ההתארגנות לפשע השנאה בכפר הפלסטיני
(צילום: יש דין)
מעצר חריג בגין פשע שנאה עד תום המשפט: בית המשפט המחוזי בלוד האריך עד תום ההליכים את מעצרו של צעיר בן 18, שהואשם כי בהיותו נער בן 17 ביצע פשע שנאה כלפי פלסטינים בשומרון. כך הותר לפרסום לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור על ההחלטה החריגה שתותיר את הצעיר במעצר עד תום משפטו.
בפברואר השנה הוגש נגד הצעיר כתב אישום בגין קשירת קשר לפשע מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות לציבור, נשיאת נשק בצוותא, ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ בצוותא, חבלה במזיד לרכב בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, היזק בזדון לרכוש בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, החזקת סכין שלא למטרה כשרה מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור והפרת הוראה חוקית.
לפי כתב האישום, הצעיר יצר קשר עם שבעה אחרים שזהותם אינה ידועה לפגוע בערבים פלסטינים באשר הם ולפגוע ברכושם. במסגרת הקשר, ב-4 בינואר השנה לפנות בוקר הגיעו הנאשם והאחרים לכפר הפלסטיני סרטא שבאזור יהודה ושומרון, כשהם רעולי פנים וראש, והתמקמו בסמוך לארבעה בתים ושלושה כלי רכב פלסטיניים מצוידים בשני רימוני הלם, המצויים ככלל בשימוש כוחות הביטחון, באבנים גדולות ובחפץ חד.
הנאשם והאחרים בחנו את השטח במשך כמה דקות, ונערכו בו. באותה עת שהו ולנו בארבעת הבתים, השייכים לארבע משפחות פלסטיניות גברים, נשים, מבוגרים וילדים (לרבות רכים בשנים) פלסטינים. אז, ביצע הנאשם, יחד עם האחרים, פשע שנאה שבו יידו ופוצצו רימוני הלם על שני בתים, יידו אבנים גדולות רבות על ארבעת הבתים ושמשות חלונותיהם, יידו/חבטו אבנים גדולות על שלושת כלי הרכב וחלונותיהם וניקבו צמיגי שניים מכלי הרכב.
כתוצאה ממעשי הנאשם והאחרים, נפצע פלסטיני ונגרמו מצוקות נפשיות, בהלה ופחד לפלסטינים נוספים שהיו במקום. לאחר סיום מעשיהם, נמלטו הנאשם והאחרים מהמקום. את פשע השנאה ביצע הנאשם תוך הפרת מעצר בית מלא שבו היה נתון. בנוסף, כמה חודשים קודם לכן, הפר הנאשם את מעצר הבית המלא בו היה נתון.
ב-25 במרץ קבע השופט עידו דרואין מבית המשפט המחוזי בלוד כי הנאשם יישאר במעצר עד תום ההליכים. הנאשם ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, אולם בשבוע שעבר דחה השופט יוסף אלרון את הערעור.
בהחלטתו של השופט אלרון צוין כי "בית המשפט המחוזי קבע שלנוכח העבירות החמורות המיוחסות לנאשם, אשר בוצעו מתוך אידיאולוגיה של שנאה וכללו 'השתוללות פרועה שנועדה להטיל פחד ואימה על אוכלוסיית תושבים שנמו את שנתם', וגרמו נזקים של ממש תוך שימוש בנשק חם וקר, בשים לב לעברו הפלילי, וכן לאור חומרים מודיעיניים שהוצגו לפני בית המשפט, ולמרות היות העורר קטין והמלצת שירות המבחן - הרי שאין חלופת מעצר אשר יש בכוחה לאיין את מסוכנות העורר. יתר על כן, נקבע כי די בעבירת הפרת הוראה חוקית כדי להקים לכשעצמה עילת מעצר".
עוד ציין השופט אלרון בהחלטתו לדחות את ערעורו של הנאשם כי "העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום מלמדות על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. כידוע, עבירות אלימות, נשק וביטחון, כבמקרה דנן, מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. בעבירות אלו יושם העורר במעצר עד תום ההליכים, ואילו חלופת מעצר או מעצר באיזוק אלקטרוני יתאפשרו במקרים חריגים בלבד".
"כפי שנפסק לא אחת, 'קטינות איננה חסינות' - החוק אינו אוסר על מעצרו של קטין עד תום ההליכים, במקרים שבהם אין בחלופת המעצר כדי לאיין את תכליות המעצר. בענייננו, לא שוכנעתי כי יש לשנות מהחלטתו של בית המשפט קמא על אף היותו קטין בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו. במקרה דנן אני סבור כי יש בחומר החסוי לעת הזו כדי ללמד על המסוכנות הנשקפת מן העורר, אשר מצטרפת לחזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה לחובתו בגין העבירות שבהן נאשם".
השופט אלרון הוסיף כי "לאור קביעתו של ביהמ"ש קמא כי לא ניתן לתת אמון בעורר לאחר שגילה 'עמדה מובהקת של חוסר אמון בגורמי החוק, הביטחון והמשפט', ובהתחשב בסיכון להישנות התנהגות עבריינית 'אידיאולוגית' מצדו ולהפרת תנאי שחרורו, כפי שנעשה בעבר, לא מצאתי כי יש להורות על חלופת מעצר".
בתיק מטפל בבית המשפט המחוזי מרכז עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), וטיפלה בו בבית המשפט העליון עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
עו"ד עדי קידר, שמייצג את הצעיר מטעם ארגון חוננו, מסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה שימוש במידע מודיעיני ככלי למעצר לאחר הגשת כתב אישום באופן לא מאוזן ולא ראוי. הגיעה העת להפריד ולנתק את השב"כ מההליכים הפלילים ולהותירם בערפל המודיעיני שהוא הגזרה הטבעית להם".
