הרצוג מקבל את נס הנשיא מריבלין
(צילום: לע"מ)
נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, הנשיא ה-11 של ישראל שנכנס לתפקידו שלשום (רביעי), הציב לעצמו שורת יעדים שאותם הוא מתכוון לממש באמצעות תוכניות לאורך שבע שנות כהונתו. הרצוג רוצה לפעול לקידום האחדות בעם והורדת המתחים בחברה הישראלית, לקדם את מעמדה של ישראל בעולם וגם לחזק את הקשרים עם יהדות התפוצות ולפעול לשילוב מיעוטים בחברה.
במסגרת מאמציו לקידום האחדות בעם אחרי שנתיים קשות של מערכות בחירות ארוכות מלאות הכפשות, מתכנן הרצוג לצאת למסע בכל חלקי המדינה. הוא צפוי להרבות לבקר בערים מעורבות ולבקר גם ביישובים מעבר לקו הירוק, בניסיון להוביל לחיבורים ולמנוע פילוג ושיסוי בעם.
בטקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי בהר הרצל במלאת 81 שנה לפטירתו, אמר אתמול הנשיא הרצוג בנאומו הראשון בתפקיד כי "יש מן הסמליות במעמד הזה, בו אני, שעמדתי בראש התנועה ה'יריבה' לתנועתו של ז'בוטינסקי, תנועת העבודה, נושא היום, ביום הראשון להשבעתי כנשיא מדינת ישראל, דברים לזכרו. בימים אלה, ימים של קרע עמוק המשסע את החברה הישראלית כולה, עלינו לעצור לרגע".
הרצוג הוסיף: "עלינו לחפש ולמצוא את אותן נקודות של אמת שבהן יוצאי תנועת העבודה יכולים לקבל את ז'בוטינסקי בלי לטשטש את חילוקי הדעות עמו, כפי שיוצאי הרביזיוניזם יכולים למצוא ערך בתפיסת עולמם של בן גוריון, כצנלסון וא"ד גורדון".
הנשיא אמר כי אילו המחנות היריבים היו מתגברים על המחלוקות ביניהם בהנהגת התנועה הציונית, ניתן היה להקים את ישראל כבר ב-1938. "איך היו נראים פני ההיסטוריה אילו המחנות היריבים היו מתגברים על המחלוקות, ומקימים את מדינת ישראל, בכוחות משותפים, לא ב-1948 אלא עשור קודם לכן, ב-1938?", הוא תהה.
"כאז גם היום, ההיסטוריה לא תסלח לנו, אם בגלל יריבות אידאולוגית נסמן אויבים מבית ונשכח את המטרה המשותפת של הבטחת עתידה ושגשוגה של מדינת ישראל והעם היהודי. ההיסטוריה לא תסלח לנו אם לא נבחין בין עיקר לטפל ואם לא נדע להגיע חזקים יותר אל מול האתגרים הרבים שעוד נכונו לנו".
הרצוג מתכוון כאמור גם לפעול לקידום מעמדה הבינלאומי של ישראל, ולפעול לקידום השלום באזור. הוא צפוי להתחיל סדרת שיחות עם מנהיגים בעולם, ומתכנן לסייע לממשלה בקידום נושאים מדיניים רגשיים. הדבר הזה בלט באיגרות התשובה ששיגר לאיגרות הברכה שקיבל מעשרות מנהיגים בעולם, כולל מלך ירדן, מלך בחריין ויורש העצר של איחוד האמירויות. הרצוג כתב להם שהוא מודאג מהקריאות של איראן להשמדת ישראל. "מאמצים אלה מהווים איום על ביטחוננו ויציבותנו באזור. אני יודע שיחד נוכל למנוע את הניסיונות האלו", כתב להם.
גורמים ששוחחו עם הרצוג התרשמו שהוא מייעד חלק משמעותי בפעילותו לקידום האינטרסים המדיניים של ישראל ובכלל זה ביקורים מדיניים בחו"ל, בדגש על קידום הסכמי אברהם והשלום האזורי. גורמים יודעי דבר אמרו שאם יוכל להוציא לפועל ביקורים מדיניים בירדן, מצרים, מרוקו ומדינות במפרץ – יהיה זה אחד משיאי כהונתו. הרצוג מתכנן לעשות זאת בתיאום מלא עם ראש הממשלה ושר החוץ, ולא לפעול מאחורי גבם בעניין.
הנשיא החדש מתכנן גם לפעול להידוק הקשרים בין ישראל ליהדות התפוצות, בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב על זרמיה השונים, ולנסות לחזק את ההזדהות של הדור הצעיר שם עם ישראל. הוא גם מתכנן להמשיך לפעול במאבק באנטישמיות, תפקיד שמילא גם בתור יו"ר הסוכנות היהודית.
במקביל, הרצוג רוצה לסייע להיי-טק הישראלי וינסה לפתוח בפניו דלתות בעולם, ומתכנן גם לקדם את השתלבות המיעוטים בחברה. הוא לא צפוי לנקוט עמדה פוליטית, בדומה לנשיאים שקדמו לו, ומתכנן להיות דמות מרכזית שתסייע לכל ממשלה בשלל תחומים – החל מחברתי ועד מדיני.
