ביקורת יוצאת דופן. ביידן מינה את סגניתו קמלה האריס לאחראית על סוגיית הגבול הדרומי, אך זו לא הובילה לשינוי ממשי. הסכם בין הדמוקרטים לרפובליקנים בקונגרס שהיה אמור להפחית דרמטית את זרם המסתננים בדרום הוכשל על-ידי נאמני טראמפ כדי שלא לספק לביידן הישג בשנת בחירות, והדמוקרטים מאשימים את טראמפ כי בכך העדיף את האינטרסים שלו על האינטרסים של ארה"ב.
משפטי טראמפ – דונלד טראמפ מגיע למערכת הבחירות כשהוא סוחב על גבו את התואר "הנשיא הראשון בתולדות ארה"ב שהורשע בפלילים", וכשנגדו תלויים שלושה כתבי אישום חמורים נוספים. בחודש מאי הורשע טראמפ בתשלום דמי שתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס, ואחרי הבחירות הוא אמור לעמוד לדין בשלוש פרשות נוספות: לקיחת מסמכים מסווגים מהבית הלבן לאחוזתו בפלורידה, ניסיונו להפוך בדרכי מרמה את תוצאות הבחירות ב-2020 ופעולותיו באותן בחירות להטיית התוצאות בג'ורג'יה. במחנה הדמוקרטי קיוו שהרשעת טראמפ והסתבכויותיו הפליליות יפגעו בו, אך בצד הרפובליקני הקפידו להציג את משפטיו כרדיפה פוליטית, ובפועל מסתמן כי מעמדו בצד השמרני נותר איתן.
36 צפייה בגלריה
טראמפ וסטורמי דניאלס. ההרשעה הוצגה כרדיפה
(צילום: Charly TRIBALLEAU / AFP, REUTERS/Joshua Roberts)
מכיוון שרוב משפטי טראמפ טרם נפתחו, לניצחון שלו בבחירות תהיה משמעות גדולה גם לעתידם: כנשיא הממנה את שר המשפטים תהיה לטראמפ אפשרות להורות על ביטול כתבי האישום הפדרליים נגדו, ולפי חלק מהמומחים המשפטיים – גם להעניק לעצמו חנינה במקרה של הרשעה. יצוין כי חוקת ארה"ב אינה אוסרת על מורשע בפלילים לכהן כנשיא, ויש אף תקדים של מועמד שהתמודד על הנשיאות בעודו יושב בכלא: נציג המפלגה הסוציאליסטית יוג'ין דייוויס, שב-1920 קיבל 3% מקולות הבוחרים.
נ
נובמבר – מועדן של הבחירות לנשיאות, הקבוע בחוקה האמריקנית. הבחירות לנשיאות נערכות תמיד ביום שלישי הראשון של אחרי 1 בנובמבר. השנה הן נערכות ב-5 בנובמבר.
נשק – זכותו של כל אמריקני מהשורה להחזיק נשק מעוגנת בחוקת ארה"ב, ומתנגדי הזכות הזו והתומכים בה מתקוטטים עליה גם במערכת הבחירות הנוכחית, אחרי שבשנים האחרונות הפכו מסעות הירי שאליהם יוצאים חמושים ברחבי ארה"ב לקטלניים מאי-פעם. במהלך כהונתו של טראמפ אירעו כמה מעשי טבח איומים, ואחד מהם היה הקטלני בתולדות ארה"ב – זה שבו רצח סטיבן פדוק 58 בני אדם ופצע 413 בירי בלאס וגאס באוקטובר 2017. מסעות הירי נמשכו גם בכהונת ביידן, ובמהלכה נרשם בין השאר הטבח בבית הספר היסודי ביובלדי שבטקסס, שם נרצחו 19 ילדים ושתי מורות.
בעשור החולף צצו סימנים לכך שגוברת התנגדות האמריקנים לזכות לשאת נשק, ועימותים פנימיים החלישו את התאחדות הרובאים האמריקנית (NRA), אחת מקבוצות הלחץ החזקות בארה"ב. עם זאת, הסירוב הנחרץ של רפובליקנים להטיל הגבלות חמורות על נשיאת נשק וחוסר היכולת שלהם ושל הדמוקרטים להגיע להסכמות אלה עם אלה מסכלים כל שינוי ממשי.
