הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הגיע היום (רביעי) לביקור בקיבוץ בארי - כשבועיים לאחר פרסום ממצאי התחקיר הנוקב על הפלישה ליישוב ב-7 באוקטובר. הביקור ארך כשלוש שעות, כשמטרתו המרכזית הייתה בניית האמון מחדש בין התושבים לצה"ל.
אילוסטרציה שמציגה את מהלך הקרב בקיבוץ בארי
(צילום: דובר צה"ל )
הלוי, שזו לא הפעם הראשונה שבה הוא נפגש עם אנשי בארי, סייר בקיבוץ בליווי הנהלת היישוב וחברי כיתת הכוננות. הוא נפגש עם תושבים, בעלי תפקידים וגם עם נציגים של משפחות החטופים בקיבוץ.
במפגש חידד הרמטכ"ל את ממצאי התחקיר, לקח אחריות על הכישלון ושיבח את תגובת חברי כיתת הכוננות באותה מתקפה, וגם היום בשמירה על היישוב. הפגישה נערכה בפורום מצומצם ולא הייתה פתוחה לכלל קהילת בארי, כשממילא רוב תושביה אינם נמצאים בקיבוץ אלא במוקד הפינוי במלון ים המלח.
במהלך הפגישה התייחס הרמטכ"ל למשא ומתן על עסקת החטופים. ״אנחנו עושים את כל המאמצים להחזיר את החטופים, זה הדבר שכולנו הכי רוצים מהלוחמים עד למפקדים הכי בכירים", אמר. "זו חובה שלנו מול מה שלא הצלחנו לעשות ב-7 באוקטובר. הסכם החטופים הראשון לא היה קורה ללא הלחץ הצבאי. אנחנו מפעילים עכשיו לחץ צבאי גדול בכדי להגיע להסכם. זו משימה שלנו ואנחנו מתאמצים״.
הלוי התייחס לפעילות צה"ל ברצועה ואמר: ״צריך לפרק את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. אנחנו עובדים בזה חזק מאוד. הרגנו יותר מ-15 אלף מחבלים״. הלוי, שאף הגיע בסיורו לבית של פסי כהן, הוסיף: ״המשימה שלנו היא לבנות מחדש את האמון. אנחנו יודעים שכשלנו בשמירה על החיים שלכם ואנחנו צריכים לבנות את האמון מחדש. חובת ההוכחה עלינו". חברי הקיבוץ, מצידם, השמיעו לו את כאבם. ״היו אמירות קשות אבל בשיח מכבד, לא בהטחת האשמות״', אמר אחד מהם לאחר המפגש.
לא בכדי הרמטכ"ל בחר בשלב הזה שלא לפגוש את כלל הקהילה, שכן בתוך בארי הדעות חלוקות לגבי יחסם לצה"ל מאז מתקפת הטרור, והמחלוקות הללו אף מייצרות מתחים בין החברים. ישנם חברים שמאז מחדל החדירה ומשבר האמון אינם מעוניינים לפגוש את נציגי הצבא או לשמוע את גרסתם לאירועים, וגם לאחר ממצאי התחקיר - מטילים ספק באמינותו.
לא מדובר בהכרח במשפחות שכולות או משפחות של חטופים ששילמו את המחיר הכבד ביותר במחדל ההיסטורי, אלא גם שורדי הטבח בבארי - משפחות שהיו נעולות בממ"ד במשך שעות ורק לאחר "שחרור" הקיבוץ התבשרו על הטרגדיה שנפלה על הקהילה. מצד שני, ישנם חברים בבארי שדווקא כן מעוניינים לשמוע את גרסת הצבא, דורשים תשובות ואף ביקשו השלמות לתחקיר. אלו גם נפגשו בעבר עם נציגי צה"ל ונכחו במפגשים שהיו עם האלוף (במיל') מיקי אדלשטיין, הממונה על התחקירים, עוד לפני התחקיר וגם בהצגתו.
מטרת ביקורו של הרמטכ"ל בבארי הייתה בראש ובראשונה להעביר מסר על רצינותו של צה"ל לבנות מחדש את האמון שהופר ולחדד שוב את האחריות לכישלון. יחד עם זאת, הוא רצה גם לשמוע את עמדתם לגבי ממצאי התחקיר ואולי אף להוסיף נקודות שלא נגעו בהם. בנוסף, הלוי גם הציג לתושבים את תפיסת ההגנה החדשה של צה"ל ברצועת עזה, בתקווה שהדבר יחזק אצלם את תחושת הביטחון, יסייע בשיקום הקיבוץ ויגרום בעתיד לחברים לשוב הביתה מהר ככל שאפשר.
