המדינה הגיבה היום (חמישי) להוראת ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, שדרש לקבל עדכון מתי יתקבלו החלטות בנושא גיוס תלמידי הישיבות, על רקע עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין נגד החלטת הממשלה. לפי תושבת המדינה, "לא ניתן לנקוב במועד סופי לקבלת החלטה בסוגיה. נעשים מאמצים בנושא".
בהחלטת הממשלה מיוני 2023 נקבע כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות. תקופת הביניים שבה מצויה החלטה זו בתוקף תסתיים ב-31 במרץ, בהתאם למפורט בה. לפיכך, נכון לעת הזו, השאלה המרכזית היא מה יהיה ההסדר הנורמטיבי שיחול בסוגיה זו, לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה בסוף חודש מרץ.
3 צפייה בגלריה
החלטת הממשלה שבמוקד: לא לנקוט הליכים לגיוס תלמידי ישיבות. חרדים בתל השומר
(צילום: מוטי קמחי)
לפי הנמסר ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון, שאלה זו מצויה בימים אלו ממש בשיח בקרב הדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, וכן בשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על ידי הגורמים המוסמכים.
בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נטען כי יש לבטל את החלטת הממשלה. לפי העותרים, ההחלטה מנוגדת לחוק שירות הביטחון, שקובע הליכים שוויוניים כלפי כל מי שמיועד לגיוס, והיא יוצרת הסדר פטור חדש בחוסר סמכות ובניגוד לעקרון שלטון החוק, ואף מנוגדת להלכה של בית המשפט העליון שלפיה שר הביטחון לא יכול ליטול על עצמו את הסמכות להכריע בנושא ללא הסדר חוקי.
עוד נטען כי ההחלטה פוגעת בעקרון השוויון, בניגוד ברור לקביעות קודמות של העליון בסוגיה, ומקיימת מדיניות מפלה וברננית המבדילה בין "דם לדם". נטען גם לחוסר מידתיות קיצוני בהחלטת הממשלה. בשל כך, ביקשו העותרים צו על תנאי בנושא וביצוע פעולות לגיוס תלמידי ישיבות, ואף להשהות את תוקף הסעיף בהחלטת הממשלה.
לפי עתירה נוספת של אחים לנשק נגד הממשלה, שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה, מבקש הארגון צו על תנאי שיורה לכל הגורמים הללו להסביר מדוע לא יאכפו הוראות חוק שירות הביטחון שעוסקות בהתייצבות. העותרים ביקשו גם שתבוטל הוראת החלטת הממשלה מחודש יוני אשתקד, שבמסגרתה הונחה שר הביטחון להורות לצה"ל להימנע מנקיטת הליכים לשם גיוס תלמידי ישיבות.
לצד זאת ביקשו העותרים גם צו ביניים להחלטת הממשלה, וטענו כי היא "נקטה מהלך עוקף בג"ץ כדי לאפשר את המשך הפטור של תלמידי הישיבות והחרגתם מכלל הגיוס באוכלוסייה". העותרים הזכירו בנוסף כי ב-30 ביוני פקע תוקף הוראות החוק העוסקות בשילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שגם הן לטענתם הלכה למעשה לא הסדירו את שילובם בצבא, אלא את המשך האפלייה הנוהגת הפוטרת אותם מחובת הגיוס.
בבג"ץ "חוק הגיוס" מ-2017 קבע בית הדין במסגרת עתירת התנועה לאיכות השלטון כי יש לבטל את "חוק הגיוס" שמאפשר פטורים מגיוס, ושמשמעותו היא שצעירים חרדים אינם מחויבים להשתלב בצבא. בשל כך קבעו שמונה מתוך תשעה שופטים שהסדר הגיוס המדובר אינו חוקתי - ודינו להתבטל. מאז לא חוקק חוק גיוס חדש. בינתיים, בג"ץ דחה שוב ושוב את בטלות החוק על מנת שיחוקק חוק חדש. רגע לפני פקיעת החוק החליטה הממשלה על הוראת שעה באמצעות החלטת ממשלה שלא יגויסו תלמידי ישיבות. לפי העותרים, מדובר ב"תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק, תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת, כלפי בית המשפט".
בג"ץ קבע דיון בנושא ב-26 בפברואר. אתמול ביקשה המדינה דחייה של שבוע בתשובתה, והסבירה כי "הנושא המורכב שעל הפרק עדיין מצוי בליבון בין גורמי המדינה והממשלה הבכירים ביותר, וטרם הועברו עמדות סופיות במספר סוגיות הדורשות הכרעה, שבלעדיהן לא ניתן לגבש סופית את עמדת המדינה לצורך סיום הכנת התגובה. בהיעדר עמדה סופית ובשלה שעל בסיסה ניתן לסיים את הכנת תגובת המדינה, דרוש פרק זמן נוסף כדי שניתן יהיה להגיש תגובה סדורה המפרטת את עמדת המשיבים ביחס לסוגיות השונות".
בתגובה להסבר המדינה, הורה כאמור השופט פוגלמן למדינה לעדכן עד היום בשעה 14:00 מתי יתקבלו החלטות הגורמים המוסמכים בנושא גיוס תלמידי הישיבות.
עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את 240 העותרות ב"עתירת אימהות בחזית", מסרה: "מידת התעוזה והחוצפה של המדינה כלפי בית המשפט היא בלתי תיאמן. ממלא מקום הנשיא פוגלמן הורה למדינה לציין מועד מדויק בקשר לבקשתה לאורכה בת תשעה ימים להגשת תגובתה לעתירה, ונציגי המדינה מנצלים זאת כדי להביא לריקון הדיון כולו. נמתין להחלטת השופט פוגלמן לניסיון הברור לסחבת, וכמובן שאם יידרש נפעל, שכן ברור שהסעד המקורי היה לבטל את החלטת הממשלה ולא להתיר את קיומה עד 31 במרץ, שאז היא ממילא פוקעת".