ס
סגן הנשיא – כל מועמד לנשיאות בוחר לעצמו אדם שיכהן כסגנו וימלא את מקומו במקרה שייבצר ממנו להמשיך בכהונתו כנשיא. כאשר הבוחרים נותנים את קולם, הם בוחרים למעשה בנשיא ובסגנו יחד, כצמד, במעין "עסקת חבילה". סגן הנשיא מחליף את הנשיא עד לסוף כהונתו המיועדת במקרה שהנשיא מת, מתפטר, מאבד את יכולתו לתפקד או מודח על-ידי הסנאט. סגן נשיא ארה"ב מתפקד גם כנשיא הסנאט, ובמקרה של שוויון בהצבעה שם – קולו הוא הקול המכריע.
לעתים קרובות בבואם לבחור להם סגן מנחים את המועמדים לנשיאות שיקולים אלקטורליים מובהקים: כך למשל הם עשויים לבחור סגן שהוא פוליטיקאי ממדינה מתנדנדת ופופולרי מאוד בקרב תושביה, כדי להגדיל את סיכוייהם להשיג בה רוב בבחירות לנשיאות. במקרים אחרים עשוי מועמד לבחור לו לתפקיד הסגן אישה כדי לגייס קולות נשים או אדם המשתייך למיעוט דמוגרפי, כמו האפרו-אמריקנים, כדי לשכנעם להצביע לו.
המועמד של קמלה האריס לסגן הנשיא במערכת הבחירות הנוכחית הוא מושל מינסוטה טים וולז. המועמד של טראמפ הוא הסנאטור ג'יי די ואנס. על שניהם תוכלו לקרוא כאן.
סקרים – כלי למדידת כוחם של המועמדים בבחירות, אך כזה שבבחירות לנשיאות ארה"ב מחייב בחינה זהירה למדי. בארה"ב מתפרסמים שני סוגי סקרים: ארציים ומדינתיים. סקר ארצי הוא סקר הבוחן את שיעור התמיכה בכל אחד מהמועמדים בקרב הבוחרים בכלל ארה"ב, ולא במדינה ספציפית. סקר כזה יכול ללמד על הלך הרוח בציבור ולהבהיר מיהו המועמד המועדף על רוב האמריקנים, אך בשל שיטת האלקטורים, שבה למדינות שונות ניתן כוח שונה בהצבעה, לעתים קרובות יכולתו לנבא את המנצח בבחירות מוגבלת. סקר מדינתי הוא סקר הבוחן את שיעור התמיכה בכל מועמד בתוך מדינה כלשהי מבין מדינות ארה"ב. בהינתן יתרון ברור לאחד המועמדים עשויים סקרים מהסוג הזה להבהיר מי יזכה באלקטורים של המדינות המתנדנדות, אלה שלא הייתה עד כה ודאות מי ינצח בהן, ולפיכך להבהיר מי מהמועמדים קרוב יותר להשגת 270 האלקטורים שיתנו לו ניצחון בבחירות.
יש לזכור כי גם איכותם של הסקרים אינה שווה: כך למשל סקרים של "ניו יורק טיימס" ושל רשת ABC והעיתון "וושינגטון פוסט" נחשבים מדויקים יחסית, ואילו סקרים של רשת "פוקס ניוז" או של מכון "איפסוס" וסוכנות הידיעות רויטרס, הזוכים לחשיפה לא מועטה, נחשבים מדויקים מעט פחות. בניתוח הסקרים מוטב גם לוודא היטב מיהם הנשאלים: האם מדובר בכל הבוחרים הרשומים (registered voters) או רק בבוחרים שההערכה היא כי אכן יגיעו לקלפי ויתנו את קולם (likely voters). סקר הנשען על בני הקבוצה השנייה נחשב מדויק יותר.
