פחות משלושה שבועות לפתיחת חודש הרמדאן, המתיחות סביב כוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגביל עליית מתפללים מוסלמים להר הבית כבר מחלחלת לשטח ומעוררת זעם בקרב החברה הערבית. "תודה לבן גביר שחיבר את כל המוסלמים ביחד", אמר אתמול תושב מזרח ירושלים ל-ynet.
אזהרות הרחוב הערבי: "זה לא יעבור חלק"
(צילום: גיל יוחנן)
רחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים הוא אחד הצירים המרכזיים המובילים לשערי הר הבית. במקום פועלים סוחרים רבים. הם מזהירים כי איסור עלייה להר הבית של פלסטינים וערבים ישראלים בימי החג "לא יעבור חלק". מסעוד, תושב מזרח העיר, אמר: "זהו חודש של חג של המוסלמים שהולכים ומתפללים. בכל השנה יש רק חודש שמתפללים, למה אסור להגיע למסגד אל-אקצא? למה לנוצרים יש חג והם הולכים ומתפללים? גם יהודים אותו הדבר. למה רק לערבים אסור? אסור לערבים להיות שמחים בחג, זו החלטה לא טובה".
נג'יב, אף הוא צעיר מזרח ירושלמי, טען כי אם החלטה זו תיושם בשטח, כלל ערבי ישראל וערביי העולם יתאחדו. "כולם יודעים מה בן גביר עושה לממשלה", הוא אומר, "יהיו בעיות בכל הארץ. אפשר לסדר את המצב לאט לאט, שנחזור להיות איך שהיינו, אבל על החלטה כזו אין מה לדבר".
"בן גביר, אל תשרוף את המדינה. זה יעשה בלגן בכל העולם, לא רק פה. בהחלטה הזאת הוא מחבר את כל המוסלמים ביחד. עכשיו הם לא ביחד, תודה בן גביר שאתה מחבר בין כולם". תייסיר, תושב מקומי, אומר: "בן גביר הוא לא אדם שצריך לדבר עליו. אני עובד בכנסייה של נוצרים וגם יחד עם יהודים. אנחנו רוצים שלום. אנחנו חיים ביחד, שום דבר לא ילך בכוח".
על רקע ההחלטה המסתמנת, והתנגדותו של מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון תורג'מן, לאפשר כניסת פלסטינים מהגדה לתפילות בהר הבית, זהו מבחן משמעותי עבור איש המשטרה הבכיר בבירה. תחת פיקודו של תורג'מן פרצו בשנת 2021 עימותים קשים במזרח העיר בשל ההחלטה להציב מחסומים ברחבת שער שכם ולמנוע מצעירים לשבת במקום. ההחלטה הובילה לעימותים, ובהתערבות המפכ"ל בוטלה.
לפני כמה ימים סקר סנ"צ ויסאם עלי ממחוז ירושלים במשטרה בפני הוועדה לביטחון לאומי בכנסת את היערכות המשטרה לחודש הנפיץ. "מאז 7 באוקטובר המחוז נמצא בהיערכות שונה שהוכיחה שאנחנו בשליטה", הוא טען, "כל הניסיונות של חמאס להכניס את ירושלים למעגל הזה לא צלחו. כעת אנחנו ממתינים להחלטת הדרג המדיני. נשים את היד על כל מי שמפר את הסדר, ותוך זמן קצר.
"ברמדאן יש היבט דתי שחמאס מנסה לנצל בכל דרך, גם בהרמת דגל בהר הבית. לא תהיה מצדנו הכלה. יש ציר לאנשים נורמטיביים שזכאים לחופש הפולחן, ואנחנו נאפשר זאת. מטרתנו להשאיר את הזירות שקטות בכל דרך אפשרית".
החלטת רה"מ נתניהו, להגביל את עלייתם של ערבים-ישראלים להר הבית ברמדאן, לדרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מעמידה את השניים בפני קשיים משפטיים, גם לאור עמדת מערכת הביטחון שכלל לא המליצה לנהוג בצעד כזה. במערכת הביטחון קיימת תמימות דעים בנושא - ושם אף שיגרו מסר אזהרה לפיו הגבלות בהר יפגעו ביחסים עם מדינות סוניות בזמן המלחמה, ויביאו לתסיסה של המוסלמים בשני צידי הקו הירוק.
במערכת הביטחון גורסים שסכנה ביטחונית ממשית טמונה באיסור או הגבלת עלייה של מוסלמים להר הבית ברמדאן. העמדה מתחברת לפעם האחרונה שבה זה קרה - במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות - אז ישראל גלשה למהומות חסרות תקדים בעורף. גורמי ביטחון העבירו אזהרה חמורה לדרג המדיני: אל-אקצא יאחד את המוסלמים נגד ישראל בשני צידי הקו הירוק, במזרח התיכון כולו ויפגע ביחסים הקריטיים בזמן מלחמה מול מדינות סוניות מתונות כמו מצרים וירדן, איחוד האמירויות וקטאר, שלחלקן יש חלק משמעותי במו"מ לעסקת שחרור חטופים ולגיבוש שלטון חלופי לחמאס ביום שאחרי המלחמה.
במערכת הביטחון, שאחראית על הפלסטינים ביהודה ושומרון, המליצו על הגבלת מתפללים חלקית בהר הבית בחג – מעל גיל 60 לגברים ומעל גיל 50 לנשים, אחרי שנים של הקלות נרחבות יותר. לאור המציאות הביטחונית הוחלט לצמצם את הכמות אך לשוות מראה של שימור הסטטוס קוו בהר. בדיון שלשום הוסכם כי תוגבל עליית ערבים-ישראלים, אך טרם הוכרע מה יהיה הגיל שממנו ניתן יהיה לעלות להר הבית, ומה יהיה מספר העולים. בדיון גם לא הוכרעה שאלת הגבלת הפלסטינים - למעט החלטה שלפיה עלייתם תוגבל.
פורסם לראשונה: 23:35, 19.02.24
