בערב שבת, יצאה הודעה מתקפלת מלשכת ראש הממשלה,שלפיה שי חרמש יוזמן לשאת את ה״יזכור״ בגבעת התחמושת ביום ירושלים, למרות המאמר שכתב נגד ראש הממשלה.
חודשים שאני מסתובבת בהשתאות בין משפחות החטופים, המשפחות השכולות, המפונים והפצועים. אני בהשתאות מהיכולת שלהם לקום בבוקר ולצאת לקרב שנכפה עליהם בחיים שאחרי 7 באוקטובר. חרמש הוא אחד האנשים עימם אני בקשר הדוק. ההיכרות שלנו מוקדמת יותר, אבל מאז האסון שפקד אותם אני חשה צורך עמוק ללוות אותו ואת חווה רעייתו, ואני עדה לכוחות-העל שלהם. לא רק שהם איבדו את בנם עומר, ביתם התכלה עד עפר. למרות כל אלה, שי, שהיה בעבר ראש מועצת שער הנגב וחבר כנסת מעולה, מנסה להקים עצמם ואף לעזור לאחרים. לאחרונה הוא נסע לגייס משאבים לנפגעי הטרור מטעם קרן היסוד, והאופי החלוצי שלו לא נעלם למרות האסון.
שי, ישראלי מיוחד במינו, הוא מוותיקי הלוחמים ולכן קמה היוזמה לבקש ממנו שיקריא את תפילת ״היזכור״. הלוואי שלא הייתה בכך הסמליות המטורפת שמתלווה לשנה הזאת - האובדן העצום שהתלווה לקרבות הקשים ההם יחד עם האסון האיום והמתמשך שהביא עימו 7 באוקטובר. אלא שמכתב גלוי שכתב בעבר לאריה דרעי, מאמר נגד התנהלות הממשלה והעומד בראשה, הפך אותו בימים אלה ללא לגיטימי לקריאת יזכור בטקס בגבעת התחמושת - כפי שנחשף בסוף השבוע כאן על-ידי נחום ברנע. למרות חלופת מסרונים שאינה מותירה ספקות מול מזכיר הממשלה, לשכת ראש הממשלה ניסתה להכחיש את מעורבותה בשערורייה המיותרת הזאת. אחרי שעות של רתיחה ציבורית, נעשתה פנייה חוזרת לחרמש שנתבקש בכל זאת להשתתף בטקס.
ישראל 2024, אחרי אסון מזעזע, ויש מי שעסוקים בהתחשבנות קטנה, במקום להבין שישראל תוכל להדביק מחדש את השברים רק בהתנהלות הפוכה בדיוק.
השבוע המשכנו לראות את זרי הממשלה זרוקים בצד הקברים הטריים של החיילים, את בני משפחות החטופים חסרי אונים מול הנגבי ומילביצקי, את המפונים מהצפון ללא מענה. אין מה להעמיד פנים: אלה הימים המורכבים ביותר שיכולנו לדמיין, גם עבור מקבלי ההחלטות, כשהמאמצים פרושים בין הזירות הביטחוניות, המדיניות והכלכליות.
ויש את הזירה האנושית והיחס למי שעברו ועוברים סיוט שלא יכולנו לדמיין. ושם, בזירה הזאת, כדאי להפסיק כבר להיכשל כי יש טעויות מיותרות כמו למנוע מאב שכול לקרוא יזכור שאפשר לחסוך. יש בישראל ציבור ענק ענק, הרוב הגדול, שבאמת מבין שרק ביחד ננצח. אבל את המונח הזה חייבים לפרוט למעשים.
ראש הממשלה נוהג להשתמש במונח ״הניצחון המוחלט״, שקשה להבין. אבל אם כבר, בהתבוננות של חודשים על כל המשפחות האלה, גם חרמש, הכוחות שלהן הם ניצחון קטן אבל חיוני לתקומה
ראש הממשלה נוהג להשתמש במונח ״הניצחון המוחלט״, שקשה להבין. אבל אם כבר, בהתבוננות של חודשים על כל המשפחות האלה, גם חרמש, הכוחות שלהן הם ניצחון קטן אבל חיוני לתקומה; לעבוד ביחד - לחבק, לחבר, למצוא דרך למרות אי-ההסכמות הקשות. אם כבר, זה ורק זה, לצד השבת החטופים, עשוי להיות הניצחון המוחלט על אויבינו.
פורסם לראשונה: 13:12, 01.06.24
