בוריס ג'ונסון הודיע בצהריים על התפטרותו, אחרי כמה ימים שבהם המפלגה השמרנית הפעילה עליו לחץ כבד לעשות זאת. עד היום ג'ונסון התעקש להישאר בתפקיד, ובנאום ההתפטרות שלו ניסה להסביר זאת: "נלחמתי קשה כל כך כי הרגשתי שזה התפקיד שלי, שזו החובה שלי כלפי המצביעים שנתנו לנו ב-2019 ניצחון מוחץ. אני עצוב שאני צריך לוותר על העבודה הטובה ביותר בעולם". בסקר על ההתפטרות שפרסם היום מכון YouGov השיבו 77% מהבריטים שהוא קיבל את ההחלטה הנכונה.
ג'ונסון יעזוב את התפקיד בשבועות הקרובים, כשבמפלגה השמרנית ייבחר מנהיג חדש שיכהן גם כראש ממשלה. בכירים במערכת הפוליטית דרשו התפטרות מיידית, וג'ונסון הבהיר הערב לשריו שהוא לא מתכוון לנקוט צעדים משמעותיים, או לקבל החלטות דרמטיות, בזמן שנותר לו בתפקיד.
ג'ונסון שאף להיות מנהיג בסדר הגודל של ווינסטון צ'רצ'יל, שעליו גם כתב ביוגרפיה: אישיות גדולה מהחיים, שמובילה את בריטניה בעתות משבר. בסופו של דבר ג'ונסון יסיים את כהונתו לא בגלל משברים "גדולים" שבריטניה נקלעה אליהם, אלא בגלל משברים "קטנים" שיצר במו ידיו.
המשבר האחרון היה פרשת כריס פינצ'ר – שבה קידם ג'ונסון את איש המפלגה לתפקיד בכיר, תוך שהוא מתעלם לכאורה מטענות שהועלו נגדו להטרדות מיניות. ההתנהלות הפסולה של ג'ונסון בפרשה הובילה שלשום לפרישתם של שני שרים בכירים – שר הבריאות סג'יד ג'וויד ושר האוצר רישי סונאק. זמן קצר לאחר מכן החל גל התפטרויות שבו עזבו את ממשלת ג'ונסון עשרות שרים ובעלי תפקידים. ג'ונסון התעקש להישאר בתפקיד, אך בצהריים נכנע ללחץ והודיע על התפטרותו. הוא מינה קבינט חדש שיכהן תחתיו עד שבמפלגה השמרנית יכריעו מי יחליף אותו בשלטון.
בחודשים האחרונים טלטלו את ממשלתו של ג'ונסון כמה פרשות מביכות, בראשן "מסיבות הקורונה" – שנערכו בלשכתו, בזמן שאזרחי בריטניה היו תחת הגבלות קשות בגלל המגפה. ג'ונסון השתתף בחלק מהמסיבות האלה, והמשטרה קנסה אותו ובכירים נוספים על הפרת ההנחיות.
ראש ממשלת בריטניה ספג נזק תדמיתי קשה בגלל הפרשה שכונתה בממלכה Partygate, וכדי לסיים אותה הוא קרא למפלגתו השמרנית ולבריטניה "להתקדם", ולעסוק בסוגיות אחרות – בהן המצב הכלכלי בבריטניה והפלישה הרוסית לאוקראינה. לפני חודש בדיוק ג'ונסון הצליח לשרוד הצבעת אי-אמון נגדו במפלגה השמרנית, אך פרשת כריס פינצ'ר חרצה את גורלו – והוא החליט להתפטר לפני הצבעה אפשרית נוספת.
