הורוביץ: "סגר הוא לא גזירת גורל"
(צילום: חגי דקל)
האזהרות של קבינט הקורונה, משרד הבריאות וראש הממשלה נפתלי בנט מפני סגר רביעי, אולי בחגי תשרי, מובילות למתקפה של בכירים במערכת הבריאות שמזהירים: סגר אינו פתרון. הצעד הזה, לדבריהם, נכשל בעבר, וייכשל גם הפעם. משרד הבריאות ובכיריו, לטענתם, לא לוקחים בחשבון את כל השיקולים, ומנהלים את המשבר דרך פריזמה צרה במיוחד.
"בכל צעד שנוקטים, בין אם ברפואת הפרט ובוודאי בריאות ציבור, צריך לשאול את השאלות של תועלת לעומת נזק", אמר פרופ' עמוס אדלר, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית באיכילוב. "במקרה של סגר, התשובה היא פשוטה. במיוחד היום, כשכבר רוב האוכלוסייה בסיכון גבוה היא מחוסנת, אנחנו יודעים מהשוואות בינלאומיות וגם מהניסיון שלנו, שמעבר לנזקים הענקיים שהוא גורם, הוא פשוט לא יעיל".
"איך אפשר לחשוב שיש בדבר הזה תועלת?", תהה אדלר. "הסגר הוא אמצעי לא יעיל שגורם לנזק עצום בכל תחומי החיים. היתרון שבכל זאת יש לנו היום, אפילו שאנחנו נוכחים שהחיסון אינו יעיל במניעת הדבקה, הוא שהוא כן יעיל מאוד מבחינת מניעת תחלואה חמורה וזה גם הניסיון שנראה כעת בבריטניה. אפילו אם היעילות של החיסון פחותה אנחנו עדיין נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו".
אדלר גם יצא נגד התחזיות של 2,000 חולים במצב קשה, ואמר כי הן לא הגיוניות. "איך יכול להיות שאנחנו מנבאים היקף תחלואה חמור מהגל השלישי שלא היה אז בכלל חיסון?", הוא תהה. "אני חושב שישנה ראייה צרה מאוד של המצב הבריאותי וגם המצב הכללי מבחינת המדינה שבה הכול משתקף דרך משקפי הקורונה. אני לא מקל ראש בדבר הזה אבל צריך להבין שישנם גם הרבה שיקולים אחרים. תפקיד המנהיגות הפוליטית להסתכל על פרספקטיבה רחבה יותר, כפי שעשו מנהיגים אחרים בעולם".
(צילום: אבי חי)
ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, אמר שהסגר היה יעיל רק בגל הראשון – והגדיר את הכוונה להטיל סגר בקרוב מגוחכת. "ראינו אפקט ביניים בגל השני וחוסר אפקט מוחלט בגל השלישי כי אנשים לא נענו והייתה 0 אכיפה. ראינו תנועה רגילה לחלוטין, לא ראינו משטרה ושום דבר לא נאכף. סגר יכול להיות אפקטיבי אם יש היענות של האוכלוסייה, או שיש אכיפה משמעותית. גם את זה אין, ולכן זה מגוחך".
"סגרים הצליחו רק כשהיו הרמטיים - כמו בסין"
לדברי הלברטל, "יש עלייה בתחלואה ומנסים להוריד את הקצב. אני מבין את הרציונל, אבל זה כבר לא עובד. בסגר השלישי היה 0 אפקט. צריך להמשיך לחזק את מערך האשפוז ולוודא שנתב"ג הוא חומה בצורה ושמי שחוזר מחו"ל חוזר לבידוד, אבל עם אכיפה בלתי מתפשרת. סגר זה לא הפתרון".
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הדסה עין כרם, אמר כי הסגר השלישי לא הוכיח את עצמו, וטען שמה שעצר את ההדבקה היה דווקא החיסון. "אנשים שוכחים שהסגר האחרון לא עצר את המחלה כי הוא לא ממש היה סגר. אנשים לא שיתפו פעולה. הסגר הוא לא הפתרון האולטימטיבי. אפשר להכריז מחר על סגר, אבל אם לא יעשו אותו באופן מלא – הוא לא יעזור. הדבר היחיד שיעזור הוא שיותר אנשים יתחסנו, ולכך נגיע דרך חיסון או דרך מחלה".