ע
עימותים – המועמדים לנשיאות נוהגים להתייצב לשלושה עימותים זה עם זה המועברים בשידור חי בטלוויזיה. במהלך העימותים מציגים המועמדים לציבור האמריקני את עמדותיהם בסוגיות שונות – מכלכלה, דרך מדיניות החוץ ועד ענייני משפט וממשל – והמצביעים מתוודעים לאישיותם.
36 צפייה בגלריה
ביידן וטראמפ בעימות בחודש יוני. רק הגביר את התהיות על כשירותו של הנשיא
(צילום:AP Photo/Gerald Herbert)
במערכת הבחירות הנוכחית השתנתה מתכונת העימותים, ובמקום להמתין לשיא עונת הבחירות בספטמבר התייצבו ביידן וטראמפ, לבקשתו של הנשיא המכהן, לעימות טלוויזיוני ראשון כבר בסוף יוני. ביידן קיווה להפריך כך כבר בשלב מוקדם של הקמפיין את הטענות שהוא אינו בקו הבריאות, אך במקום זאת סיפק הופעה חלשה ומבולבלת שרק הגבירה את התהיות על כשירותו, הובילה לקריאות מתוך המחנה הדמוקרטי להחליפו – ובסופו של דבר גם הביאה לפרישתו. אחרי מינוי קמלה האריס למחליפתו של ביידן קיימו היא וטראמפ עימות אחד, שבו לפי הסקרים היא יצאה המנצחת.
עצמאים – מי שאינם מגדירים עצמם כמשתייכים בהכרח למפלגה מסוימת. רבים מהבוחרים הם עצמאים, וכך גם חלק מהמועמדים. משקלם של הבוחרים העצמאים באוכלוסייה הוא כ-40%, ולכן כדי להגיע לבית הלבן חייב מועמד לגייס כמה שיותר מהם לצדו. אף שבוחרים אלה אינם מחויבים לאף אחת משתי המפלגות הגדולות – הדמוקרטית או הרפובליקנית – רובם מודים כי יש להם העדפה לאחת מהשתיים.
עתיד הדמוקרטיה – הדמוקרטיה עצמה הפכה לסוגיה מרכזית בקמפיין הבחירות הנוכחי, משום שבממשל ביידן-האריס מזהירים כי ניצחון של טראמפ יסכן באופן ממשי את המשך קיומה של ארה"ב כמשטר דמוקרטי. מתנגדי טראמפ מזכירים בהקשר זה לא רק את סירובו להכיר בתוצאות הבחירות ב-2020, אז טען לקונספירציה שאפשרה את ניצחון ביידן בדרכי מרמה וזיופים, אלא גם את ההצהרות הלוחמניות שהשמיע טראמפ בחודשים האחרונים, ושבהן אותת כי אם ישוב לבית הלבן ינצל את כהונתו לסגירת חשבונות עם יריביו כנקמה על המשפטים המתנהלים נגדו.
36 צפייה בגלריה
טראמפ שניות אחרי ניסיון ההתנקשות בפנסילבניה. רפובליקנים האשימו: ביידן סכנה לדמוקרטיה, הוא הסית
(צילום: AP /Evan Vucci)
ביידן הדגיש השנה גם את השפה האלימה שבה השתמש טראמפ לאורך הקמפיין, בין השאר מנהגו לכנות את יריביו "שרצים" – טרמינולוגיה המזכירה לדברי הדמוקרטים את זו ששימשה את היטלר והנאצים עם עלייתם לשלטון בגרמניה של שנות ה-30. כשטראמפ נשאל על האזהרות מפניו הוא השיב בין השאר כי הוא אינו מתכוון להיות דיקטטור "חוץ מביום הראשון בתפקיד", וכשנשאל אם בכוונתו לנצל את סמכותו כנשיא ולהפר את החוק השיב: "אתה מתכוון כמו שהם עושים עכשיו?" – תגובה שמתנגדיו פירשו כהכשרת הקרקע לעבירות נוספות מצדו. במחנה טראמפ מנגד רבים בטוחים עדיין שהניצחון ב-2020 נגנב ממנו ושלפיכך ביידן והאריס הם הסכנה לדמוקרטיה. עוד מאשימים שם את הנשיא ברטוריקה מסיתה שהובילה לניסיון ההתנקשות בטראמפ בעצרת בפנסילבניה ב-13 ביולי.
