חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שפורסמה היום (שישי), לצד שורת החלטות דרמטיות שקובעות בין היתר כי "ההתנחלויות לא חוקיות, ופעולות ישראל בגדה הן סיפוח", אינה מחייבת אך בעלת משמעויות רבות. פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, מהקריה האקדמית אונו והמכון למחשבה ישראלית, הסבירה בשיחה עם ynet את המשמעויות של ההחלטה המשפטית המורכבת.
ההחלטות של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג
(צילום: UN WEB TV)
מה קובעת חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק?
"בתמצית, בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי ישראל מפרה את המשפט הבינלאומי בכך שהיא משתמשת ב'שטחים הפלסטינים הכבושים', כהגדרת בית הדין, לרווחת אזרחיה שלה, ולא לרווחת תושבי השטח הפלסטינים, ושהיא סיפחה חלקים משטחים אלו, דבר המהווה הפרה של המשפט הבינלאומי", הסבירה פרופ' הוסטובסקי ברנדס. "החלק הארי של חוות הדעת מתמקד בשאלה האם השליטה הישראלית בשטחים אלו היא זמנית, שאז ניתן לטעון שהיא עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי, או שהיא מהווה סיפוח אסור.
"חוות הדעת בוחנת פעולות שונות שנעשו בשטח: הרחבת התנחלויות, סלילת כבישים, שימוש במשאבי טבע, החלה של חלקים מהדין הישראלי בשטח והעברה של סמכויות מהצבא לגורמים אזרחיים", הוסיפה. "היא מגיעה על בסיס בחינה זו למסקנה שמדינת ישראל פועלת כדי לשלוט בשטח באופן קבוע, בהפרה של המשפט הבינלאומי".
פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדסלאיזה שטחים חוות הדעת מתייחסת?
לדבריה, "חוות הדעת מתייחסת לגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה - כאל יחידה טריטוריאלית אחת".
האם חוות הדעת טוענת שישראל מקיימת בשטח אפרטהייד?
"חוות הדעת קובעת שבשל העובדה שישראל מחילה דין שונה על ישראלים החיים בשטח ועל פלסטינים החיים בשטח, במגוון תחומים, ישראל מפלה את התושבים הפלסטינים וגם מפרה את סעיף 3 לאמנה לביעור כל צורות האפליה הגזעית, סעיף האוסר על 'הפרדה גזעית ואפטרהייד'. עם זאת, חוות הדעת לא מציינת מפורשות לאיזה משני האיסורים בית הדין מתכוון", הסבירה.
מה המשמעות של הקביעה של בית הדין שישראל סיפחה בפועל חלקים מהשטח?
לדברי פרופ' הוסטובסקי ברנדס, "חוות הדעת קובעת שלאור ההפרות, הנוכחות הישראלית בשטח אינה חוקית. היא קובעת שעל ישראל לסגת מהשטח מוקדם ככל הניתן, לחדול מכל פעילות חדשה של התנחלות או התיישבות, לפעול להשיב את המצב לקדמותו ולשלם פיצויים למי שניזוק מההפרות שבית הדין קבע שהתקיימו".
מה המשמעות של חוות הדעת לגבי מדינות אחרות והקהילה הבינלאומית?
"חוות הדעת מדגישה כי גופי האו"ם, ובפרט העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם, צריכים לפעול כדי להביא למימוש חוות הדעת, ובפרט, לנסיגת ישראל מהשטח", הוסיפה. "חוות הדעת גם מתייחסת לחובות המשפטיות החלות על מדינות, וקובעת כי מדינות מחויבות מבחינה משפטית שלא להכיר בשינוי במעמד השטח או בסיפוח, שהן מחויבות להבחין ביחסים שלהן עם ישראל בין ישראל לבין השטחים, ולהימנע משיתופי פעולה דיפלומטיים או כלכליים העשויים לבסס את נוכחותה של ישראל בשטחים, לסייע לישראל להמשיך לקיים את הנוכחות הזו או להכיר בריבונותה בשטח".
האם קביעות אלו מחייבות?
פרופ' הוסטובסקי ברנדס הסבירה כי הקביעות לא מחייבות, ואמרה: "בית הדין מציין מהן, לעמדתו, החובות המשפטיות החלות על מדינות, אולם חוות הדעת עצמה היא חוות דעת מייעצת, ולכן הגופים הבינלאומיים והמדינות אינם מחויבים לקיימה. עם זאת, סביר להניח שלחוות הדעת תהיה השפעה בזירה המדינית שתתורגם גם להתנהלות של מדינות מול ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית. זה אומר, למשל, שייתכן שמדינות וחברות מסחריות תדרושנה לוודא ששיתופי פעולה שלהן מול ישראל אינם כוללים את הגדה כתנאי לשיתוף הפעולה. חוות הדעת גם תיתן רוח גבית לסנקציות על גופים ויחידים בגדה, ויכולה להשפיע גם על החקירה התלויה ועומדת בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי".
