אם רוצים לשים את האצבע על התאריך המדויק שבו נוצר הסדק הראשון בשבר המתרחב בין הדור הצעיר במפלגה הדמוקרטית לבין ישראל, זה היה ב-3 במרץ 2015. באירוע חסר תקדים בהיסטוריה הפוליטית המודרנית של ארצות הברית, הגיע לקונגרס מנהיג מדינה זרה - ולא סתם מדינה זרה, אלא בעלת ברית שמקבלת הרבה מאוד כסף מוושינגטון - ותקף בחריפות את מדיניות הנשיא המכהן שיושב מרחק רחובות ספורים משם בבית הלבן. דור שלם של מצביעים ופעילים דמוקרטים צעירים, שעבורם ברק אובמה היה הרבה יותר מעוד נשיא אמריקני, לקח את זה אישית.
היחסים האישיים בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לנשיא דאז ברק אובמה היו קפואים מהרגע הראשון, אבל הנאום בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם איראן יצר שבר רחב ומשמעותי הרבה יותר. הוא סדק את מה שהיה קונצנזוס דו-מפלגתי מקודש בפוליטיקה האמריקנית: תמיכה חסרת-תנאים בישראל. אחר כך באו ארבע שנות דונלד טראמפ, ובמהלכן כבר גרם נתניהו לישראל להיראות כמו עוד אחת מהמדינות האדומות בארה"ב.
כששר החוץ יאיר לפיד נכנס לתפקידו, הוא זיהה את הנזק הגדול שנגרם בהחלטות המודעות של ממשלות נתניהו להפוך את ישראל לסניף של המפלגה הרפובליקנית. לפיד אולי לא נתן עדיין נאומים רהוטים באו"ם, אבל מסתבר כי הוא מבין את אמריקה לא פחות טוב, ויודע כי זו מדינה שהדור הצעיר שלה הופך ליותר ויותר ליברלי, יותר ויותר מגוון גזעית, ויותר ויותר מעורה חברתית. לפחות כרגע, הדור הזה שייך ברובו למפלגה הדמוקרטית.
בסופו של דבר, האגף הפרוגרסיבי במפלגה, זה שחילץ אתמול עיכוב סמלי ולא מהותי של חבילת הסיוע לחידוש המלאי והסוללות של מערכת כיפת ברזל, עדיין קטן מאוד. הוא בעיקר עושה הרבה רעש ולא באמת משיג יותר משיתוף ציוצים בטוויטר. הוא גם מורכב מצעירים שמבינים מעט מאוד בפוליטיקה, אחרת היו לומדים לבחור את הקרבות שלהם ולא מתאבדים על חסימת נשק הגנתי שנועד להציל חיי אזרחים מירי רקטות ללא אבחנה.
מעבר לאותה קבוצה, הרוב המכריע במפלגה הדמוקרטית, כולל הנשיא ביידן, עדיין שייך לדור הישן שהתמיכה שלו בישראל נותרה בלתי מסויגת. אבל העתיד היותר רחוק של המפלגה הוא לא ג׳ו ביידן שבקרוב יחגוג 79, ננסי פלוסי בת ה-81, מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, סטני הוייר בן ה-82, וגם לא היו"ר בסנאט, צ'אק שומר בן ה-70, שהוא כנראה התומך הגדול ביותר של ישראל במפלגה. העתיד הוא אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז וקורי בוש, וגם הרבה מאוד יהודים צעירים שהולכים אחרי ברני סנדרס. אם רוצים להחזיר את ישראל למרכז הקונצנזוס באמריקה, צריך למצוא דרך לדבר איתם.
