במאבק סביב המהפכה המשפטית, שלושה בכירים בלבד יכריעו אם תושג פשרה בין הצדדים בכל הקשור לחקיקה: שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שניצבת מולם. מעליהם מרחפת כל העת רוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאף שאינו מורשה לעסוק בפרטי הרפרומה בשל ניגוד העניינים הנובע מתיקיו הפליליים, יש להניח כי הוא יודע ומיודע בנושא באמצעות מקורבו, השר לוין.
מאז שהחל הנשיא יצחק הרצוג להניע את הגלגלים בניסיון להגיע לפשרה, טרם הושגה פריצת דרך שתאפשר אפילו מציאת מסלול להידברות כלשהי בין הצדדים. לאחר שהקואליציה נענתה אתמול לבקשת הנשיא לדחות את ההצבעות על כמה מחוקי המריבה - "חוק דרעי 2", "חוק מח"ש" ו"חוק ההתגברות" - ולאחר שראש האופוזיציה יאיר לפיד הציע מתווה פשרה משלו, לוין ורוטמן הזדרזו להצהיר בהודעה משותפת כי החוקים אינם חלק מהמהפכה המשפטית, וציינו שהם הורדו מסדר היום לפי החלטת חברי הכנסת שהציעו אותם.
שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה הדגישו כי "חקיקת הרפורמה המשפטית נמשכת בלי הפסקה. ועדת החוקה תמשיך לדון כמתוכנן ביום ראשון, וביום שני יעלה החוק שאושר בוועדת החוקה להצבעה במליאה בקריאה ראשונה, כפי שתוכנן מראש".
מתווה לפיד: עצירת החקיקה והקמת ועדה נשיאותית
ראשית, לפיד הציע לעצור את החקיקה לתקופה של 60 ימים לפני הקריאה הראשונה, כדי לאפשר לנשיא הרצוג להוביל את תהליך ההידברות והפשרה. נשיאת העליון חיות תאמץ הצעה זו של לפיד בשמחה - אך לוין ורוטמן כבר דחו אותה על הסף.
בהמשך תיאר לפיד כי באותם 60 ימים שבהם החקיקה תוקפא, הנשיא הרצוג יקים צוות מקצועי בראשותו, שיכלול בין היתר אקדמאים, מומחי משפט חוקתי, פורום קהלת, נגיד בנק ישראל וכן את הכלכלנית הראשית באוצר. צוות זה יגבש נייר עמדה ראשוני שישרטט את ההסכמות ואת חילוקי הדעות.
לפיד מציג את דרישותיו במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
חיות תסכים גם להצעה זו, וכן לשלב הבא במתווה לפיד, שבמסגרתו הנשיא יזמין אליו את נציגי המערכת המשפטית, ובראש ובראשונה את נשיאת העליון, שופטי עליון בהווה ובעבר ואת היועצת המשפטית לממשלה, כדי לקבל את תגובתם ועמדתם לנייר העמדה שגובש.
בשלב הבא, הנשיא יזמין אליו - בנפרד - את נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה כדי לקבל את הערותיהם על הנייר. רק לאחר מכן יגבש צוות הנשיא את הצעתו. עם זאת, לוין ורוטמן דוחים גם את ההצעות האלו, שכן הקמת ועדות היא, לדידם, מתכון או אף תעלול למשיכת זמן ולמיסמוס החקיקה.
מתווה גנץ: חוק יסוד מקיף - והקפאת המצב לשנים
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שבריאיון לאולפן ynet כינה את תוכנית נתניהו-לוין "תחילתה של עריצות", הציג לנשיא הרצוג כמה עקרונות מרכזיים בנוגע לרפורמה, שבבסיסן, בדומה ללפיד, היא עצירת החקיקה. כאמור, חיות תסכים בהחלט לצעד כזה, בעוד שלוין ורוטמן מסרבים באופן מוחלט.
עיקרון נוסף שהציג גנץ הוא אי-פוליטיזציה של מערכת המשפט, שלפיו בוועדה לבחירת שופטים לא יהיה רוב לנציגי הקואליציה. לוין ורוטמן מתנגדים לצעד כזה, שכן מדובר בליבת הצעתם. הם עומדים על כך שבוועדה יהיה לפוליטיקאים רוב על פני השופטים. הנשיאה חיות מתנגדת בחריפות להיבט זה של המהפכה המשפטית, ורואה בכך סוף לעצמאות השיפוטית.
(צילום: טל אזולאי)
היבט נוסף שהציג גנץ להרצוג הוא קידום מהלך מקיף לכינון "חוק יסוד: החקיקה", והסדרת האיזון בין הרשויות. מדובר בחקיקת חוק שיסוד שלוין ורוטמן מעוניינים בה, אך בסופו של התהליך. במשך 75 שנים לא הושגה התקדמות בחקיקת חוק יסוד זה, שכן מעולם לא הושגה הסכמה בין המפלגות והקואליציות השונות.
