רס"ל (מיל') עמיחי ישראל יהושע אוסטר ז"ל היה בטיול הגדול בארצות הברית כשפרצה המלחמה. מיד לאחר שקיבל צו 8 הוא קטע את הטיול ברגע, עלה על טיסה והצטרף לקרבות של חטיבה 5. מאות ליוו אותו הערב (ג') למנוחות בבית העלמין בקרני שומרון, היישוב שבו גדל.
האם מרסי סיפרה על ילד סקרן שבירר וחקר כל נושא. "אם הוא היה סקרן לגבי משהו הוא נהג לחפש באינטרנט וקרא כל מה שהוא יכול. הוא היה עובד על משהו עד שנהיה מומחה בו. הוא אהב את הטיולים, רחוק וקרוב, הוא אהב את הארץ שלו, את כולה".
"הוא אהב את הבית, את הספה שלו, את הכיסא הגדול והמכוער בחדר שלו", הוסיפה מרסי. "הוא היה מחויב למדינה שלו וליחידת המילואים שלו שהייתה זקוקה לו. כשהוא בא ליומיים חופש אמרתי לו שאני מרגישה אחריות לכך שהוא נלחם במלחמה הזאת. הוא חשב על זה לרגע ואמר 'אמא, מה גורם לך לחשוב שאם לא היית עושה עלייה לא הייתי בא להילחם על המדינה שלי?'.
אביו הוארד ספד: "בבית החולים שבו אני עובד אני קופץ קצת כל פעם שאני שומע מסוק נוחת, אני אומר לעצמי 'אם זה הבן שלי הייתי יודע, נכון?' ואז אתמול ללא רעש של מסוק ונקראתי לפגוש שני חיילים שבישרו לי את הבשורה ששינתה את חיי".
"כשאני חושב על מילים שמתארות אותך עולות לי לראש מספר מילים: ענווה, צניעות, הצטיינות, יושר, מחויבות, שמחה וכיף. כשנולדת בשבוע 37 היו לך בעיות בנשימה ובילית כמה ימים בפגייה, אבל הגעת הביתה תינוק בריא. לא ידעת שתהיה שנה מאתגרת, שנה שבה אני ואמא החלטנו לעלות ארצה, שנה שבה ארזנו את כל החיים שלנו בקליבלנד, נפרדנו מהמשפחה שלנו שם ובאנו אל הלא נודע כאן".
יונתן אחיו ספד: "איבדתי הרבה יותר מאח, איבדתי את אחד החברים הכי טובים שלי. בילדות לקח לנו זמן להסתדר, אבל כבר שנים שאתה יותר מרק אחר גדול. עשינו יחד דברים לא רק כי אנחנו אחים, אלא כי היה לנו כיף ביחד. אין לי יותר מדי דברים מפוצצים, זה בעיקר הדברים הקטנים כמו לערוך יחד סרטון לסניף בשלוש בלילה, ולמרות זאת מזמן לא חלק אתה עוזר לי".