במקרה של מלחמה כוללת מול חיזבאללה, מאות אלפי אזרחים מהצפון עלולים לנטוש את בתיהם מחשש לחייהם. מי ידאג לאותם מפונים לקורת גג ומזון? זו הסוגיה שעומדת זה תשעה חודשים במחלוקת בין משרד הפנים למשרד הביטחון. בשל כך, לא הופעלה עד היום הרשות העליונה שהוקמה במדינת ישראל לפני עשרות שנים, בסמכות ואחריות משרד הפנים, שאמורה לקחת אחריות על קליטת אוכלוסייה שעזבה את בתיה בעת חירום.
אנגלמן: "במלחמה עלו כשלים וליקויים בטיפול הממשלה באזרחים"
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
אחרי חודשים ארוכים של מלחמת אחריות, התריע אתמול (חמישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, במכתב פתוח ופומבי, כי בזמן ששר הביטחון יואב גלנט ושר הפנים משה ארבל מתווכחים – "ישראל לא ערוכה כנדרש לפינוי אוכלוסייה במקרה של מלחמה בצפון". במכתב, הוא מפציר בנתניהו לעשות סדר, ומסביר כי "אין מקום למצב של היעדר הסכמות אשר נמשך זמן כה רב. נדרשת פעולה ממשלתית אחודה וסדורה". אנגלמן רומז עוד כי בביקורת שקיים על פינוי של יותר ממאה אלף תושבי העוטף וקו העימות בצפון, הנמצאת בשלבי גיבוש סופיים, במשרד הפנים ופס"ח (פינוי, סעד וחללים) "הולכים לחטוף" לאחר שלא מימשו את אחריותם לניהול אירוע של קליטת המפונים והתנערו ממנה.
תוכנית החירום שלא הופעלה
כבר עם פרוץ המלחמה, בשעה שהממשלה החליטה לפנות את תושבי עוטף עזה שנמלטו מיישוביהם שנכבשו בידי מחבלי חמאס, החל הוויכוח בין שרי הפנים והביטחון בשאלת האחריות על הטיפול בהם. השר ארבל טען כי מאחר שהממשלה לא קיבלה החלטה על הפעלת תוכנית החירום "מלון אורחים", שנקבעה בשנת 2012 ומבוססת על קליטת מאות מפונים לבתי ספר ומתקנים ציבוריים, אלא פינתה את התושבים לבתי מלון, אין למערך פס"ח של משרד הפנים "כל ערך מוסף, ידע, כוח אדם או כל יתרון בניהול הקליטה והשהייה של מפונים בבית מלון". בצוק העיתים, החליטו ברשות החירום הלאומית (רח"ל) של משרד הביטחון "להיכנס לסיפור" בעל כורחם - ובשל הוואקום שנוצר לטענתם - והפעילו את קליטת המפונים מהצפון והדרום בבתי המלון.
לכ-250 אלף מתושבי חיפה אין פתרונות מיגון. בעת מלחמה וירי עצים של חיזבאללה, רבים יבקשו לנוס למרחבים מוגנים יותר, לכיוון מרכז הארץ ודרומה. אלו שיש להם בני משפחה ומכרים, סביר שיתארחו אצלם. אלו שאין להם כל אפשרות, יברחו כנראה ליערות ולפארקים ציבוריים ויבקשו להשיג קורת גג ומזון חם
חוסר ההסכמות בין משרדי הממשלה וגופי החירום הלאומיים הרשמיים, רח"ל ופס"ח, בדבר האחריות על טיפול במפונים שלא הופנו בהנחיית הממשלה למתקני שהייה המוניים בבתי ספר ובמוסדות ציבור - הביא, כך לפי המבקר, למצב שבו אף אחד לא מוכן להיערך ולתת מענה לקראת השלכות אפשריות של התעצמות המלחמה מול חיזבאללה. על-פי אנגלמן, "הרשות העליונה לפס"ח היא הגורם שמעריך את היקף המפונים לצורך קביעת המסגרת התקציבית שתועבר לרשות המקומית שקולטת את המפונים", ורק ביכולתה להעביר כספים לרשויות המקומיות. מנגד, הוא סבור כי למשרד הביטחון ולזרוע החירום שלו רח"ל אין כל יכולת לעשות זאת.
