אירלנד לא מתכוונת לשנות כיוון, אחרי הצעד החריג שבו נקט שר החוץ גדעון סער - סגירת השגרירות הישראלית בדבלין. בממשלת אירלנד אמרו כי "לא יירתעו" וזה לא יגרום להם לחזור בהם מההחלטה להצטרף לתביעה הדרום-אפריקנית נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, המאשימה את ישראל ברצח עם. בריאיון לאולפן ynet אמרה השגרירה בדבלין דנה ארליך כי האירים "באובססיה, עוינים ואנטי-ישראלים". צפו בריאיון.
הריאיון עם השגרירה ארליך
(צילום: אסף חן)
ראש ממשלת אירלנד תוקף את ההחלטה הישראלית
"מאז 22 במאי, מהרגע שאירלנד הכריזה על הכרה במדינה פלסטינית, יצאתי מהמדינה", אמרה ארליך. "הייתה הקצנה בשיח בחסות הממשלה האירית. בתור דיפלומטים שנמצאים בחזית אנחנו האחרונים שנוותר, אבל צריך לבחור את החזית שלנו. הקהילה היהודית באירלנד מרגישה לא בטוחה. היהודים לא מראים שם שום סממנים חיצוניים".
"אירלנד עברה את כל הקווים האדומים", הוסיפה. "היו פוסטרים נגדי עם דם על הפנים וקריאות לסלק אותי. כל יום קמנו בבוקר ושאלנו אם אנחנו מצדיקים את הנוכחות שלנו שם". היא הבהירה כי "אני לא חושבת שכל העם האירי תומך בצעדים האנטי-ישראליים", וציינה כי "העבודה הדיפלומטית מול אירלנד תמשיך, אך באופן אחר".
שר החוץ של אירלנד, מיהאל מרטין, אמר כי שגרירות אירלנד בישראל לא תיסגר בעקבות הצעד הישראלי: "השגרירות מבצעת עבודה חשובה. אירלנד וישראל ימשיכו לקיים יחסים דיפלומטיים, שכוללים את הזכות להסכים ולא להסכים בנקודות מפתח".
הבוקר (שני), בבריסל, שר החוץ כבר היה תקיף בהרבה. לדבריו, תמיכה בתביעה בהאג ובצו המעצר נגד נתניהו לא צריכה להיראות כפעולות עוינות. "גם הכרה במדינה פלסטינית, כפי שעשינו, אינה צריכה להיראות כפעולה עוינת". לדבריו, פעולות צה"ל נוגדות כל "מצפן מוסרי".
"אנחנו קוראים כל הזמן להפסקת אש מיידית, לשחרור כל החטופים, להגברת הסיוע", הוסיף. "חייבת להיות שקיפות מוחלטת מצד הצבא הישראלי שהרס את רוב עזה". מרטין קרא גם לישראל "לפתוח" את עזה לקהילה הבינלאומית ולתקשורת: "אין לי ספק שאם זה יקרה, העולם יהיה המום אל מול החורבן שאירע שם, ויבין שיש צורך דחוף בשינוי בסיסי של הגישה".
ראש ממשלת אירלנד סיימן האריס כינה את ההחלטה שנמסרה אתמול "מצערת מאוד". "אני דוחה בתוקף את הקביעה שאירלנד היא אנטי-ישראלית. אירלנד היא פרו-שלום, פרו-זכויות אדם, פרו-החוק הבינלאומי", הוסיף.
היום אמר סער כי "יש הבדל בין ביקורת לאנטישמיות. ישראל הותקפה בכל אחת מהחזיתות, אבל בהודעות שלהם תמיד הותקפנו. הם תמכו בתיק הפוליטי ב-ICC, פעלו לשנות את ההגדרה המשפטית של רצח עם ופעלו באופן שיטתי לפגוע ביחסים שלנו עם האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת המדינות היחידות שלא אימצה את ההגדרה לאנטישמיות ולא קידמה את המאבק באנטישמיות בתוך המדינה. להיפך, המילה 'ציונות' הפכה למילת גנאי באירלנד, הם כינו את פעולות צה"ל 'פשעי מלחמה'".
לדבריו, "אתמול בלילה ראש ממשלת אירלנד האנטישמי אמר בריאיון כי המדינה אינה אנטי-ישראלית, אך מתנגדת בצורה חד משמעית להרעבת ילדים ולהרג אזרחים. ישראל מרעיבה ילדים? כשילדים יהודים מתו בשואה מרעב, הייתם במקרה הטוב ניטרליים במלחמה נגד גרמניה הנאצית. אתם תקראו לחיילי צה"ל פושעי מלחמה? אתם תאשימו את המדינה היהודית? אנחנו פועלים לאפשר סיוע הומניטרי, חמאס בוזז אותו. אנחנו פועלים למנוע פגיעה באזרחים, חמאס מתחבא מאחוריהם. ישראל לא תהיה ילד כאפות. זה גם עניין של תבונה מדינית, אנחנו בשדה קרב מדיני. זה עניין של הצלת חיים מול אלה המנסים להתנכל לישראל בכל מקום".