ראש ממשלת בריטניה הוא פוליטיקאי יוצא דופן ומעורר מחלוקת, שלטענת מתנגדיו גרם לפילוג גדול בחברה הבריטית. ג'ונסון, ממנהיגי המחנה שקרא לבריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי – הוציא לפועל את הברקזיט במהלך כהונתו בדאונינג 10. הוא הוביל את בריטניה בזמן מגפת הקורונה – ובמהלכה אף אושפז במצב קשה אחרי שנדבק בנגיף. קריסתו של ג'ונסון כמנהיג החלה אחרי שהוא ועובדי לשכתו פעלו בניגוד להנחיות הקורונה שנקבעו על-ידי ממשלתו: בימים של סגר, כשאזרחים בריטים לא היו רשאים להיפרד מיקיריהם הגוססים בבתי החולים, נערכו מסיבות רוויות אלכוהול ברחוב דאונינג. הזעם הציבורי היה אדיר, ומחנה המתנגדים לג'ונסון במפלגה השמרנית הלך וגדל.
ג'ונסון נבחר לראשונה לפרלמנט ב-2001, ובין 2008 ל-2016 כיהן כראש העיר לונדון. לפני שנכנס לפוליטיקה עסק בעיתונות, ובין השאר היה שליח הדיילי טלגרף לבריסל. הוא פרסם מאמרים בגנות האיחוד האירופי, שמקום מושבו הוא בבירה הבלגית, וכתב על עודף הבירוקרטיה ובזבוז הכספים של האיחוד. שנים לאחר מכן הוביל את המחנה שקרא להתנתק מהאיחוד האירופי.
רבים זוקפים לזכות ג'ונסון את הניצחון הדחוק במשאל העם הדרמטי של 2016, שבו הכריעו רוב המצביעים שבריטניה תעזוב את האיחוד. הניצחון במשאל העם היה הישג אדיר לג'ונסון, אך את כיסא ראש הממשלה תפסה תרזה מיי – שהחליפה את דיוויד קמרון, שהתפטר בגלל הכישלון במשאל.
ג'ונסון כיהן כשר החוץ של מיי, והמתין שלוש שנים לתורו בראשות הממשלה. מיי התקשתה להגיע עם בריסל להסכם פרישה שיהיה מקובל גם על האיחוד האירופי וגם על הפרלמנט הבריטי. כשהיא נכשלה במשימה בפעם השלישית היא התפטרה. ביולי 2019 בחרה המפלגה השמרנית בג'ונסון לראש הממשלה החדש. בדצמבר באותה שנה נערכו הבחירות לפרלמנט: ג'ונסון, שהבטיח "לסיים את הברקזיט", העניק לשמרנים את הניצחון הגדול בבחירות מאז מרגרט תאצ'ר בשנות השמונים. המנהיג הפופוליסט הצליח לסחוף אחריו מצביעים שבאופן מסורתי לא נמנים עם תומכי השמרנים.
החודשים הראשונים של ג'ונסון בראשות הממשלה היו קשים. המחוקקים התנגדו למתווה הברקזיט שלו, וג'ונסון, שהצהיר שהוא מוכן לעזוב את האיחוד האירופי גם ללא הסכם - השעה את פעילות הפרלמנט, כדי שהמחוקקים לא ימנעו ממנו את האפשרות הזאת. בית המשפט קבע שהשעיית הפרלמנט אינה חוקית. לבסוף הסכם הברקזיט של ג'ונסון ובריסל אושר בפרלמנט, ואחרי כמה דחיות של תאריך הפרישה בריטניה עזבה את האיחוד ב-31 בינואר 2020.
למרות ההבטחה "לסיים את הברקזיט" סוגיות רבות טרם נפתרו, בהן כאלו שקשורות לצפון אירלנד – מקור מתמשך לחיכוך בין בריטניה לאיחוד. בנוסף נראה שהפילוג בממלכה מעמיק: בסקוטלנד חלה עלייה משמעותית בתומכי ההיפרדות מבריטניה, ובשבוע שעבר הודיעה מנהיגת סקוטלנד ניקולה סטרג'ון שהפרלמנט הסקוטי מעוניין לקיים בשנה הבאה משאל עם נוסף על עצמאות.
