55 שורדי שואה מרחבי העולם, בהם שבעה נפגעי מתקפת הטרור הרצחנית של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, הובילו היום (שני) את מצעד החיים המסורתי בפולין, בין מחנות המוות אושוויץ-בירקנאו. לצידם, צעדו נציגי משפחות שכולות, בהם בני משפחתו של ענר שפירא, רס"ן במיל' משה ידידיה לייטר ואל"מ אסף חממי, פצועים, ניצולה ממסיבת הנובה, אזרחים שהצילו חיים ב-7 באוקטובר וראשי ערים ומועצות בדרום.
נאום הרצוג
(צילום: רועי אברהם)
במצעד השתתפו אלפי בני אדם, ובמהלך הטקס שנערך בסמוך למחנה ההשמדה בירקנאו הוקרנו סיפוריהם של כל אחד משורדי השואה ששרדו גם את מתקפת 7 באוקטובר. כמו כן, במצעד השתתפה משלחת של ראשי אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, על רקע העלייה באנטישמיות בקמפוסים, יוצרי טיקטוק מרחבי העולם וכן נציגי קרן קיימת לישראל והסוכנות היהודית, והקרן למורשת היהודית בהונגריה MAZSOK.
במצעד השתתפו כאמור גם שבעה שורדי שואה שניצלו מהטבח של מחבלי חמאס עם פרוץ המלחמה בישראל: בלה חיים, סבתו של יותם חיים שנחטף מביתו בכפר עזה ונהרג מאש צה"ל בעת שניסה להימלט משבי חמאס; דנית גבאי מאשקלון שהייתה בבית ילדיה בקיבוץ רעים בעת המתקפה; דניאל לוז מבארי; שמיל ברקו מאשקלון שביתו הופצץ; יהודית צמיר ממפלסים; ז'קלין גליקסמן מעין השלושה; צילי ונקרט, סבתו של עומר ונקרט שנחטף מהמסיבה ליד רעים.
קריאות "עם ישראל חי" מול המפגינים
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בנאום ששלח לכבוד המצעד כי "השנה, הטרגדיות האפלות ביותר של עברנו אינן מרגישות כה רחוקות. למרות שהשואה עומדת לבדה בהיסטוריה של פשעי האדם, אנו מתאבלים על טרגדיה עמוקה המלווה אותנו במהלך החודשים האחרונים. מחלת השנאה העיוורת הרימה את ראשה, שוב, בעולמנו ובזמננו.
"אנטי-ציונות וסנטימנט אנטי-ישראלי הפכו כסות לאנטישמיות עתיקת יומין, לאותה שנאה ייחודית שחירבה כל כך הרבה, עבור כל כך הרבה אנשים, פעמים כה רבות בהיסטוריה. עכשיו, ברגעים אלה ממש, עיוורון השנאה חורך את עולמנו. עיוורון השנאה הניע את אויבי העם היהודי ומדינת ישראל למעשי טבח ועינויים. לבזוז ולהרוס. לאנוס ולחטוף. מה שאני מכנה 'Hamasaccre'.
"והזעקות של אחינו ואחיותינו - הנטבחים והנטבחות והמעונים והמעונות, המוכים והמוכות והנאנסים והנאנסות, החטופים והחטופות שנותרו בשבי, עדיין קוראים לנו. הם קוראים לנו לצדק ולחופש. הם קוראים אלינו לזכות הפשוטה לחיים. מי ייתן והמצעד יצעד קדימה השנה בראש מורם, מי ייתן והוא יישא את ההיסטוריה של כל מי שאי-פעם נלחם למען צדק ואנושיות אל מול השנאה. ומי ייתן והוא ישלח קריאה חזקה ומהדהדת לחופש עבור כל החטופות והחטופים, ולערכים של צדק, דמוקרטיה, אנושיות וחיים בכל רחבי העולם".
הרב ישראל מאיר לאו אמר בנאומו כי "רוב המשפחה שלי נספתה בשואה. היום אנו מדברים על אנטישמיות. מה קרה? אני לא יודע. אני רק יכול לומר שזו זוועה לא הגיונית שהולכת וגואה. מחשבות שטנה ושנאה נגד יהודים רק הולכות וגואות. למה? כי אנחנו נראים שונים? עם זקן? עם פאה? אנחנו בני אדם, אנחנו הומניים. לא שונים מאף אחד. כל מה שנעשה ימשיכו לשנוא אותנו. הגעתי למדינה היהודית, זכיתי.
"תשאלו את חמאס, הם גם שונאים אותנו. אנחנו בסך הכל רוצים לחיות, להיות קיימים. איך אפשר לרצוח תינוקות בני יומם? נשים בהיריון? משפחות שלמות נכחדו. נשרפו חיים ב-7 באוקטובר - אסון נוסף לעם היהודי. אבל אנחנו נתחזק ונתרומם מזה. בסך הכל מה אנחנו היהודים מבקשים במדינה היהודית ובגולה: תנו לנו לחיות בשקט. ונמשיך לומר לכל העולם 'לעולם לא עוד'. עם ישראל חי".
בסמוך למצעד עמדו גם מפגינים פרו-פלסטינים, והאווירה בין הצדדים התחממה ונרשמו גידופים משני צדי המתרס. המשטרה המקומית חצצה בין הצדדים, והצועדים קראו "עם ישראל חי". עו"ד דוד חלפון, שהשתתף במצעד כחלק ממשלחת קק"ל, התקרב לאותם מפגינים ונהדף על ידי מאבטחי המצעד. הוא אמר ל-ynet כי "אני מרגיש כעס עצום. אם חשבנו שלעולם לא עוד, קיבלנו כאן במחנה ההשמדה אושוויץ אגרוף נוסף לפנים והארה שיש סיכוי גדול שהדברים שעשו לנו כאן - על האדמה המקוללת הזו - יחזרו על עצמם, בפרט אחרי 7 באוקטובר. אני עומד כאן מולם ללא פחד ובגאווה עם דגל מדינת ישראל".