5 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית לקראת ציון שנה למלחמה בדבלין, אירלנד
(צילום: REUTERS/Clodagh Kilcoyne)
גורמים בממשלת אירלנד אמרו ל"אייריש טיימס" כי משרד החוץ האירי קיבל עדכון מראש על ההחלטה הישראלית, והתכונן אליה. אבל העדכון הזה היה ככל הנראה זמן קצר לפני ההודעה. גורם בממשלה אמר כי העמדה האירית תישאר "קונסיסטנטית" ואירלנד מאמינה כי הערוצים הדיפלומטיים צריכים להישאר פתוחים.
אותם גורמים אמרו כי הם לא יודעים מה היה הטריגר המדויק להחלטה הישראלית, אבל זו התקבלה ימים לאחר החלטת הקבינט האירי להצטרף לתביעה הדרום-אפריקנית בהאג. במאי האחרון אירלנד, לצד ספרד ונורבגיה, הכירה כאמור רשמית במדינה פלסטינית. בעקבות זאת השגרירים באותן מדינות הוחזרו לישראל - ובהם גם השגרירה ארליך. כבר אז, לפני יותר מחצי שנה, פורסם ב-ynet כי ישראל שוקלת את סגירת השגרירות.
לפני חודשיים שר החוץ מרטין הודיע כי יקדם את "חוק השטחים הכבושים", שיאסור על סחר בין אירלנד להתנחלויות. בחודש שעבר ראש הממשלה האריס אמר כי הרשויות באירלנד יעצרו את ראש הממשלה בנימין נתניהו אם הוא ינחת באירלנד, בהתאם לצו המעצר שהוצא בהאג. בניגוד להצטרפות לתביעה הדרום-אפריקנית ולהכרה במדינה פלסטינית, דברי האריס על מעצר נתניהו לא צוינו בהודעה הרשמית של משרד החוץ אתמול.
ב"אייריש טיימס" ציינו כי ייתכן שישראל תבטל את ההיתר להפעלת שגרירות אירית בתל אביב או נציגות בשטחי הרשות הפלסטינית, מה שעשוי לפגוע בהעברת סיוע הומניטרי אירי לפלסטינים וכן שירותים קונסולריים בישראל או בשטחי הרשות. אבל מעמדה של אירלנד כחברה באיחוד האירופי נראה כהרתעה אל מול צעד שכזה, וסגירה חד-צדדית של שגרירות של מדינה באיחוד צפויה להוביל לתגובה של האיחוד נגד ישראל.
הקרנת סרטון חטיפת התצפיתניות לשגרירי נורבגיה, אירלנד וספרד - לאחר שאלו הכירו במדינה פלסטינית
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הרב הראשי של אירלנד, יוני וידר, אמר כי "מאכזב מאוד" לראות לאיזה שפל הגיעו יחסי אירלנד-ישראל. "אבל ההחלטה הזו לא הגיעה משום מקום", הוא הבהיר. "היא התקבלה אחרי חודשים שבהם הפוליטיקאים האירים הבכירים סירבו להודות במציאות של מלחמה נגד ארגוני טרור ג'יהאדיסטיים שרוצים בהשמדת ישראל".
מוריס כהן, בכיר בקהילה היהודית, תקף את החלטת אירלנד להצטרף לתביעה בהאג, וציין לצד זאת כי השירותים הקונסולריים המסופקים על-ידי השגרירות חיוניים בשביל לשמור על קשרי משפחה, תרבות ומורשת בישראל. "אובדן המשאב הזה יותיר רבים ללא תמיכה", אמר.
אורלי דגני, יהודייה עם אזרחות ישראלית שהתמודדה בבחירות המקומיות באירלנד השנה, אמרה כי נדהמה מההודעה: "זה יום עצוב לראות דבר כזה קורה. היינו בדרך לבניית היחסים מחדש, אז זה מאכזב שהם הרגישו צורך לסגור את השגרירות בגלל היחס החד-צדדי והאנטי-ישראלי של הממשלה. יש לנו קהילה קטנה. אנחנו צריכים את השגרירות וקיווינו שאחרי הבחירות כאן הממשלה תפעל בגישה מאוזנת יותר ותעשה יותר כדי לשפר את היחסים - לטובת האירים, הישראלים והפלסטינים".