פ
פדרלי – בפוליטיקה האמריקנית יש להבחין בין מערכות השלטון ברמה הפדרלית (federal) וברמה המדינתית (state). ארה"ב היא פדרציה הכוללת 50 מדינות (כגון ניו יורק, טקסס ופלורידה), מחוז פדרלי אחד (מחוז קולומביה, של וושינגטון הבירה) ו-5 טריטוריות (כגון גואם, סמואה האמריקנית ופוארטו ריקו). לארה"ב ככללה יש מערכות שלטון פדרליות (כגון הנשיא, הקונגרס האמריקני ובתי המשפט הפדרליים), אך בצד זה לכל מדינה יש מערכות שלטון פנימיות משלה (מושל, בית מחוקקים מקומי, בתי משפט מדינתיים וכן הלאה), הנותנים לה מידה מסוימת של ממשל עצמי. לא פעם נוצרת התנגשות בין המערכת הפדרלית למערכת המדינתית, ובתי המשפט נדרשים להכריע בעניין על פי החוקה.
פופוליזם – גישה פוליטית שבה נוטים נבחרי ציבור להדגיש את צורכיהם של האנשים הפשוטים מקרב העם, להציע להם פתרונות קסם ולעודד אותם להתעמת עם האליטה החברתית והפוליטית ולהעניש אותה על הזנחתם לכאורה. הנשיא טראמפ מואשם לא פעם על ידי מתנגדיו כי הוא פופוליסט. האשמות דומות מוטחות באגף השמאלי-פרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית.
פרוגרסיבים – תנועה בתוך המפלגה הדמוקרטית שהתחזקה מאוד בשנים האחרונות, וששואפת לחולל מהפכה פוליטית, חברתית וכלכלית במפלגה ובארה"ב כולה, תוך החלפת מנהיגים המשתייכים לממסד הפוליטי הישן במנהיגים צעירים שצמחו מהשטח ומוכנים לשנות מהיסוד את המערכות האמריקניות. חלק גדול מהמחנה הזה של המפלגה הדמוקרטית, שרבים רואים בו מחנה שמאל רדיקלי, מורכב מפעילים שהשתייכו לרשת המתנדבים בקמפיין הנשיאות של ברני סנדרס ב-2016, ואחרי הפסדו הקימו ארגונים המקדמים מועמדים פרוגרסיביים בתקווה לחולל את השינוי המיוחל. דמויות מוכרות במחנה הפרוגרסיבי הן ארבע חברות בית הנבחרים שכונו "היחידה": אלכסנדרייה אוקסיו קורטז, אילהאן עומאר, רשידה טליב ואיאנה פרסלי.
המחנה הפרוגרסיבי חותר לשינויים כלכליים מרחיקי לכת, כגון הרחבת ביטוח הבריאות הממשלתי כך שיכסה את כל האזרחים, העלאת שכר העובדים, סבסוד שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת כדי להתמודד עם שינויי האקלים. במחנה הרפובליקני – וגם במחנה המרכז במפלגה הדמוקרטית – מציגים את הבטחות הפרוגרסיבים כהבטחות פופוליסטיות שימיטו אסון על המדינה. הפרוגרסיבים בתגובה מבקשים מתומכי הדמוקרטים לזנוח את האמונה הרווחת שכדי להצליח בבחירות צריכה המפלגה להישאר במרכז הפוליטי.
