מחאה נגד שגרירות ישראל במקסיקו בדרישה להסגרת הבכיר מקסיקני
מחאה חריגה מול שגרירות ישראל שכללה גם ונדליזם מובילה למתיחות ביחסים עם מקסיקו: קרובי משפחה של 43 סטודנטים מקסיקנים שנעלמו ב-2014 מחו אתמול (רביעי) מחוץ לשגרירות ישראל, תוך שהם דורשים את הסגרתו של תומס סרון דה לוסיו, שעבר ראש סוכנות פדרלית במקסיקו שנחשבת למקבילה ל-FBI.
מאות מפגינים התאספו ליד השגרירות במקסיקו סיטי. חלק מהם נשאו תמונות של הנעדרים, ואחרים ריססו בגרפיטי את קירות השגרירות ופגעו במצלמות האבטחה. ממשרד החוץ בירושלים אמרו כי הם רואים בחומרה את המקרה: "יש לנו ציפייה שממשלת מקסיקו תעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות. נביא את הדברים בפני שגריר מקסיקו". שגריר מקסיקו בישראל יזומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ.
סרון מסתתר בישראל כבר כמעט שלוש שנים בעקבות חקירה המתנהלת נגדו בארצו בחשד לשיבוש ראיות, מעילת כספי ציבור, חטיפה ועינויים. הוא נחשב לאחד מאדריכלי חקירת "צדק היסטורי" - הגרסה הרשמית של תיק חקירת הסטודנטים הנעדרים, גרסה שהוצגה ב-2015 ונדחתה על ידי קרובי המשפחה של הנעדרים ועל ידי ומומחים עצמאיים.
"ישראל מגנה על תומס סרון, מפר זכויות אדם שעינה את אלו עצר כדי לבנות את 'הצדק ההיסטורי'", אמר מליטון אורטגה, נציג המשפחות. מקסיקו דרשה פעם אחר פעם מישראל להסגיר את סרון, אך לא נענתה. בשנה שעברה חשף "ניו יורק טיימס" כי ייתכן שהסיבה לעיכוב, לפחות בחלקה, היא "נקמה ישראלית" על תמיכתה של מקסיקו בהחלטות אנטי-ישראליות באו"ם.
ראש סוכנות החקירות הפליליות במקסיקו נודע סרון בין היתר בזכות הצלחת המבצע שהוביל ב-2014 ללכידתו של ברון הסמים חואקין גוזמן (הידוע בכינוי "אל צ'אפו"), שהוסגר בהמשך לידי הרשויות האמריקניות. למרות הצלחה הזו, הסתבכותו הגיעה באותה שנה ממש, בעקבות החקירה שהוביל סביב פרשת חטיפתם של 43 סטודנטים בעיר איגואלה. הסטודנטים הורדו בספטמבר 2014 מאוטובוסים על ידי שוטרים מקומיים בעיר שבמדינת המחוז גררו, נלקחו משם ברכבי משטרה – ונעלמו.
נשיא מקסיקו דאז הבטיח מלחמה נרחבת בקרטלי הסמים ובארגוני הפשע הפועלים בארצו, ובמסגרת החקירה שהוביל סרון נקבע כי השוטרים באיגואלה פעלו יחד עם ארגון פשע, שרפו את גופותיהם של הסטודנטים – ואת האפר השליכו לנהר. אולם חוקרים בינלאומיים הטילו בהמשך ספק בממצאי החקירה שהוביל סרון, וקבעו כי חלק מהעדויות הושגו תחת עינויים, וכי החוקרים התעלמו מכיווני חקירה חשובים.
בחקירה של סרון נקבע כי השחיתות הייתה ברמה המקומית בלבד, והיא הטילה את האחריות על השוטרים באיגואלה לבדם. אולם לפי אותם חוקרים בינלאומיים בזירת האירוע נכחו גם חיילים ושוטרים פדרליים. החקירה נפתחה מחדש לאחר בחירתו לנשיאות של אנדראס מנואל לופס אוברדור ב-2018, וכאמור סרון חשוד בשורה של עבירות במסגרת אותה חקירה שהוביל. לפי הדיווח לפני שנה ב"ניו יורק טיימס" סרון ברח לקנדה ב-2019, ובספטמבר אותה שנה טס לישראל.
בחודש שעבר הודיעה התביעה במקסיקו כי הוגשו צווי מעצר בפרשה נגד יותר מ-80 חשודים, ובהם 20 אנשי צבא, 44 שוטרים ו-14 חברים בקרטל. באותו יום נעצר התובע הכללי לשעבר מורילו קראם, שהוביל את אותה חקירת "צדק היסטורי".