ב-2020 הגיעה מגפת הקורונה. הממשלה של ג'ונסון החלה להטיל הגבלות הרבה אחרי מדינות אחרות במערב, מכיוון שג'ונסון לא רצה לפגוע בחופש התנועה של הבריטים ובפעילות המשק. בסוף מרץ 2020 ג'ונסון שינה את דרכו והטיל סגר. באפריל, כמה ימים אחרי הטלת הסגר, ג'ונסון נדבק בנגיף – ובמשך כמה לילות אושפז במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בלונדון.
מדיניות הקורונה של ג'ונסון עוררה ביקורת רבה. בראשית המגפה הוא זלזל בחומרת הנגיף וטען שהוא ייעלם בתוך כמה שבועות. שיעור התמותה בבריטניה הפך לאחד הגבוהים באירופה וממשלת ג'ונסון - שתחילה בחרה שלא להטיל סגר – הפכה בהמשך לאחת הממשלות שהטילו את הסגרים הארוכים ביותר על האזרחים. כך או כך, בנושא אחר, החיסונים לנגיף, ממשלת ג'ונסון הצטיינה: היא מיהרה לרכוש חיסונים והייתה המדינה הראשונה במערב שמחסנת את אזרחיה.
שיעור המתחסנים הגבוה תרם להתחזקותו של ג'ונסון בסקרים, אבל אז הוא החל להסתבך: ג'ונסון הואשם ששיפץ את מעונו הרשמי בכסף שנתרם למפלגה השמרנית, ועורר זעם כשניסה לשנות את תקנות הפרלמנט כדי לסייע למחוקק שמרני ניסה לקדם אינטרסים של חברות ששילמו לו. המכה הקשה ביותר הייתה "מסיבות הקורונה". אם בעבר הבוחרים היו מודעים למגרעות של ג'ונסון וממשיכים לתמוך בו, הרי שהפעם התמונה הייתה שונה - הוא צלל בסקרים, ומפלגת הלייבור מהאופוזיציה הגדילה את הפער בעקביות.
ב-24 בפברואר 2022, כשרוסיה פלשה לאוקראינה, גרמה לג'ונסון ולתקשורת הבריטית להתמקד במדיניות החוץ: ראש הממשלה גרף שבחים מהקהילה הבינלאומית על הסיוע הצבאי והכלכלי לאוקראינה. הוא נסע פעמיים לקייב כדי להיפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שאחר הצהריים - אחרי שג'ונסון הודיע על התפטרותו - שוחח איתו והודה לו על הסיוע לקייב.
הקהילה הבינלאומית שיבחה את ג'ונסון, אך בבריטניה מעמדו המשיך להיחלש: בחודש שעבר רשמו השמרנים תבוסות בבחירות מוקדמות לשני מושבים בפרלמנט – אחד מהם במחוז בחירה שבו השמרנים ניצחו במאה השנים האחרונות. במקביל גברה המחאה נגד ממשלת ג'ונסון, בעקבות עלייה באינפלציה ועליית מחירים: למשבר יוקר המחיה תרמו כמה גורמים - כולל המלחמה באוקראינה. ממשלתו של ג'ונסון התמודדה עם לחץ כבד להגביר את הסיוע לבריטים המתקשים להתמודד עם העלייה במחירי המזון, הדלק והחשמל. ג'ונסון קיווה לצלוח את המשבר - ואז הגיעה פרשת פינצ'ר.
ראש הממשלה המתפטר של בריטניה נחשב לידיד ישראל. ביולי 2020, במאמר מיוחד ל"ידיעות אחרונות", הגדיר את עצמו "תומך ומגן נלהב של ישראל". באותו מאמר הביע התנגדות לתוכנית הסיפוח שעמדה אז על הפרק, וטען כי "סיפוח יהווה הפרה של החוק הבינלאומי. הוא יהיה גם מתנה לאלה שרוצים לקבע את הסיפורים הישנים על ישראל. אם הוא ייצא לפועל, בריטניה לא תכיר בשינויים בקווי 1967, למעט כאלה שיוסכמו בין שני הצדדים. סיפוח יסכן את הדרך שישראל עשתה בשיפור היחסים עם העולם הערבי והמוסלמי, ואויביה ינצלו אותו".