הסיעה הפרוגרסיבית במפלגה הדמוקרטית מזוהה עם תמיכה חסרת פשרות בזכויות מיעוטים וקבוצות חלשות, ומואשמת כמי שבמקום לשאוף לשוויון בהזדמנויות שואפת ל"שוויון בתוצאות" – גישה שבה כל חוסר שוויון הקיים במציאות הוא בהכרח תוצאה של דיכוי וקיפוח חברתי. בהקשר המזרח תיכוני מזוהים הפרוגרסיבים עם תמיכה נחרצת במאבק הפלסטיני נגד ישראל, בראותם את הפלסטינים אוכלוסייה מדוכאת הנכתשת לכאורה על-ידי יהודים לבנים קולוניאליסטים שהגיעו מאירופה. בשל גישותיהם של הפרוגרסיבים, המביאות אותם מחד גיסה לקדם רעיונות כמו פלואידיות מגדרית ומאידך גיסה להזדהות עם כוחות שמרניים ואלימים כמו חמאס, הדביקו להם מתנגדיהם את הכינוי הלעגני woke, המכוון לאנשי שמאל קיצוני החותרים לתקינות פוליטית מופרזת וחסרת היגיון.
אף שמאמציו של המחנה הפרוגרסיבי נבלמים בינתיים על חומות הקונגרס, השפעתו גברה בשנים האחרונות, וראיה לכך היא הצורך של האריס וביידן לגלות התחשבות בעמדות הפרוגרסיבים, גם בהקשר הישראלי, כדי לגייס את תומכיהם לצדם בבחירות הקרובות ולהביא אותם לקלפי. ראו עוד בפרויקט המיוחד של ynet על המהפכה הפרוגרסיבית.
פריימריז – הבחירות המקדימות שעורכת כל מפלגה, הן לתפקיד המועמד מטעמה לנשיא והן לתפקידים אחרים, כגון המועמדים מטעמה לסנאט, לבית הנבחרים או לתפקיד המושל. בפריימריז הרפובליקניים לנשיאות של 2024 גבר דונלד טראמפ על יותר מ-10 מתמודדים, שהבכירים שבהם היו ניקי היילי, רון דסנטיס, כריס כריסטי וויווק רמסוואמי. הוא ניצח אותם ללא תנאי, אף שלא טרח להתייצב ולו לעימות טלוויזיוני אחד מולם. בפריימריז הדמוקרטיים, כמקובל במקרה של נשיא מכהן, התמודד ביידן מול שלושה מועמדים זוטרים וחסרי סיכוי ממשי, והוא גרף – בלי שום צורך בקמפיין – 3,905 מ-3,949 הצירים. בהמשך התבררו הפריימריז הדמוקרטיים כחסרי ערך: ביידן פרש כאמור מהמרוץ, והוחלף בהאריס.
36 צפייה בגלריה
ניקי היילי ורון דסנטיס בעימות טלוויזיוני בפריימריז הרפובליקניים. שניהם נכנעו לטראמפ, שכלל לא התייצב
(צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
צ
ציוצים – פרסום פוסטים ברשת טוויטר (לימים רשת "X") נחשב במשך שנים לאמצעי המרכזי של דונלד טראמפ לעקוף את כלי התקשורת המסורתיים כמו הטלוויזיה והעיתון ולהגיע היישר אל הציבור, עד שבשנת 2021 החליטה הנהלת טוויטר לסלקו מהרשת בעקבות חלקו לכאורה בפריצה של תומכיו אל הקונגרס. אירועי הקפיטול היו מבחינת הרשת הקש ששבר את גב הגמל, אחרי שבמהלך כהונתו כנשיא כבר פרסם טראמפ אין ספור ציוצים שמהם השתמע כי הוא תומך באלימות ובגזענות. באחרים הפיץ מידע כוזב שנראה כי מקורו בבורות, ובכמה ציוצים שיתף תיאוריות קונספירציה של ממש.
לאחר סילוקו מטוויטר פתח טראמפ רשת חברתית משלו, Truth Social, ובה הוא מפרסם כעת את תכניו. אחרי שהמיליארדר אילון מאסק רכש את טוויטר (ושינה את שמה ל-X) בוטלה הרחקתו של טראמפ ממנה, אך הוא העדיף להישאר ברשת הפרטית שהקים לו.