בממשלה ובכנסת הנוכחיות, ללוין ולרוטמן אצה הדרך לחוקק את חוק היסוד כי הם מעוניינים לנצל את הלכידות של הקואליציה הטרייה. בינתיים, הם מעוניינים להכניס את תיקוניהם כדי שיעברו במהירות באמצעות תיקונים ל"חוק יסוד: השפיטה", שיכלול את שינוי שיטת בחירת השופטים כך שתקנה לקואליציה רוב בבחירה, חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים, וצמצום דרסטי של עילת הסבירות.
הנשיאה חיות מעוניינת בחקיקת "חוק יסוד: החקיקה" שיסדיר את יחסי הכוחות בין הרשויות ואת הדרך לביטול חוקים, אבל רק לאחר שיקול דעת מעמיק. חיות למשל לא תסכים לפסקת התגברות שתדרוש את אישורם של פחות מ-75 ח"כים.
5 נקודות הפשרה של הנשיא הרצוג
גם במתווה הפשרה שהציג הנשיא הרצוג נכללת חקיקת "חוק יסוד: החקיקה", שכאמור נועד להסדיר את כללי המשחק והיחסים בין רשויות המדינה, בין היתר בשאלות כיצד לחוקק חוקי יסוד - בניגוד לחקיקת חוקים רגילים.
עם זאת, לוין ורוטמן החליטו להתקדם דווקא עם התיקונים ל"חוק יסוד: השפיטה" - ולא במקרה. במקום לגבש תוכנית אסטרטגית בהידברות שתיקח זמן, לוין ורוטמן יכולים להשיג את מאוויהם בלי להתפשר: סעיף אחד כבר מגדיר שאין להתערב ובטח שלא לבטל חוקי יסוד. סעיף אחר מבהיר כיצד ניתן לבטל חוקים של הכנסת: רק בהרכב מלא של בית המשפט העליון ברוב מיוחס, וכן איך להתגבר על אותם חוקים נדירים שייפסול בג"ץ – באמצעות קולותיהם של 61 ח"כים. ואם הם ירצו להיראות נדיבים - זה יהיה ברוב של 64 ח"כים.
הנשיאה חיות מאמינה כי לא ניתן להסדיר החלטות כה הרות גורל, הנוגעות לבית המשפט העליון ולעצמאות הרשות השופטת, מבלי להתחיל מחדש - באמצעות "חוק יסוד: החקיקה", שייבנה נדבך על נדבך, ולא כחלטורה של תיקוני טלאים שיפגמו במעמדו ובעצמאותו של בית המשפט העליון.
הרצוג, מצידו, אימץ את נוסחת לוין כך שלא יתאפשר לבית המשפט העליון לבטל חוק יסוד, אך הוא מסביר זאת בכך שלא יחקקו חוק יסוד "סתם", כפי שהדבר מתרחש בשנים האחרונות, אלא בארבע קריאות במליאת הכנסת. גם חיות לא יכולה להסכים למתווה כזה, שכן הוא יעמיד את בית המשפט העליון במיטת סדום, כאשר כל קואליציה תוכל לחוקק כל חוק יסוד שהוא ולשריין אותו מפני התערבות, גם אם הוא פוגע בזכויות אדם.
בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, היא אחת מליבות המחלוקת כאמור, הנשיא הרצוג מבקש להקים ועדה שתהיה מורכבת משופטים, שרים, ח"כים ונציגי ציבור במספר שווה, כדי שאלה יחתרו להגיע להסכמות. עם זאת, מכיוון שהשר לוין והקואליציה של נתניהו, המורכבת מחרדים ומימנים, רוצים לשלוט בבחירה ולצרף לעליון וגם לערכאות הנמוכות מקורבים לעמדותיהם - שמרנים ובעיקר שופטים שיכריעו בסכסוכים ולא בערכים - הם לא יוותרו על השליטה. חיות לא תסכים לכל מתווה שלא יכלול לפחות וטו הדדי בין הצדדים.
בנקודה נוספת, הרצוג מבקש במתווה שהציע להקל על העומס והסחבת בבתי המשפט באמצעות הוספת תקציבים ותקנים. להיבט כזה במהפכה המשפטית, הנשיאה חיות רק תשמח.
לבסוף, הרצוג התייחס גם למתקפה על הגדרת השימוש ב"עילת הסבירות" לפסילת החלטות הממשלה ומינוייה. לוין ורוטמן רוצים להשמיד כל אפשרות לשימוש בעילה זו בפני בג"ץ, בעוד שהרצוג רוצה להגיע להסכמות. הבעיה הגדולה בנושא היא שגם אם חיות תסכים אפילו לדון בכך, אין כל אפשרות לבודד מראש את אמות המידה לשימוש בעילת הסבירות כדי להכריע בכל הקשור להחלטות הממשלה הנוגעות לזכויות האדם והאזרח.
פורסם לראשונה: 23:53, 15.02.23
