ועדת החוקה אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את "חוק הרבנים 2", אחרי שבעבר עורר סערה גדולה ושב לדיונים בתחילת כנס החורף של הכנסת. לפי החוק, הממשלה תהיה רשאית לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות, בנוסף על סכומי ההשתתפות שמקבלות המועצות הדתיות מהממשלה. החוק קובע כי את אמות המידה יקבע השר לשירותי דת, בהתייעצות עם שר האוצר.
חברי האופוזיציה מחו על קידום החוק. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "זהו היום ה-445 לטבח 7 באוקטובר ו-100 חטופים וחטופות מוחזקים בשבי, ביממה האחרונה התבשרנו על נפילתם של חיילים ועל פטירתה של שורדת השבי חנה קציר. היינו אמורים לדון בנושאים הקרדינליים והחשובים, שיש לגביהם קונצנזוס כמו זכויות השורדים ושורדות השבי, זכויות ניצולי המסיבות, אבל לכם יותר חשוב עוד ג'ובים".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) אמר: "הגענו למצב שבו בהצעת חוק להגבלת השימוש בדמי חבר לשכת עורכי הדין, הקואליציה עושה מיקרו-מנג'מנט, יורדת לקרביים של תאגיד שיש בו בחירות דמוקרטיות. לעומת זאת, בתאגיד סטטוטורי שבו מדובר על אוטוסטרדה של מאות מינויים, לא צריך לדעת כלום. מכיוון שכל ניסיונותינו לחסום את חוק השחיתות, חוק הג'ובים השקרי לא צלחו, כל שנותר לנו הוא לפנות לציבור ולבקש ממנו להבין שמעבירים פה עסקה מושחתת של המפלגות החרדיות והציונות הדתית ועליו להשמיע את קולו".
רוטמן מתעמר בחברי האופוזיציה
החוק היה אמור להעלות להצבעה כבר אתמול, אך זו התעכבה לאחר שחברי הקואליציה איחרו להגיע לדיון. בניסיון למשוך זמן, היו"ר שמחה רוטמן התעמת עם חברי אופוזיציה שביקשו להתקדם ולהצביע, אך בסופו של דבר החליט על הפסקה בדיון - ובהמשך על דחייתו ליום אחר. לפני כן, הספיק רוטמן להתעמת עם חברי האופוזיציה.
רוטמן סיכם אתמול עם האופוזיציה שההצבעה על ההסתייגויות נגד ההצעה תחל בשעה 13:35. כל חברי האופוזיציה בוועדה הגיעו, בעוד שחברי הקואליציה ברובם לא נכחו. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול (ש"ס), אמר שהוא מבקש היוועצות סיעתית בניסיון למשוך זמן עד שיגיעו יתר חברי הקואליציה, אך באופוזיציה הבהירו לו: "אין לכם יותר היוועצויות סיעתיות". בשלב זה יושב ראש הוועדה רוטמן נכנס לדיון והחל לצעוק על חברי האופוזיציה, שאמרו מצידם כי הם מוכנים להצביע.
לבסוף החלה ההצבעה על ההסתייגות הראשונה, ומיד לאחר מכן ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) אמר שהוא מבקש רוויזיה, כפי שנהוג לעשות. רוטמן כעס ואמר בתגובה כי הוועדה תצא להפסקה, מבלי להמשיך בהצבעות שבסיומן הצעת החוק הייתה צריכה להיות מאושרת לקריאה שנייה ושלישית. מאוחר יותר הוא נזף בקריב ש"הפר את ההסכם שלהם". קריב מסר מחוץ לדיון כי "ועדת החוקה הייתה עדה פעם נוספת להתנהלות בריונית של היו"ר, שמשך בכוונה זמן בניגוד לסיכומים על מנת להימנע מתבוסה בהצבעה על חוק הרבנים השערורייתי".