ד"ר ליאון פולס, חבר הצוות לטיפול במגפות, הצטרף לעמדות שאר המומחים. "בשלב הנוכחי לסגר אין סיכוי להצליח ויהיה יותר נזק מתועלת", אמר. "מבחינה כלכלית יהיה נזק גדול מאוד והחולשה של הסגר בשלב הנוכחי הוא היענות נמוכה מאוד של הציבור בגלל השחיקה. בנוסף, אני מאוד ספקן לגבי היכולות והנכונות של מערכות האכיפה לאכוף".
פולס הוסיף כי "לסגר אין תועלת סבירה בישראל. המקומות היחידים שבהם סגרים הצליחו היו כאשר היו הרמטיים לחלוטין כמו סין. בנסיבות הישראליות אני לא מאמין שיש לזה סיכוי. זה ישחק את אמינות הממשלה ולא יביא תועלת".
אמש (רביעי) נפגשו מנהלי ובכירי בתי החולים עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, שאמר בפגישה כי "צריך להיערך לסיטואציה מורכבת". בנוסף, קרא פרופ' אש לבתי החולים לא לעכב חולים בחדרי המיון ולהימנע מסגירה של חדרי המיון. בנוסף הוא הנחה את בתי החולים להיערך לפתיחת מחלקות קורונה נוספות, כולל צמצום פעילות אלקטיבית. מלבד זאת, אמר פרופ' אש כי במשרד ינסו להגביר את כמות אשפוזי הבית וייערכו לגיוס מילואימניקים לטובת פעילות בתי החולים, בדומה לגלים הקודמים.
במשרד הבריאות שוקלים בנוסף להחזיר את ההוראה שנסיעות לחו"ל של צוותים רפואיים יאושרו רק על ידי מנהל בית החולים. בנוסף הורה המנכ"ל אש להיערך לחידוש הדרכות על הנשמת חולים ואמר כי יבחן הגבלה של ביקורים בבתי החולים ותגבור כוח אדם במעבדות.
סגר בספטמבר, או באמצע אוגוסט?
בקבינט הקורונה אתמול אמרו המומחים שהשתתפו בישיבה שכדי להימנע מהגעה לאי-ספיקה של מערכת הבריאות לאור נתוני התחלואה, יש צורך לעשות סגר בספטמבר. טענת המומחים היא שהעלות הכלכלית של סגר בספטמבר תהיה נמוכה יחסית, לאור המספר המועט של ימי העבודה. הם אמרו כי סגר ישפיע על מספר החיוביים תוך 10 ימים, ועל מספר החולים קשה תוך שבועיים-שלושה.
המומחים במסר לקבינט: סגר לא יעלים את הנגיף
(צילום: משה מזרחי)
השר זאב אלקין הציע מצדו סגר באמצע אוגוסט. הוא טען שאורך הסגר יהיה תלוי באיזה מספר חולים הוא יתחיל. "אני מציע שבמקום להוסיף לספטמבר שבועיים, נתחיל בספטמבר שבועיים קודם – ואז הסגר יוכל להיות קצר יותר", אמר אלקין. היו שרים נוספים שקראו להקדים את הסגר ולא לחכות לספטמבר, אולם דבר לא הוסכם לגבי זה.
השרה איילת שקד דיברה על מבצע חיסונים בן 10 ימים, שאם ייכשל – תישקל הקדמה של הסגר. לפחות בינתיים מבצע החיסונים מתקדם במהירות - 280 אלף כבר התחסנו מאז תחילת מתן החיסון השלישי, ביום שישי האחרון.
בקבינט התווכחו על מה מוגדרת "אי-ספיקה" ומתי צריך לבלום. בנט הבין שאי-ספיקה היא 1,900 חולים קשה, אולם ייתכן שמרחק הבלימה צריך להיות לפני כן – ב-1,500 חולים קשה. כרגע מאושפזים בבתי החולים 234 חולי קורונה שמצבם קשה.
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 23:07, 04.08.21
