האיחוד האירופי פתח היום (ה') בהליכים משפטיים נגד בריטניה, בעקבות אישורו השבוע בפרלמנט הבריטי של "חוק השוק הפנימי", המתיר לממשלה בלונדון להפר סעיפים מסוימים בהסכם הפרישה של ההמלכה מהאיחוד, שנכנס לתוקף רק בינואר השנה. מדובר בהליך שבסופו, לפחות תיאורטית, עשויים להיות מוטלים על בריטניה קנסות כבדים, אבל לעת עתה הוא בעיקר משקף את עומק המתיחות בין בריסל ללונדון.
הפרוצדורה המשפטית שבה פתח היום האיחוד מכוונת נגד מדינות המפירות את חוקיו של האיחוד. זהו הליך שנמשך שנים, וגם השלב הראשון בו – זה שבו על בריטניה להשיב לנציבות האירופית על התלונה נגדה – נמשך חודש ארוך. פירוש הדבר שלממשלה בלונדון יהיה די זמן לשקול מחדש את דרכיה או לגבש הסכמות חלופיות עם בריסל.
אחרי שבריטניה תגיש לנציבות האירופית את נימוקיה להחלטתה להפר חלקים בהסכם הפרישה, זו תקבע אם תשובתה מספקת אותה. אם תפסוק שלא, היא יכולה לדרוש מבריטניה לעמוד בהתחייבויות שנתנה, ואם זו לא תעשה זאת, הנציבות תוכל לתבוע אותה בבית הדין הפלילי האירופי, שמושבו בלוקסמבורג.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה היום כי למרות פתיחת ההליך, הנציבות תמשיך לעבוד קשה כדי ליישם בזמן ובמלואו את הסכם הפרישה של בריטניה. "אנחנו עומדים בהתחייבויותינו", הדגישה – עקיצה ללונדון.
בעקבות ההודעה על פתיחת ההליך צנח ערכו של הפאונד ב-0.6% לעומת האירו והדולר. דובר מטעם ממשלת בריטניה טען בתגובה על ההודעה האירופית כי אין ספק שהממשלה בלונדון הבהירה מדוע בחרה לערוך שינויים בהתחייבויות שנתנה במסגרת ההסכם בכל הנוגע לסוגיה הרגישה של הגבול בצפון אירלנד. "עלינו ליצור רשת ביטחון משפטית כדי להגן על שלמותו של השוק הפנימי של בריטניה, לוודא ששרי ממשלת בריטניה יוכלו תמיד למלא את מחויבותם לצפון אירלנד ולהגן על ההישגים שנרשמו בתהליך השלום בצפון אירלנד", אמר.
זמן עד סוף דצמבר
אזרחי בריטניה, נזכיר, הצביעו בשנת 2016 במשאל עם ברוב קטן בעד פרישה מהאיחוד האירופי, ובשנים שלאחר מכן התנהל משא ומתן מתיש בין לונדון לבריסל על תנאי הפרישה כדי למנוע פרישה כאוטית שתפגע בשווקים באירופה ובבריטניה ותטלטל שלל היבטים בחייהם של הבריטים. כשכבר הושג הסכם דחה אותו הפרלמנט הבריטי שוב ושוב, עד שהשמרנים ניצחו ברוב גדול בבחירות-בזק שנערכו בדצמבר אשתקד ודאגו לאשר את ההסכם.
אלא שתהליך הברקזיט לא הושלם בעצם-אישורו של הסכם הפרישה: בריטניה עזבה רשמית את האיחוד האירופי ב-31 בינואר, אבל היא נותרת מחויבת לחוקים שונים של האיחוד עד סוף דצמבר הקרוב, ורק אז תושלם פרישתה הכלכלית ממנו. שני הצדדים התחייבו להגיע עד 31 בדצמבר לסיכומים בנוגע ליחסי הסחר ביניהם, אבל כעת, כשהחול בשעון אוזל, המשא ומתן נמשך ואין פריצת דרך ממשית במישור הזה.
המתיחות בין הצדדים גברה בשבועות האחרונים בעקבות החלטתו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון לקדם את הצעת "חוק השוק הפנימי", שתאפשר לממשלתו שלא לקיים חלק מהסעיפים שנקבעו בהסכם הפרישה בכל הנוגע לחוקי המכס בצפון אירלנד, שהיא טריטוריה בריטית. צפון אירלנד גובלת במדינת הרפובליקה של אירלנד, שהיא חברה באיחוד האירופי, ולפיכך הטריטוריה הזו תהיה הגבול היבשתי היחיד של בריטניה עם האיחוד.
במסגרת הסכם הפרישה בינואר נקבע שכדי להשאיר את הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד פתוח, על צפון אירלנד ימשיכו לחול כמה מתקנות האיחוד, בעוד על שאר אזורי בריטניה הן לא יחולו. משמעות הדבר היא קיום בדיקות ומכסים לחלק מהסחורות הנעות בין צפון אירלנד לשאר חלקי בריטניה, תוך שבריטניה והאיחוד מחליטים במשותף לאילו סחורות ייגעו הבדיקות והמכסים האלה. השאיפה להשאיר את הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד פתוח נובעת מהרצון שלא לפגוע בהסכם השלום בצפון אירלנד שנחתם ב-1998 אחרי 30 שנות אלימות, הסכם שבמסגרתו נקבע כי לא יהיו בדיקות בגבול ביניהן.
ב"חוק השוק הפנימי" שאושר השבוע ביקשה ממשלת בריטניה לבטל את סמכותו של האיחוד האירופי לכפות בדיקות ומכסים כאלה אם לא יושג בסופו של דבר הסכם סחר בין בריטניה לאיחוד, ולהעניק במקום זאת את הסמכות הזו באופן בלעדי לרשויות בבריטניה. הממשלה בלונדון הסבירה את המהלך בצורך למנוע שיבוש בסחר-הפנים הבריטי במקרה שלא יושג הסכם. לדבריה בלי השינוי הזה, מחסומי סחר בין צפון אירלנד לשאר חלקי בריטניה יכולים לערער את מעמדה של הטריטוריה בתוך הממלכה ולפגוע בהסכם השלום.
