בועז קולונדר וד"ר זאב יצקזון-היוש מספרים על ההתנדבות לניסוי
(צילום: שמוליק דודפור, טל שחר)
מה גורם לשלושה אנשים צעירים ובריאים לקחת את הסיכון ולקבל על עצמם תפקיד במאבק הישראלי בקורונה? אם לא יהיו עיכובים של הרגע האחרון, בתחילת החודש הבא יחל הניסוי הקליני של המכון הביולוגי בנס-ציונה להשגת החיסון הישראלי נגד הקורונה – ובו צפויים להשתתף כמאה ישראלים בגילים 18-55.
זהו השלב הראשון של הניסוי הישראלי בבני אדם מתוך שלושה, והוא ייערך במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ובבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. לראשונה מספרים שלושה מהם על ההחלטה להיות בין הראשונים שיקבלו את החיסון הישראלי.
רשימת המשתתפים בניסוי תגובש סופית רק לאחר בדיקות שיעברו, אבל השלושה צפויים להשתתף בשלב הראשון או השני של הניסוי, שיכיל כמה מאות משתתפים. לפני כחודשיים פורסמו המודעות הראשונות הקוראות להשתתפות בתהליך, ובשיבא מספרים על מאות פניות שהתקבלו מאז הפרסום. כמו בכל ניסוי קליני אחר, יחולקו המשתתפים לשתי קבוצות: אלו שיקבלו את החיסון האמיתי, ואלו שיקבלו חיסון דמה (פלצבו).
"זה נראה לי הדבר הכי טוב שאני יכול לעזור בו", מספר בועז קולודנר ממושב גני הדר, מהנדס בן 47, ואב לשלושה ילדים, שנרשם להשתתפות בניסוי. "כולנו יודעים באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים ותולים תקווה בחיסון הזה. אני איש של מעשים ואני חושב שהעזרה הקטנה שאני יכול לתת יכולה לעזור לרבים מאיתנו". קולודנר מספר שלאחר שנרשם לניסוי, יצרו איתו קשר משיבא. "שאלתי מה לגבי מחיר ההשתתפות מבחינת הבידוד או התרחקות ונאמר לי שלמעשה אני לא צריך להימנע מפעילות שוטפת או יומיומית. זה השביע את רצוני והחלטתי שאני 'תורם את גופי למדע'", הוא אומר וצוחק. האם הוא מפחד? התשובה שלו חד-משמעית: "הלכתי לצבא בגיל 18 והתנדבתי ליחידה מובחרת. לא חשבתי על מה יקרה ואני בטוח שיהיה טוב. אני לא חושב שזה סיכון שלא הגיוני לקחת אותו. הילדים שלי נורא רצו להשתתף בעצמם בניסוי, וגם אשתי שמחה שאני הולך על זה. מצד שני, אחי אמר שלדעתו אני משוגע".
אז איך הניסוי הולך לעבוד ומה צפוי להתרחש עד תחילת החודש הבא ולאחר מכן? ד"ר איתן בן עמי, מנהל היחידה למחקרים קליניים מוקדמים והחוקר הראשי של הניסוי בשיבא, מסביר: "יש היערכות של כל המחלקות בשיבא על מנת לבצע את הניסוי הקליני במתנדבים בצורה הכי בטוחה והכי יעילה שאפשר. במהלך כל המחקר הדגש יהיה על בטיחות הטיפול והחיסון. מדובר על חיסון אחד ואחרי החיסון תהיה שנה של מעקב אחר המשתתפים. בשביל לעבור מהשלב הראשון לשני הכל צריך לעבור כמו שצריך, אך אני מניח שאנחנו מדברים על שבועות". המשתתפים צפויים לקבל תשלום עבור השתתפותם שנע סביב מאות שקלים, וכולל פיצוי עבור אובדן ימי העבודה בגין ההשתתפות בניסוי.
פריד ספרוב, בן 39 מרמת-גן ואב לשניים, עלה לישראל לפני שנתיים וחצי מרוסיה. לאחרונה גם הוא החליט להשתתף בניסוי הישראלי. "כל מה שחדש מעניין אותי", הוא מספר. "אני חושב שנגיף הקורונה זה משהו שעושה שינוי בחיים של הרבה אנשים בעולם. אני בסך הכל רוצה להשתתף בניסיון לשנות ולחפש משהו נגד הקורונה. האם אני לא מפחד? זו שאלה טובה. יש מפחד בתוך הגוף ויש מפחד בתוך הראש. אני לא מפחד בגוף ולא בראש. אשתי אמרה שזה מסוכן מאוד אבל היא לא אמרה לי שהיא נגד. לגבי הילדים, בתי בת ה-13 אמרה שהיא לא רוצה שאמשיך עם זה בגלל שהיא אוהבת אותי והיא לא רוצה שאני אעשה משהו שיש בו סכנה לחיים שלי. אני מבין אותה אבל אני עדיין בוחר להמשיך להשתתף בניסוי".
ד"ר זאב יצקזון-היוש, אב לשניים בן 41 מיפו ונוירולוג מצוות השבץ המוחי בשיבא, נרשם גם הוא לניסוי. "הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות ואני גדלתי על הסיפורים האלה, כי סבא שלי הוא פרופ’ לאפידמיולוגיה של זיהומים והוא השתתף במאמצים למיגור מגפות", הוא אומר. "גדלתי על סיפורים של אנשי מדע שניסו את החיסונים והתרופות על עצמם ולכן הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגביל חופש של אנשים כדי לנצח את הנגיף, זו לא הדרך הנכונה. השינוי יבוא רק מהמדע וממערכת הבריאות. אשתי גם כן רופאה והיא שמחה שאשתתף בניסוי. בכלל לא הייתה שאלה".