המבקר קובע במכתבו לנתניהו כי "הרשות המקומית באמצעות ועדות פס"ח המחוזיות והמקומיות אמורה להוציא אל הפועל את תוכניות קליטת המפונים במתקני קליטה ולשם כך עליה להפעיל מערך לוגיסטי, לוודא את מוכנות מתקני הקליטה וצוותי הקליטה למתן השירותים שיידרשו למפונים, לנהל את המידע על אודות המפונים במתקני הקליטה, לגבש דרישות ולהצביע על פערים בנושא הטיפול במפונים אל מול משרדי הממשלה, פיקוד העורף ועוד".
כשכולם רבים - אף אחד לא לוקח אחריות
מה עושים אם כן, במקרה שבו הממשלה החליטה שלא לפנות אוכלוסייה נוספת, אך עשרות ומאות אלפי תושבים הצביעו ברגליים ועזבו את בתיהם בצפון. כך למשל, במרחב העיר חיפה, שבה כ-600 אלף בתי אב, לכ-250 אלף מהם אין פתרונות מיגון. בעת מלחמה וירי עצים של חיזבאללה, רבות מהמשפחות יבקשו לנוס למרחבים מוגנים יותר, ולכיוון מרכז הארץ ודרומה. אלו שיש להם בני משפחה ומכרים, סביר שיתארחו אצלם. אלו שאין להם כל אפשרות, יברחו כנראה ליערות, לפארקים ציבוריים וייעצרו באם הדרך מבלי לדעת להיכן לברוח, ויבקשו להשיג קורת גג ומזון חם.
4 צפייה בגלריה
"פינוי שאינו סדור ואינו מתואם בין משרדי הממשלה". תושבי ק"ש מתפנים
(צילום: Jalaa MAREY / AFP)
אולם, לפי שר הפנים הממשלה הסמיכה את רשות החירום שתחת משרדו לתת מענה רק למי שהורתה על פינויו. מנגד, אלו שבחרו לעזוב על דעתם, לא באחריותה של פס"ח לתת להם מענה על-פי החוק, ולכן הוא אינו מוכן להסדיר מענה לתרחיש שכזה.
במכתבו לנתניהו, מספק אנגלמן דוגמה לתרחיש פינוי 24 אלף תושבי קריית שמונה. הוא מציין כי תושבי העיר פונו לכ-300 מוקדים שונים ברחבי הארץ, "באופן שאינו סדור ואינו מתואם בין משרדי הממשלה, וזאת ללא יכולת שליטה ובקרה של עיריית קריית שמונה על הטיפול בתושביה המפונים ומבלי שהוגדרה האחריות של כלל הרשויות המקומיות הקולטות לטיפול באוכלוסייה זו, ובמתן האמצעים הנדרשים לשם הטיפול בתושבים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התעסוקה ועוד". את מחיר הכשל הזה משלמים עד היום עשרות אלפי נשים, גברים וילדים, שלא זוכים למענה מותאם וסדור אלא לפתרונות שהם כפלסטר.
את מכתבו מסיים המבקר בהנפת תמרור אדום הקורא לפעולה מיידית. "המציאות הבלתי פתורה המתוארת במכתבי זה, המתקיימת כתשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בתקופה בה עשרות רבות של אלפי תושבים משני חבלי הארץ (ובפרט מהצפון - נכון לעת הזו) שוהים מחוץ לבתיהם, וכשבפתח עומדת אפשרות למערכה כוללת בצפון, שייתכן שתחייב פינוי נוסף - היא בלתי מתקבלת על הדעת". אנגלמן מתריע ודורש כי "בעת הזו, אין מקום למצב של היעדר הסכמות אשר נמשך זמן כה רב וברי לכל שנדרשת פעולה ממשלתית אחודה וסדורה לשם טיוב הטיפול באוכלוסיית המפונים מבתיהם".
"במחסני פס"ח יש 350 אלף ערכות לינה ברשויות המקומיות. כל רשות מחויבת להחזיק בציוד ל-4% מתושביה. מדינת ישראל יודעת לקלוט באירועי רעידות אדמה עד 350 אלף איש במתקנים ציבוריים. יש מערך שלם בראשות שר הפנים. כל ייעודו של פס"ח זה לנהל אופרטיבית ולתכלל מענה מוסרי והכרחי שכזה"
מאבק ההתנערות מאחריות
מתחלופת המכתבים בין שר הפנים ארבל לשר הביטחון גלנט, כבר מחודש נובמבר אשתקד, נחשף כיצד השניים, בשם גופי החירום שעליהם הם אמונים, נאבקים בשאלת ההתנערות מהאחריות לנוכח פני העתיד. כל שר משוכנע שאין הכדור חונה במגרש שלו.