ההפגנה הפרו-פלסטינית
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
ז'קלין גליקסמן, שורדת שואה ממרוקו ששרדה גם את התופת בקיבוץ בארי, הוסיפה כי "אסור שזה יקרה כאן במצעד החיים. אסור שזה יקרה בשום מקום בעולם. לא לתת יד להפגנות הרעילות האלה. תנו לנו ביום השואה, וביום הזה בפרט, לזקוף ראש ולהתייחד עם ששת מיליון הנרצחים בשואה וכל הנרצחים ב-7 באוקטובר". שורד השואה שמיל ברקו, ששרד פגיעת רקטה בביתו באשקלון, ציין: "אני גאה שהגעתי לכאן. היה לי חשוב להרגיש שוב את תחושת הניצחון שנולדה אצלי מאז 7 באוקטובר".
דניאל לוז בן ה-90 מבארי הגיע למחנה ההשמדה אושוויץ לראשונה מאז שמשפחתה של אימו נרצחה בו ב-1942. הוא אמר כי "אני משוכנע שב-7 באוקטובר הנשמות הטובות של הנרצחים בשואה הגנו עלי ולא נתנו לפושעי חמאס לירות על ביתי, כדי שאוכל לספר את הסיפור". שורדת השואה בלה חיים, ששרדה גם את התופת בעוטף ב-7 באוקטובר, הוסיפה כי "אף אחד לא ינצח אותנו. איבדתי את נכדי האהוב עם השיער האדמוני, כשכול המדינה הזדהתה איתנו במלחמה הארורה הזו, אחרי שנהרג בסופו של דבר בשבי החמאס מכוחות צה"ל בשגגה. היה לי חשוב עוד יותר השנה להגיע למצעד החיים ולעמוד בראש מורם מול כל העולם על האדמה המקוללת כאן באוושוויץ ולזעוק - עם ישראל חי. ואנחנו למרות הכול נעבור גם את זה וננצח".
פרננדו מרמן, שחולץ משבי חמאס אחרי 129 ימים, אמר כי "לעמוד מתחת לשלט 'העבודה משחררת' כאן, על אדמת מחנה אושוויץ, טלטל אותי פעמיים. פעם אחת על שזכיתי במזל גדול לחזור משבי חמאס, ופעם שנייה - אסור לחכות דקה אחת יותר. עכשיו חייבים להחזיר את החטופים שנמצאים עדיין בשבי האויב".
*מפקד פלוגה בגדוד 411 של חטיבת האש 282, רס"ן טל, שיתף כי "לפני תשע שנים הייתי באושוויץ לראשונה כתלמיד תיכון. אני זוכר את המסע כמרגש, מעצים, מסע שנותן תחושה של גאווה וניצחון. היום, תשע שנים לאחר מכן, צועד על אדמת אושוויץ פעם נוספת, הפעם על מדי צה"ל כמפקד פלוגה, עם אחריות ופקודים. פלוגה שלחמה מאז 7 באוקטובר בגזרה הצפונית והדרומית. אני חש אחריות, שליחות וגאווה שאני לוקח חלק במלחמה ומוביל בה את הסוללה להישגים מבצעיים רבים. אין לנו ארץ אחרת ואין לנו ברירה אלא להילחם על אדמת המדינה, אותה אדמה שהנספים כאן באושוויץ חלמו עליה. אנחנו מגישימים להם את חלומם".
ממצעד החיים נמסר בתגובה להפגנה: "כ-10 מפגינים עמדו בשולי הצעדה מאושוויץ לבירקנאו. משתתפי המצעד חלפו על פניהם, שרו 'עם ישראל חי' והמשיכו במסלולם כמתוכנן לעבר הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אין שינוי בתוכנית המצעד. לפיד הזיכרון ימשיך לעבור מדור לדור בתוואי שבו הפך המוות לחיים - למדינה משגשגת וחזקה".
מצעד החיים החל אתמול בבודפשט, בהשתתפות שורדי שואה ממוצא הונגרי - ובסימן 80 שנים לשואת יהודי הונגריה ו-7 באוקטובר. בערב, לאחר הטקס, יצאה "רכבת החיים" מבית הכנסת הגדול של בודפשט לכיוון אושוויץ-בירקנאו. זו הייתה רכבת זיכרון - סמל למשלוחי המוות מהונגריה, ועליה חמש מאות תלמידים הונגרים שהגיעו לצעוד במצעד בפולין.
יותר מ-550 אלף יהודי הונגריה נרצחו בשלהי המלחמה, אביב 1944, בתוך חודשים ספורים, רובם במחנה אושוויץ-בירקנאו. כשעשרות אלפים מתוכם נרצחו על גדות נהר הדנובה בבודפשט או בצעדות המוות לאוסטריה.
במצעד בבודפשט אתמול השתתפה שורדת השואה מריאן מילר בת ה-82, לצידם של ארבעת ילדיה, ובהם הבדרן אדיר מילר. מריאן סיפרה: "נולדתי ב-1942 בבודפשט. הוריי התחתנו בשואה, ולמרות התנגדותו החריפה של אביה, אמא שלי רצתה להיכנס להיריון. זאת, למרות שהמוות היה שם כבר בכל פינה. 'אולי אחד מאתנו ישרוד, ותישאר לנו מזכרת!', אמרה אז אמא שלי לאבא".
