בג"ץ קבע בצהריים (חמישי) בהחלטת ביניים כי יש להקפיא את ההליכים נגד שלושה אנשי קבע, שעתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר להם ייצוג משפטי על ידי עורכי דין, למשך שלושה עד שישה חודשים לכל הפחות. זאת, על מנת שבפרק זמן זה צה"ל יכניס לתוקף שינויים בפקודה שירחיבו את זכות הייצוג בדין משמעתי. משמעות ההחלטה היא שכל חייל שנידון משמעתית במקרים חמורים - למשל, כאלה שיכולים לפגוע בהמשך שירותו או למנוע ממנו להיכנס לקבע - יוכל לדרוש את הקפאת ההליכים. מדובר על עשרות מקרים בשנה.
מאחורי העתירה, שהוגשה לפני כשנתיים, עומדים שלושה עותרים ממקרים שונים, שני נגדים וקצין, שהואשמו בדין משמעתי בהטרדות מיניות - אחד מהם גם בנגיעה פיזית בחיילת. השלושה כופרים באישומים נגדם אך טוענים כי ללא עורך דין בייצוג מלא יתקשו להוכיח את חפותם. בצה"ל, בניגוד לגופים אחרים במגזר הציבורי ובהם ביטחוניים כמשטרה, שב"כ ומוסד, לא מורשים החיילים להיות מיוצגים על ידי עו"ד בהליך משמעתי. מדובר במדיניות היסטורית וארוכת ימים. דין משמעתי יכול לחול על מגוון רחב של עבירות, ובהן אלימות ביחידה, אובדן אמצעי לחימה, שבירת שמירה, הופעה לא תקינה, התרשלות וכדומה.
בשלב זה צה"ל מסכים לייצוג משפטי חלקי ומצומם על ידי סנגורים בדינים משמעתיים, וזאת במקרים חמורים בלבד. בצבא טוענים כי יש יותר מ-100 אלף הליכים משמעתיים מדי שנה בממוצע ביחידות הצבא. התערבות של עורכי דין עלולה לסרבל הליכים אלה, ולפגוע בסמכות המפקד לשפוט לפי שיקול דעתו, ובהתאם לסמכות שניתנה לו מתוקף דרגתו.
גורם בצה"ל ששוחח עם ynet הסביר כי הכנסת סנגור להליך משמעתי שכזה תצריך גם הבאת עדות של המתלוננות, והוסיף כי הפרקליטות הצבאית מפקחת על הליכי הדין המשמעתי, ומתוך כ-100 אלף הליכים בשנת 2020, נבחנו כ-1,000 מקרים, ומתוכם בוטלו כ-200 הרשעות: "המטרה היא לאזן בין סמכויות המפקד לזכויות החיילים".
העותרים טוענים מנגד, כי דרישתם לייצוג משפטי נוגעת למקרים חמורים שלוו בחקירה פלילית, כזו שהסתיימה בהמלצה של הפצ"ר להעמדה לדין משמעתי. לדבריהם, יש כמה עשרות בודדות של מקרים כאלה מדי שנה. יחד עם זאת, אם העתירה תתקבל, הסדק שייווצר עלול, כך חוששים בצבא, להתרחב לעתירות לכלל הליכי הדין המשמעתי.
"מדובר בצעד דרמטי מאחר שהצבא התנגד לכל מעורבות של עורך דין בהליך המשמעתי", נמסר מעורכת הדין שמובילה את העתירה בשנתיים האחרונות, אפרת בר-נחמני. "המתווה הנוכחי שצה"ל מציע אינו מספק והוא בגדר חבר טלפוני, שכן הצבא מציע שבמקרים אלו נאשם בדין משמעתי במקרה חמור יוכל לצאת מהחדר שבו מתנהל ההליך בהפסקות כדי להתייעץ עם סנגור. כל חייל שכעת נאשם בנסיבות דומות בדין משמעתי יוכל לבקש ולקבל עיכוב בהקפאת המשפט שלו. מדובר במהפך של ממש".
את העותרים ואת לשכת עורכי הדין ייצגו בין היתר עורכי הדין ליאור שטלצר, מרק פרי, שלמה ציפורי ועידו דביר.
מהסנגוריה הצבאית שאותה ייצגו בדיון אלוף משנה אופירה אלקבץ וסרן יוסי אלבז נמסר: "התעקשות הצבא לא לבחון את המתווה החדש כבר כעת תוביל למעשה לתקיעת ההליכים המשפטיים לכל מי שיבקש זאת במקרים החמורים. נמשיך להיאבק על הרחבת זכות הייצוג בצה"ל".
בצה"ל אמרו כי מדובר בעשרות מקרים לכל היותר, אך מודים כי התבחינים לקביעת המקרים שבהם תהיה זכות ייצוג של עורך דין בדין משמעתי ייקבעו בהמשך.