ק
קונגרס – בית המחוקקים האמריקני, השוכן בגבעת הקפיטול בוושינגטון (ולכן לעתים מכונה בעצמו "הקפיטול"). מורכב משני בתים: בית הנבחרים, המשמש כבית התחתון, והסנאט, המשמש כבית העליון. בבית הנבחרים 435 חברים, וכולם עומדים לבחירה פעם בשנתיים. בסנאט 100 סנאטורים, וכל אחד מהם עומד לבחירה פעם בשש שנים. אחת לארבע שנים נערכות הבחירות לקונגרס ביום הבחירות לנשיאות ולכן חוסות בצלן, אך מאזן הכוחות בקונגרס שמוכרע בבחירות הללו עשוי להיות בעל משמעות לא פחותה משאלת זהותו של הנשיא. כיום נהנים הרפובליקנים מרוב בבית הנבחרים, ואילו הדמוקרטים שולטים בסנאט. לכתבה המלאה על הבחירות לקונגרס השנה לחצו כאן.
קנדי ג'וניור, רוברט – איש המחנה הדמוקרטי שהחליט לרוץ לנשיאות כמועמד עצמאי מול ביידן וטראמפ והפך במידה מסוימת להפתעה של מערכת הבחירות. מאז תחילת השנה העניקו לו סקרי דעת קהל את המקום השלישי ב-popular vote והראו שהוא זוכה לתמיכת 8% עד 10% מהמצביעים, נתון שכמותו לא השיג שום "מועמד שלישי", כלומר כזה שאינו משתייך לאחת משתי המפלגות הגדולות, מאז רוס פרו ב-1992. אף שלקנדי עצמו לא היה סיכוי בשום שלב לנצח במרוץ, הצלחתו בסקרים עוררה דאגה בקרב דמוקרטים ורפובליקנים, בשל החשש שקולות שיגרוף מהמחנה שלהם יביאו להפסדם. באוגוסט הודיע לפתע על פרישה מהמרוץ ועל תמיכה בטראמפ, אחרי מגעים שניהל איתו מאחורי הקלעים.
קנדי ג'וניור הוא נצר לשושלת המפורסמת ומוכת האסונות של משפחת קנדי: אביו הוא הסנאטור רוברט פ' קנדי שנרצח ב-1968 על-ידי מתנקש פלסטיני בזמן שהתמודד בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות, ודודו הוא הנשיא לשעבר ג'ון פ' קנדי, שנרצח חמש שנים לפני כן בעודו מכהן. קנדי ג'וניור נודע כפעיל נגד חיסונים ונחסם בעבר על-ידי אינסטגרם משום שפרסם מידע כוזב על מגפת הקורונה, ואשתקד הואשם באנטישמיות אחרי שטען כי "ביהודים הקורונה פגעה פחות". מנגד, רק השנה הביע תמיכה נחרצת בישראל במלחמתה נגד חמאס. עוד על סיפורו תוכלו לקרוא כאן.
36 צפייה בגלריה
קנדי ג'וניור. לא יכול לנצח, כן יכול להכריע
(צילום: JOSH EDELSON / AFP JOSH EDELSON / AFP)
ר
רוסיה גייט – פרשה שהכתימה את נשיאותו של טראמפ מיומה הראשון. סוכנויות המודיעין האמריקניות קבעו בהסתמך על מידע שאספו כי באמצעות צבא של האקרים ושל "טרולים" (מחרחרי-ריבים ומפיצים של מידע כוזב באינטרנט) התערבה רוסיה בחשאי בבחירות לנשיאות ב-2016 כדי לגרום לאמריקנים להצביע לטראמפ ולא להילרי קלינטון, מתוך הנחה שטראמפ יהיה נשיא נוח יותר למוסקבה. רוסיה מכחישה בתוקף, וטראמפ עצמו סתר את קביעות המודיעין האמריקני כשטען שוב ושוב שזו לא התערבה בבחירות. בתום חקירה ממושכת קבע התובע המיוחד רוברט מולר כי אף שרוסיה אכן התערבה בבחירות כדי להטות אותן, אין ראיות לכך שאנשי טראמפ קשרו איתה קשר לשם כך כפי שטענו חלק מיריביו. עם זאת, הוא נמנע מלנקות את טראמפ מניסיון לשבש את חקירת הפרשה.