בנובמבר, זמן לא רב לאחר מתקפת הפתע של חמאס והמלחמה שפרצה בעקבותיה, התריע שר הפנים בפני שר הביטחון כי גורמי מערכת הביטחון ובכלל ראש רח"ל יורם לרדו מנסים להתנער מאחריותם - בעוד הממשלה החליטה במפורש, מאז חודש אוקטובר, כי ניהול קליטת המפונים ושהייתם במלונות תיעשה על-ידי רח"ל ובסמכותה. כשהדיון בשאלת אחריות הטיפול במפונים התרחב לקראת תרחיש הסלמה במלחמה בחזית הצפונית, במתן המענה לאלו שיחליטו להתפנות עצמאית מבתיהם, שוב התריע גלנט כי אחריותו היא דווקא של השר ארבל, שטען מנגד כי תוכניות החירום שעליהן אמונים אנשי פס"ח לא יכולות לתת מענה להיקף אוכלוסייה של מתפנים עצמאית שאין כל דרך לתכנן בצורה מסודרת את קליטתם, מבלי לדעת כמה ייקלטו, מהיכן והיכן, בהליך פינוי שאינו מוסדר וללא יכולת של המדינה לקבוע ולהכתיב את היקף המתקנים שיופעלו אז ושיבוץ המתפנים בהם.
על כן, סבור השר ארבל כי רק בתנאים של החלטת ממשלה על פינוי אוכלוסייה, ניתן יהיה לתת לה מענה המוני של לינה באולמות בתי ספר. עוד טען ארבל כי יש בכלל לבחון את הרלוונטיות של מענה זה לנוכח התנאים "הלא הולמים" שיעמדו בפני המפונים בכיתות לימוד ובמרתפים ובמקלטים, ללא מקלחות ותאי שירותים מספקים. ברח"ל, שבראשה עומד כאמור תא"ל (במיל') יורם לרדו, טוענים מנגד שהם גוף מצומצם וחסר יכולות אופרטיביות במתן מענה לרשויות מקומיות ולאזרחים, אל מול פס"ח שלהם כוחות גדולים של מאות אנשי מילואים - וכל ייעודם הוא במתן מענה לאזרחים ובקישור בינם לבין הרשויות המקומיות הקולטות.
לכן, לטענתם, על משרד הפנים לקחת את האחריות על הטיפול באמצעות מערכי החירום שהקים ברשויות המקומיות, המחוזיות ובוועדת הפס"ח הלאומית. גלנט ואנשי רח"ל טוענים כי חובה על המדינה לתת מענה לאזרחים שינוסו מבתיהם ויהיו מחוסרי גג בעת מלחמה, ולא ייתכן שאלו יהיו מופקרים וייאלצו לחפש מחסה ביערות וברחובות. ברח"ל סבורים כי לשם זה בדיוק החליטה הממשלה בשנת 2012 על המענה לאזרחים הזקוקים לדיור זמני בבתי ספר ומתקנים ציבוריים. במשרד הפנים אמורים אז לנטר את תמונת המצב של היקף תופעת עזיבת הצפון ולהביא כסף ומשאבים לרשויות הקולטות על מנת שיספקו להם מזון, שירותים כימיים וכדומה, וזאת כדי שלא יימצאו אותם אזרחים "זרוקים ברחובות" ללא מענה לאומי. ברח"ל סבורים ש"האזרח לא צריך להיענש" על כך שבמשרד הפנים לא לוקחים אחריות על האירוע" ואסור ערכית להפנות להם עורף.
גורם ברח"ל הסביר כי במשרד הפנים יכולים "כבר מחר", אם תהיה התרחבות במלחמה, לתת מענה לאזרחים שיתפנו מבתיהם מחשש לחייהם: "במחסני פס"ח יש 350 אלף ערכות לינה ברשויות המקומיות. כל רשות מחויבת להחזיק בציוד ל-4% מתושביה. מדינת ישראל יודעת לקלוט באירועי רעידות אדמה עד 350 אלף איש במתקנים ציבוריים. יש מערך שלם, מרמת הרשות המקומית ועד ועדת הפס"ח העליונה, בראשותו של שר הפנים, והשאלה מי יטפל בהם. אנחנו לא יודעים ולא יכולים לעשות זאת ומעולם לא נערכנו לתרחיש כזה. כל ייעודו של פס"ח זה לנהל אופרטיבית ולתכלל מענה מוסרי והכרחי שכזה".