"אין ספק שיבוא היום שהרמטכ"ל יתבקש להתייצב מול כלל הקהילה ולדבר אליהם ישר לעיניים", אמר תושב ותיק בבארי שלא נכח בפגישה. "אני מאמין שזה יקרה בעתיד, אבל כרגע הכול מאוד טרי, ואם הייתה מתקיימת פגישה כזאת מהר מאוד היינו מגיעים לטונים גבוהים ואולי גם לפיצוץ המפגש. אז כרגע זה לא רלוונטי. המחדל הצבאי ידוע לכולם, ומבחינתי אין לי את הצורך שהרמטכ"ל שוב יביע התנצלות וייקח אחריות. הוא כבר עשה את זה כמה פעמים ובכמה פגישות עם יישובים. זה בסדר גמור שהוא מגיע לבארי בשקט, נפגש עם בעלי תפקידים ומדברים לעניין ובלי יותר מדי מהומה".
הוא הוסיף: "זו לא הפעם הראשונה שהלוי נפגש עם אנשי בארי, וכנראה שגם לא האחרונה. גם לא מעט נציגי צבא נפגשו איתנו. עם כל הכעס והאכזבה, זה מראה על רצינותם לשקם את האמון ולשמוע מה יושב על ליבם של התושבים. אני לא יכול לומר את הדברים האלו כלפי שרי הממשלה, חברי כנסת וכמובן ראש הממשלה - כולם שם נעלמו כלא היו".
בתוך כך, בצה"ל קרובים לסיום תחקירי הרוחב שיוצגו ככל הנראה לציבור לפני או במקביל לתחקירי הקרבות בעוטף, בעקבות הביקורת של הלוחמים על ההצגה הראשונה של תחקיר הקרבות בבארי. תחקירי הרוחב כוללים את תפיסת ההגנה באוגדת עזה שהשתנתה בעקבות הליקויים שהתגלו כבר ב-7 באוקטובר, אירועי הלילה שקדם לפרוץ המלחמה והסימנים המעידים שצפו לראשי מערכת הביטחון, סוגיות המודיעין וכדומה. לפני כשבוע נחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי התחקירים הפנימיים המרכזיים ב-8200 שבאמ"ן יסוכמו לא לפני מלאות שנה למלחמה, לכל הפחות, וגם לגבי תחקירים נוספים, נקודתיים יותר, צפויות השלמות, כמו לגבי ההפקרה בניר עוז. בצבא בוחנים גם להטיל אלופים נוספים (במיל'), כמו מיקי אדלשטיין שתחקר את הקרבות בבארי, לנושאי עומק כבדי משקל, ולא להסתפק בקצינים מתחקרים בדרגות אל"מ או תא"ל.
קיבוץ בארי ספג את אחת המכות הקשות ביותר ביום פלישת חמאס לנגב המערבי ב-7 באוקטובר. בתחקיר נעשה שימוש במושגים קשים שלא הוזכרו בצה"ל מאז מלחמת יום הכיפורים: "היישוב נכבש על ידי האויב".
את בארי תקף גדוד נוסייראת של חמאס, הנמצא בערך במקביל לקיבוץ, מערבה ממנו, ו-25 המחבלים הראשונים מכוח החוד של הנוחבה פלשו לתוכו בשעה 06:42. 340 מחבלים היו בקיבוץ בשיא הכיבוש שלו, בין 12:00 ל-13:00, בהם 120 מכוח הנוחבה של חמאס, כ-70 פעילי חמאס, כ-150 פעילי הג'יהאד האסלאמי, בוזזים למיניהם ומפלגי טרור אחרים. 18 מכלל המחבלים בלבד נתפסו בחיים ונחקרו. מחבלי חמאס שהגיעו ממסיבת הטבע ברעים רצו לפלוש לנתיבות, אך בשל היתקלויות שם נסוגו, ובמקום לברוח חזרה לרצועה נכנסו גם הם לבארי.
מנתוני ההרג עולה כי בבוקר 7 באוקטובר היו בקיבוץ בארי 1,071 איש, שרבים מהם הגיעו כאורחים לרגל חג שמחת תורה. 31 אנשי ביטחון נרצחו בקיבוץ, בהם לוחמי צה"ל וחברי כיתת הכוננות, בנוסף ל-101 אזרחים.
