כך מזהים את הזן שעורר בהלה: במסדרונות מעבדת הקורונה בבית החולים אסף הרופא-שמיר בצריפין הורגש הבוקר (יום ד') לפתע לחץ מסוים. בדיקה שנעשתה לחשוד כנדבק בזן הקורונה הדרום-אפריקני שמכונה אומיקרון העלתה חשש שמספר המאומתים לווריאנט עלה. אחרי כמה דקות מורטות עצבים, התברר שמדובר בבדיקה שנייה לאישה שכבר אומתה כנשאית. "תודה לאל, נשארנו על שניים", לחשו החוקרים.
נכון לעכשיו בישראל מספר המאומתים עומד כאמור על שניים, אולם בזה אחר זה נבדקות דגימות של עוד עשרות חשודים להידבקות באומיקרון. עובדי המעבדה, שעמלים כבר כמעט שנתיים על פענוח בדיקות, צמצמו שוב את שעות השינה שלהם אחרי חשיפת הזן המאיים בשבוע שעבר.
ד"ר אלרעי פרייס בריאיון: לא לחייב חיסונים בישראל
(צילום: אבי חי, סטס קופולו)
למעבדה, שאותה מנהל ד"ר ניר רעיני, מגיעות הבדיקות החשודות מכל רחבי הארץ. הן עוברות ריצוף גנטי ובסיומו יכולים החוקרים במעבדה להכריע אם מדובר בדגימה של נשא בזן החדש יחסית. אף על פי שכל בדיקת ריצוף עולה כ-400 שקל, בבית החולים מספרים כי בימים האחרונים הם עורכים מאות כאלו ביום במסגרת המאבק למניעת התפשטות הווריאנט.
הבדיקה המסובכת מחולקת לכמה שלבים: תחילה מגיעה למעבדה דגימת בדיקת PCR הרגילה שאותה כולנו מכירים. שם, בעזרת תוכנת בדיקה, יכולים החוקרים לראות האם מרכיב אחד מהדגימה שונה מדגימות של חולים אחרים שנבדקו ונמצאו חיוביים לקורונה. אם קיים חשד להימצאות הווריאנט בדגימה, התהליך נמשך אל בדיקת ריצוף.
בשלב הבא מוכנס ה-DNA של הנבדק למעבדה שמפרקת אותו לחתיכות ומשם למכונה נוספת שמרכיבה אותו מחדש. מדובר בתהליך שלוקח בין ארבעה לחמישה ימים, ובסיומו ניתן לראות אם הזן חדר לגוף ואת השינוי שהוא עשה במולקולה.
לדברי ד"ר רעיני, "אנחנו הקו ראשון של משרד הבריאות. מכיוון שהתהליך הוא ליניארי, יצרנו 'סרט נע'. תהליך הריצוף הוא של ארבעה עד חמישה ימים וכל יום אמור להוציא אצלנו אימותים". ד"ר עדינה בר חיים, מנהלת אגף המעבדות באסף הרופא, אמרה: "זה ביו הייטק ברמה הכי גבוהה שיש. אנחנו כבר חצינו את 20 אלף הריצופים מתחילת המגפה ואין הרבה מדינות שיכולות לעשות ריצופים כאלו תוך כמה ימים כמו שעשינו עם נגיף האומיקרון".
אף על פי שיש כיום 46 מעבדות קורונה בישראל, רק הבדיקות שמשרד הבריאות מחשיב ל"חשודות" וכמה אקראיות מגיעות לבדיקת הריצוף. "יש הרבה תתי-וריאנטים", הסבירה ד"ר בר חיים, "אבל כל עוד אין משמעות קלינית אז ברמה של הצוות כמובן שעקבנו אחרי זה. באומיקרון אנחנו זיהינו ועשינו אנליזה וידענו שיש לנו דגימות חשודות. אחת מהן הייתה של המאומתת הראשונה. בחמישי בחצות העברנו את המידע לד"ר שרון אלרעי פרייס ולסגניתה ד"ר עפרה חבקין ואמרנו להן שהווריאנט אצלנו".
לפי ד"ר רותי ישי, מנהלת מחלקת המעבדות בבריאות הציבור, הבדיקות שמועברות למעבדה באסף הרופא הן של הנוחתים בנתב"ג וכן 10% מהבדיקות לציבור הרחב שנחשבות לחשודות. "יש פה שיתוף פעולה מלא, כולם מתייעצים והתרומה של ישראל היא העברת הרצפים שאנו מזהים במדינה למאגרים הבינלאומיים", אמרה ד"ר ישי.
