בימים האחרונים גוברים הקולות שמביעים חשש לגורלה של ירדן, אחרי הפלתו של הרודן הסורי בשאר אסד בידי המורדים בסוריה. חשש אחד נובע מאפשרות שהכוחות האיסלאמיסטיים במדינה יגבירו את כוחם, ואילו חשש נוסף נוגע לניסיונות האיראניים לתפוס נקודות אחיזה במזרח התיכון - במיוחד אחרי שאיבדו את סוריה. אלא שבפועל, סוריה וירדן נבדלות בנקודות לא מעטות, שמייצבות את הממלכה ההאשמית ביחס לסוריה.
ירדן, בניגוד לסוריה, לא הייתה עדה למחאות חריפות ויוצאות מן הכלל במהלך מחאות האביב הערבי. באותן מחאות נהרג בממלכה אדם אחד, בניגוד לסוריה - שם טבחו אסד ואנשיו בכחצי מיליון בני אדם במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011. ולדברי פרופ' רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי, שמשמש גם חוקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בירדן, מה שהתרחש בסוריה - לא צפוי לקרות במדינה השכנה ממזרח.
ליברלית, יחסית
המשטר הירדני, יש לציין, שונה מאוד מהמשטר הסורי. הוא ליברלי, וזוכה ללגיטימציה במדינה. בתי סוהר עם תאים סודיים, שבהם מוחזקים שנים ארוכות אסירים, גברים, נשים וילדים, בתת-תנאים, כמו כלא סיידנאיא בצפון דמשק, זה לא משהו שקיים בממלכה. המשטר בירדן, לפי פרופ' יצחק, "בנוי על מדיניות מכילה של אופוזיציה".
לדבריו, הבחירות שהיו לפני כשלושה חודשים, בהן זכו "האחים המוסלמים", הן הוכחה לכך שירדן מאפשרת את זה. "יותר מזה, בירדן אין הוצאות להורג של פעילי אופוזיציה. נכון, זו לא מדינה דמוקרטית וליברלית, אבל יחסית למדינות ערב היא הרבה יותר ליברלית. היא בין המדינות הליברליות ביותר מבין מדינות ערב", הוא אמר.
עדות לליברליות בירדן באה מכך שהיא הייתה המדינה הראשונה בעולם הערבי שביטלה את עונש המוות. מאז הוא הספיק לחזור בשנת 2014, על רקע עליית דאעש, אבל גם בחוק החדש נקבעו סייגים. מדובר בעיקר בפעילי טרור, או כאלה שהואשמו בטרור. בשנים האחרונות אין בכלל הוצאות להורג בירדן, בניגוד לעיראק ומצרים. לאופוזיציה נוח יותר לפעול בירדן", הוסיף יצחק.
הפלסטינים עם המלך
אף שהדעה הרווחת יוצאת מנקודת הנחה שירדן, שבה לפי ההערכות כשני מיליון פלסטינים, מפוצלת ומפולגת, לא כך הדבר. החברה בירדן יחסית הומוגנית, וחזקה הרבה יותר ביחס לזו הסורית - שכוללת עדות ומיעוטים רבים. "זה מקשה על פעילות שוליים, מקשה על מורדים לפעול בתוכה", אמר פרופ' יצחק.
גורמים איסלאמיסטיים אכן פועלים בירדן - אבל דווקא הפלסטינים במדינה נחשבים נאמנים לבית המלוכה ההאשמי, ורואים עצמם ירדנים. אלה המשתתפים בהפגנות התמיכה בעזה וחמאס במהלך המלחמה, הפגנות ששטפו רחובות בעמאן וכללו גם שלטים קשים נגד ישראל, הם לאו דווקא פלסטינים - אלא ירדנים - חלקם משבט אל-חוויטאת הבדואי במדינה.
"בפעמים קודמות בסיפור של אל-קאעידה ושל דאעש, הייתה התגייסות ירדנית לארגוני הטרור. עכשיו אין", הוסיף פרופ' יצחק. "הרבה מהפעילים בעבר בדאעש ואל-קאעידה היו ירדנים, סלפים, הפעם אין. לא רואים תנועה של ירדנים בשירות המורדים הסורים. חוץ מאמירות תמיכה, שאת זה גם עבדאללה עשה, אין משהו יוצא דופן. זה שונה מאשר בפעמים הקודמות".
השותף הכי טוב של ה-CIA
נקודה נוספת שנזקפת לזכותה של ירדן היא הקשר הצמוד שעליו היא שומרת עם המערב. ארה"ב, כך לדוגמה, רואה בה בעלת ברית קרובה, והנשיא ג'ו ביידן נהג לשוחח באופן תדיר למדי עם המלך עבדאללה.
"קשה לפעול נגד ירדן. יש לה קשרים מודיעיניים, מבצעיים, ביטחוניים, אסטרטגיים עם מדינות המערב", הסביר פרופ' יצחק. "יש לה את שירותי המודיעין בין הטובים ביותר, אם לא הטובים ביותר בעולם הערבי. המודיעין הירדני נחשב אמין, הוא השותף הטוב ביותר של ה-CIA".
האמריקנים לא רק שומרים על קשר קרוב - אלא נוכחים פיזית, על אדמת ירדן, כמו גם בריטניה שכזכור שלטה בשטח עד שהעניקה לשלטון ההאשמי עצמאות ב-1921, בעקבות הברית שנוצרה בית המשפחה לבין נציגי בריטניה במזרח התיכון, ערב מלחמת העולם הראשונה, שהביאו גם למרד נגד האימפריה העותמאנית - בהנהגת ההאשמים - בתמורה להקמת מדינה.
האמריקנים מחזיקים בגישה חופשית ל-12 בסיסים צבאיים מרכזיים בירדן. פרופ' יצחק מסביר כי "יש גם נוכחות גרמנית, ואף פיקוד משותף במדינה - שכולל נציגים ממדינות שונות". להערכת פרופ' יצחק, למרות החששות, כל אלה אמורים להבטיח שהמשטר בירדן לא ייפול.
"סולדים מאיראן יותר מישראל"
איראן מנסה זה תקופה ארוכה לחדור לירדן ולהפעיל את השפעתה. בהכוונה איראנית, כפי שפורסם בעבר, כבר הוחדרו דרך ירדן אמצעי לחימה שונים ליהודה ושומרון. אבל לפי פרופ' יצחק, האיראנים עדיין מתקשים בפריצת החומה הירדנית. התעמולה האיראנית מתקשה בהגעה אל הירדנים. המודיעין הירדני והמשטר יודעים לזהות את המעורבים ואת השיעים - ומקשים על הפעילות.
"נעשה סקר של 'הברומטר הערבי', מכון מחקר בפרינסטון, שהראה כי דעת הקהל הירדנית אמנם סולדת מישראל אבל סולדת יותר מאיראן. היא רואה באיראן את הגורם המערער את היציבות הביטחונית באזור, גורם המשפיע לרעה על ירדן. הסלידה מאיראן היא יותר גדולה", אמר פרופ' יצחק. "זה בנוסף להיבטים השיעים. לא אוהבים במדינה הירדנית את השיעים ולא נותנים להם דריסת רגל, בניגוד למדינות אחרות באזור, בהן המשטר כן מאפשר לאיראנים דריסת רגל. בירדן אין את זה ולכן קשה לאיראן לפעול שם".