צה"ל הודיע היום (שישי) לממשלה כי "בסבירות גבוהה" לא יוכל לשחרר 688 משרתי מילואים הכרחיים שמשפיעים על 144 רשויות מקומיות, שבהן אמורות להתקיים הבחירות בינואר - אם לא יידחו. לפי נתוני צה"ל, מתוך רשימת המועמדים שכוללת 3,778 משרתי מילואים - 1,829 הם בשירות מילואים פעיל. בצבא הבהירו כי יוכלו לשחרר 1,141 משרתים כדי שיתמודדו בבחירות.
למסמך שהעביר צה"ל - לחצו כאן
הבחירות היו אמורות להתקיים בסוף אוקטובר, אך נדחו לחודש הבא בגלל המלחמה. המתמודדים ממתינים להכרעת בג"ץ בעתירה נגד קיום הבחירות בסוף ינואר, ולהחלטת הממשלה בנושא ביום ראשון. לפי ההערכות, הממשלה תחליט על דחייה נוספת של הבחירות, לסוף חודש פברואר.
מהנחיות הצבא עולה כי מי שיחליט להישאר בשטח ולשרת את המדינה, ולא יסיר את מועמדותו, עלול להיאלץ להכריע בהמשך בין המילואים לחיים הציבוריים. לפי נייר העמדה שהוציאה לשכת הרמטכ"ל בנושא הבחירות המקומיות הובהר כי המגויסים לא יכולים לעסוק בקמפיינים ובתעמולת בחירות בזמן השירות. לא בכדי מספר מועמדים הודיעו, בתום שיחת טלפון עם הצבא, כי הם מסירים את מועמדותם וממשיכים לשרת במילואים. בחלק מהמועצות המקומיות יש מספר רב של מועמדים שלא ניתן לשחרר, כמו לדוגמה במועצה אזורית מטה בנימין, שם 40 מועמדים יישארו במילואים עקב צורך מבצעי.
ביום רביעי האחרון, בתום ישיבה שקיימה הממשלה, אושרה הצעת פשרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב מועד הבחירות ברשויות המקומיות - ובו נקבע כי צה"ל יעביר את עמדתו בנושא. ביום ראשון הקרוב תקיים הממשלה דיון המשך, ואז יוחלט מתי הבחירות יתקיימו. שר הפנים משה ארבל, שהתנגד עד כה לדחות את הבחירות שתוכננו להיערך ב-30 בינואר (במקום 31 בינואר 2023), נוטה להסכים לקיומן ב-27 בפברואר.
בהתאם להנחיית הממשלה, צה"ל התבקש להעביר למזכירות הממשלה את עמדתו בנוגע לשאלה את מי מהמועמדים לרשויות המקומיות שנמצאים כיום בשירות מילואים פעיל בגלל המלחמה לא ניתן לשחרר. עוד התבקש צה"ל להעביר לממשלה פילוח מדויק באלו רשויות יש מועמדים שלא ניתן לשחררם. עם קבלת הנתונים המלאים מהצבא, תקבל הממשלה כאמור החלטה על מועד קיום הבחירות ביום ראשון הקרוב.
בדיון שנערך בממשלה ביום רביעי הביעו מרבית השרים תמיכה בהשארת קיום הבחירות בסוף ינואר, אולם בהתאם לתכנון המשך הלחימה הבינו שזה בלתי אפשרי. השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' התנגדו לקיום הבחירות בחודש הבא. במקביל נקבע כי 14 יישובי עוטף עזה יוחרגו, והבחירות בהם יתקיימו במועד מאוחר יותר.
סמוטריץ': "בחירות עכשיו הן אובדן עשתונות ערכי ודמוקרטי"
"נתוני צה"ל לא משאירים מקום לספק. לוחמי מילואים שמתמודדים ב-144 רשויות מקומיות נדרשים למאמץ מלחמתי ולא יוכלו להשתחרר כדי להתמודד", הגיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על החלטת צה"ל. "מדי יום פונים אלי עשרות מילואימניקים ומתחננים שנבין ונפעל לדחיית הבחירות. המאמץ המלחמתי חייב להיות במרכז עד הניצחון. בחירות עכשיו הן אובדן עשתונות ערכי ודמוקרטי וניתוק בלתי נתפס מהלוחמים ומהעם כולו. אני קורא לשרי הליכוד והמחנה הממלכתי להתעלות מעל ללחצים של עסקנים פוליטיים ולשים את לוחמי המילואים ואת המאמץ המלחמתי במרכז. אני מקווה מאוד שהשכל הישר יגבר על הפוליטיקה הקטנה והממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה ותדחה את הבחירות".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "לוחמי צה"ל אשר נמצאים בצפון, בעזה וביו"ש, שומרים ונלחמים באויב - אינם צריכים להילחם גם על מקומם בבחירות. נתוני צה"ל ברורים ביותר: קיום הבחירות בעת הזו, בזמן הלחימה, יהיה סכין בגב הלוחמים ושיבוש בתוכנית המלחמה. על כולם להתעלות לגודל השעה ולדחות את מועד הבחירות - כך נכון וכך ראוי".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "השלטון המקומי יוכל להתארגן בזמן לבחירות לרשויות המקומיות, גם במועדן הנוכחי, 30 בינואר, וגם במקרה של דחייה ל-27 בפברואר. הבחירות הן ההליך הדמוקרטי ההכרחי והנדרש כדי לשמור על המשך תפקודו של השלטון היציב ביותר במדינת ישראל - השלטון המקומי".