חשיפת התכתבות הווטסאפ של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן בלילה של יום רביעי האחרון הייתה חריגה לאו דווקא בגלל התוכן הנוקב והקשה של הדברים, שכללו ביקורת חזיתית נדירה על בנימין נתניהו ותחזית פסימית לגבי עתיד הממשלה. היא הייתה חריגה משום ששרת ההסברה לשעבר הביעה – בשמה ומבלי להסתתר - עמדות התואמות את אלה של חברים אחרים בליכוד, שמקפידים לעשות זאת מאז פרוץ המלחמה בשיחות סגורות בלבד ושומרים שחלילה לא יצוטטו בשמם. במובן מסוים, ייתכן שהיא מהווה הצצה לעתיד: גורמי ליכוד שראש הממשלה חפץ בעבר ביקרם, ונחשבו מקורבים אליו ולסביבתו, אך עם הזמן צברו משקעים שפרצו לבסוף ברקע האירועים אחרי טבח 7 באוקטובר.
דיסטל אטבריאן, שהתפטרה מהממשלה לאחר שחשה שתפקידה רוקן מתוכן על ידי סביבת נתניהו, הייתה פעם במעמד אחר. היא נכנסה לרשימה כמשוריינת שלו, הייתה אהודה על משפחתו וביחסים קרובים עם בנו יאיר שמעורב ומעורה, לשון המעטה, במתרחש סביב אביו. אלא שכבר בזמן מערכת הבחירות האחרונה, ככל שעלה הלחץ לקראת חילופי השלטון, התפתחו ויכוחים ועימותים בינה לבין סביבתו הקרובה של נתניהו, ובפרט אנשי הקמפיין. שיאו של העימות היה באירוע גרוטסקי שבמסגרתו נעל אותה אחד מדוברי נתניהו במרפסת במצודת זאב בתל אביב.
מאז ניסו אנשי נתניהו לדחוק אותה אל מחוץ למעגלים הקרובים שלו, ולפי חלק מהמעורבים השאירו אותה בלתי רלוונטית בנעשה בקמפיין ובמפלגה. גם אחרי הבחירות, בזמן חלוקת התפקידים לקראת הקמת הממשלה, סברו חלקם שאין למנות אותה לשרה בנימוק שאינה מביאה תועלת לליכוד בציבור הכללי. רק לאחר שיחה אישית שניהלה עם נתניהו, והפעלת לחצים עליו (היא סיפרה בראיון שבכתה מולו), הוא הסכים לתפור לה משרד חדש ולמנות אותה לשרה ההסברה בלי להגדיר במדויק את הסמכויות, תחומי האחריות ומסגרת התפקיד.
דיסטל אטבריאן נהגה להתלונן בישיבות הסיעה שהשרים האחרים לא משתפים במידע חיוני וביקשה תקציבים כדי לתפעל את המשרד ולו ברמה הבסיסית, אך לרוב נענתה להתעלמות. חלק מחבריה לממשלה הסכימו לסייע לה ביוזמות פרטיות, למשל בציוד שחסר לה, אך זה לא סייע לה מול הביקורת הציבורית והלעג ברשתות החברתיות על המשרד הריק מתוכן. ואז הגיע טבח 7 באוקטובר.
הביקורת כלפיה התעצמה נוכח הלם ההסברה שבו לקתה ישראל בימיה הראשונים של המלחמה. דיסטל אטבריאן לא מצאה את מקומה ובסביבת נתניהו המשיכו למדר אותה, ובכך למעשה תדלקו את הביקורת בציבור על משרדה המיותר. היא הבינה זאת די מהר וכבר בימים הראשונים התייעצה עם חבריה לממשלה ולקואליציה, שרבים מהם המליצו לה להתפטר ולחזור לכנסת. היא עשתה זאת פחות משבוע אחרי הטבח ונותרה עם בטן מלאה.
חברים למפלגה ששוחחו איתה ידעו שהיא תפרוק בסוף את המטענים שצברה, אבל היו משוכנעים שתעשה זאת רק בסיום המלחמה. לכן חשיפת ההתכתבות הנדירה השבוע – שכללה התבטאויות שעד לא מזמן לא ניתן היה להעלות על הדעת שתגיד ("הייתי משוכנעת שהוא מר ביטחון, הוא לא המלאך שפעם הערכתי") – עוררה כאלה הדים. המילים שלה מעוררות את השאלה אם יש כאלה שילכו בעקבותיה ויתנו פומבי לדברים שהם אומרים בלחש.
מאז יום רביעי בלילה ניסתה דיסטל אטבריאן להרגיע את הרוחות ולעדן את המסר שעלה מדבריה. בכירים במפלגה, מנגד, מתעקשים שלמרות זאת, ואף שהיא מונעת מהטינה האישית שצברה בשל מה שעוללה לה סביבת נתניהו, ההתרחקות שלה מבטאת הלך רוח רחב יותר בליכוד. למעשה, האגף המקורב לנתניהו הצטמצם באופן דרמטי בתקופה האחרונה. הביטו באולפני הטלוויזיה: רוב חברי הליכוד מעדיפים להיעדר מהם על מנת שלא יאלצו להגן עליו.
דיסטל אטבריאן - כמו ראש העיר נתיבות יחיאל זוהר שנחשב מקורב ביותר לנתניהו ולאחרונה האשים אותו בהפקרת תושבים בנגב המערבי – הם כאמור לא היחידים. שרים שמסתובבים בין המפונים בדרום הארץ ובצפונה מספרים על מציאות קשה וזעם מצטבר שמופנה כלפי הליכוד. "רק מי שלא נמצא בשטח יכול להיות מופתע מהמצב בסקרים", אומר בכיר בליכוד. כפי שפורסם כאן, בחדרים הסגורים מדברים חלקם על התפטרות ביום שאחרי המלחמה. אחרים, כמו יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, כבר הודיעו בפומבי בריאיון ל-ynet שהממשלה תצטרך לבקש מחדש את אמון הציבור. עכשיו נותרה שאלה אחת פתוחה: כמה זמן תתנהל המלחמה.
