אני רחוק מלהיות טכנופוב, אבל גם לא האיש הכי מעודכן בעולם בענייני הלהיטים האחרונים שאמורים לשנות לנו את החיים. ככה שלקח לי זמן לשמוע על ChatGPT, ועוד לא ממש הגעתי לשלב שבו אני מבין למה זה יעזור לי בחיים. כמו כל בן אדם שלא חי על הירח, אני יודע שממשק הבינה המלאכותית, שיודע לייצר טקסט ולתת תשובות לכל שאלה באיזה סגנון שאתה רוצה, ובעיקר לעשות את זה בשפת דיבור וכתיבה הכי פשוטה, משמש היום לכל דבר: עבודות של תלמידים וסטודנטים והורים שרוצים לחבר לילד סיפור ואפילו כתיבת תוכנות.
ואני יודע עוד דבר: מרגע שתופעה כזאת צוברת את התאוצה האדירה שצברו ChatGPT ודומותיה, כולל התוכנה שיודעת לייצר תמונות כמו של פיקאסו, הכוחות הגדולים ביותר בעולם, עם כסף בלתי נדלה, יהיו שם – ואת התוצאות איש מאיתנו לא יודע לחזות.
זו תכונה רבת עוצמה של הטבע האנושי: מה שאנחנו יכולים לדעת סופו להיוודע, מה שאנחנו מסוגלים לייצר סופו להיות. כך היה גם עם הנשק האטומי, שיוצרו העיקרי, פרופ' רוברט אופנהיימר, אמר כידוע לאחר הניסוי הראשון "הפכתי להיות המוות, מחריב העולמות". כשנפתח לפנינו שדה של ידע, כשנוצרת הזדמנות לברוא משהו או לקדם אותו, בוודאי משהו שיעשה את מי שיצליח בו כל כך עשיר וכל כך חזק כמו בינה מלאכותית, אנחנו לא יודעים ולא רוצים לעצור. ChatGPT הוא כמובן רק ההתחלה. עולם הבינה המלאכותית הגיע לאיזו פריחת דובדבן, איזו נקודת פריצה שבה מה שהיה פעם סיפורי מדע בדיוני הוא כלי שילד בכיתה ה' יודע להשתמש בו. מה שיקרה הלאה אולי בלתי ידוע, אבל גם בלתי נמנע.
2 צפייה בגלריה
עפר שלח. יש פער גדול וקבוע בין מה שהמוח הטכנולוגי מסוגל להמציא, למה שהנפש האנושית מסוגלת להטמיע
(צילום: ירון ברנר)
שאלתי את ChatGPT מה מקור השם "עפר", והוא ענה לי שתי תשובות שונות בשני ניסויים שונים, אחת מדויקת והשנייה הבל גמור – ושתיהן במה שמתי מריאנסקי קורא "כריזמה וביטחון עצמי מוחלט". מריאנסקי, אמן העוסק בבינה מלאכותית, מדיה סינתטית ואמנות גנרטיבית, מרצה בבצלאל ומייסד קהילת "עליית המכונות", הוא בדיוק המדריך שאנשים כמוני רוצים שייקח אותם ביד בשיחה על הנושא הזה: בקי אבל לא טרחן, מתלהב אבל מתייחס בהומור ורואה גם את הסכנות, יודע שיש עוד הרבה שהוא לא יודע. השיחה שלי איתו אסוציאטיבית, לא ממוקדת, כל מה שהייתם רוצים כשנוגעים במשהו שאפילו מי שכותב אותו עדיין לא יודע לאן הוא יגיע.
הסיפור על התשובות הסותרות (בעניין אחר קיבלתי תשובה מוסמכת על אירוע היסטורי, רק שהוא לא קרה) הוא כמובן רק אנקדוטה לא חשובה על שלבי ההתפתחות של כל כלי טכנולוגי. אבל השאלות המשמעותיות באמת על העולם שאליו אנחנו נכנסים, העולם שבו רובוטים ובינה מלאכותית יחליפו לא רק עובדי צווארון כחול (כמו שחשבו פעם), אלא גם מתכנתים, עורכי דין ומי יודע מי עוד, השאלות האלה רק מתחדדות.
אנשים רציניים ובקיאים מאוד הבטיחו לנו לא מזמן שב-2025, או-טו-טו, הרחובות יהיו מלאים בכלי רכב אוטונומיים. היום ברור שזה יקרה הרבה יותר מאוחר, ולאו דווקא בגלל בעיות של טכנולוגיה. יש פער גדול וקבוע בין מה שהמוח הטכנולוגי מסוגל להמציא, למה שהנפש האנושית מסוגלת להטמיע וההרגלים האנושיים, כולל רגולציה ומשפט וכל הכללים במנהלים את חיינו, מסוגלים לעצב. אני לא בטוח שזה רע.
אם היינו מתעסקים במה שחשוב היינו מדברים כל היום על בינה מלאכותית ורובוטיקה. הן יקבעו את עולם העבודה, המערכות הכלכליות וצורת החיים שלנו ושל ילדינו, וזה בלתי נמנע. המדינה כפי שהיא, בטח מדינת ישראל במצבה הנוכחי, עוד לא ערוכה לקיים את הדיון הנרחב איך היא מסתגלת, ואולי אם היא שורדת בכלל, בעולם שכזה. יכול להיות שאמנים כמו מריאנסקי יקבעו את תווי הפנים של העולם הזה יותר מפוליטיקאים.