ב-2019 הסתבך טראמפ בפרשה דומה, "אוקראינה גייט", אחרי שנחשף כי בשיחת טלפון עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ניסה לכאורה לשכנע אותו לפעול לחקור את מעשיהם באוקראינה של יריבו הדמוקרטי העתידי ג'ו ביידן ובנו האנטר, שכיהן כחבר במועצת המנהלים של חברת גז מקומית. בעקבות החשיפה פתחו הדמוקרטים בהליך הדחה נגד טראמפ בבית הנבחרים. הם טענו כי בשיחה עם עמיתו האוקראיני ניסה למעשה טראמפ לגרום למדינה זרה לבצע פעולות שיפגעו ביריבו העתידי על הנשיאות וכך ישפיעו על מהלך הבחירות. בבית הנבחרים, שנשלט על-ידי הדמוקרטים, הושג רוב להדחה (impeachment), אך הסנאט, שבו רוב רפובליקני, זיכה את הנשיא ואפשר לו להמשיך בכהונתו.
רפובליקנים – חברי המפלגה הרפובליקנית, אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב. המפלגה נוסדה ב-1854. בניגוד לדמוקרטים, המפלגה הרפובליקנית תומכת באופן מסורתי בהחלשת הממשל הפדרלי המרכזי ובהענקת כוח רב יותר למדינות ארה"ב השונות. שמרנותם היחסית של הרפובליקנים באה לידי ביטוי בין השאר בהתנגדות של רבים מהם להפלות, להגבלת הזכות לשאת נשק ולנישואים חד-מיניים. הרפובליקנים נוטים למחות על התערבות של הממשל הפדרלי בחיי האזרחים, וטוענים כי בסוגיות כמו אלה שנזכרו כאן צריכים בתי המחוקקים של המדינות השונות להכריע בעצמם.
ש
שרטוט מחוזות הבחירה – הליך בעל השפעה גדולה על סיכויי הדמוקרטים והרפובליקנים בבחירות. מחוזות הבחירה הם מחוזות אלקטורליים שאליהם מחולקת כל מדינה בארה"ב, ושכל אחד מהם מצביע כמעין ישות עצמאית ועל פי התוצאות בו שולח את נציגיו לקונגרס האמריקני ולבתי המחוקקים המדינתיים. פעם בעשור, אחרי מפקד האוכלוסין שבו מתברר אילו שינויים דמוגרפיים התחוללו בכל מדינה מאז המפקד הקודם, משורטטים מחדש (בתהליך המכונה redistricting) גבולותיהם של מחוזות הבחירה.
לבתי המחוקקים של המדינות השונות ולמושלים המכהנים בהן מיד אחרי פרסום תוצאות המפקד יש כוח רב בקביעת המפות החדשות, והם עשויים לנסות להשפיע על חלוקת המחוזות כך שתשפר את סיכויי מפלגתם. שינוי גבולות על-ידי השלטון כדי להטות את התוצאות במחוזות לטובתו מכונה "גרימנדרינג", על שמו של מושל מסצ'וסטס לשעבר אלברידג' גרי, שבימי כהונתו, בראשית המאה ה-19, נקבעו במדינתו מחוזות בחירה מוטים שייטיבו עם מפלגתו. לקריאה נוספת לחצו כאן.
ת
תרומות כספיות – הדלק במנוע של קמפיין הבחירות עבור כל אחד מהמועמדים לנשיאות. חוק הבחירות הפדרלי בארה"ב מחייב לדווח על התרומות המוזרמות לכל קמפיין, וגובה הסכום שגייס כל מועמד נתפס לא פעם כמדד לרמת ההתלהבות של הבוחרים ממנו. כך למשל התגאה קמפיין טראמפ כי גייס 54 מיליון דולר ביממה שאחרי הרשעתו בפרשת דמי השתיקה לסטורמי דניאלס, וקמפיין האריס מיהר לדווח שגייס 36 מיליון דולר בתוך 24 שעות מרגע הכרזתה על טים וולז כסגנה.
פורסם לראשונה: 14:33, 14.08.24