הצעת החוק שחשובה לש"ס, שנבלמה פעם אחר פעם
כזכור, הצעת החוק תסדיר את תקצוב המועצות הדתיות, באופן שיעניק לשר הדתות (כיום מיכאל מלכיאלי מש"ס) מרחב פעולה גדול ביותר במימון, בשכר, בתקנים ובמינויים למועצות הדתיות. בנוסח ההצעה כתוב כי ההחלטות יתקבלו בהיוועצות עם שר האוצר, אך עמדתו לא תהיה מחייבת. אמות המידה שייקבעו על-ידי שר הדתות יסדירו את אופן התקצוב וגובהו בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת.
מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד עבור יו"ר ש"ס אריה דרעי, ובעוד יש לה מתנגדים רבים, במפלגתו טוענים שמטרתה היא רק להסדיר את הליך מינוי הרבנים בערים, שעד היום מתבסס על "אוסף של תקנות הנתונות לפרשנות", לטענת המציע מלול. בחודשיים האחרונים הדיונים על הצעת החוק עברו ללא מהומה גדולה, וכך יצא שאושרה מתחת לאף של הציבור.
ההצעה תסדיר את תקצוב המועצות הדתיות, באופן שיעניק לשר הדתות מרחב פעולה גדול ביותר במימון, בשכר, בתקנים ובמינויים למועצות הדתיות. בנוסח ההצעה כתוב כי ההחלטות יתקבלו בהיוועצות עם שר האוצר, אך עמדתו לא תהיה מחייבת. אמות המידה שייקבעו על-ידי שר הדתות יסדירו את אופן התקצוב וגובהו בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת.
כדי לא לאפשר להצעת החוק לעבור בלי מאבק ראוי, חברי האופוזיציה בוועדה הגישו כ-800 הסתייגויות, שעליהן קיימו הצבעות כבר משבוע שעבר. ח"כ קריב אמר אתמול כי "הוועדה הזו משקיעה שעות על גבי שעות בחוקים שנויים במחלוקת במקום בהצעות חוק שנועדו לסייע למשפחות השכולות, למשפחות החטופים, לאלמנות צה"ל".
לדברי קריב, קיימת בעיה נקודתית בחלק מסוים ממערך שירותי הדת במדינת ישראל, הוא שמימון המדינה את המועצות הדתיות לא מוסדר בחוק. אולם, בנוסח שיאושר אין קריטריונים ברורים שימנעו מינויים מיותרים או לא ראויים. ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), שכיהן בעבר בתפקיד שר הדתות, אמר כי יש לדרוש שבנוסח החוק תהיה חובת החלטה משותפת של שר האוצר ושר הדתות ולא כמו שכתוב בהצעה כרגע - שתתקיים היוועצות עם שר האוצר, אך לא מצוין אם עמדתו תהיה מחייבת. בכך, הכוח הגדול שתקנה ההצעה אם תאושר יהיה בידיו של אדם אחד.
לפי חוות דעת של ד"ר אריאל פינקלשטיין, חוקר בתוכנית דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הנוסח הסופי של החוק יוצר מנגנון תקצוב נוסף למועצות הדתיות, שהוא בעייתי וריכוזי מאחר שיימצא בשליטה מלאה של שר הדתות, וכן כי מדובר בכספים שאין בהם צורך בהכרח. מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2022 עמד כלל תקציב המועצות הדתיות על 952 מיליון שקלים. בשנת 2021 עמדו הכנסות כלל המועצות הדתיות על 946 מיליון שקלים, בעוד שהוצאותיהן עמדו על 875 מיליון.
מעבר לכך, מדוח מבקר המדינה ממאי 2023 עולה תמונה הפוכה לחלוטין: נכון ל-2020 המועצות הדתיות היו מצויות בעודף כולל של 427 מיליון שקלים, זאת מלבד עודפים לצורך פיתוח בתי עלמין. עוד ציין ד״ר פינקלשטיין כי גם כעת ישנן תופעות נרחבות של העסקת עובדים במועצות הדתיות מעבר לתקן המאושר, וכן חריגות שכר וליקויים עמוקים בתחום קליטת העובדים.
