השאיפות הצבאיות של איראן גבוהות, והיא אינה מסתירה זאת. מאז הגיעה לחלל לפני שני עשורים, היא פיתחה יכולות והגיעה לתוצאות באמצעות שתי זרועות בהן היא משקיעה תקציבי ענק. הראשונה היא סוכנות החלל האיראנית, והשנייה היא משמרות המהפכה, הפועלים בהנחיית המשטר, ולהם תוכנית חלל עצמאית הכוללת פיתוח וייצור של לווייני ריגול ומשגרים מתקדמים.
בשנים האחרונות טהרן שיגרה יותר מ-15 לוויינים, חלקם בשיתוף פעולה עם רוסיה. בעוד שבמדינה מצהירים על מטרות אזרחיות כמו חקלאות ומחקר, מאחורי החזית האזרחית מסתתר מאמץ צבאי נרחב ושיטתי.
השילוב של יכולות הצילום, פיתוח הטילים והידוק הקשרים עם רוסיה, מדאיג את המערב: הטכנולוגיה שהיא מפתחת עשויה לשמש לריגול ולאיסוף מודיעין מדויק, ובעיקר לקדם את תוכנית הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שלה.
על התוכניות הקיימות מסביר טל ענבר, מומחה לנושאי טילים וחלל, החוקר את תוכניותיה של איראן בתחומים אלה: "יש באיראן סוכנות חלל שמקיימת פעילות חללית מוגברת, אזרחית מדעית וטכנולוגית. היא הובילה פיתוח של משגרי לוויינים מדגמים שונים ומספר לוויינים שהם תכננו ובנו במהלך השנים. משגרי הלוויינים האיראניים מבוססים על טילים בליסטיים בחלקם הגדול.
״התוכנית החלה באמצע שנות ה-90 עם שיגור ראשון מוצלח לחלל ב-2009. במקביל קיימת תוכנית חלל נפרדת לגמרי של משמרות המהפכה, שאחראים גם לפיתוח משגרי לוויינים, וגם לפיתוח הלוויינים עצמם. הם שיגרו כמה פעמים בהצלחה גם את הטילים שלהם וגם את הלוויינים שלהם. יש גם רכש של לווייני תצפית מרוסיה, שהרוסים משגרים״, הוא אומר, ״מהם לפחות עובד ויש עוד כמה בקנה שהם רוצים לשגר בעתיד".
שני "צבאות", מטרה אחת
משמרות המהפכה באיראן נפרדים מהצבא האיראני, ותחת הצבא עצמו לא קיימת תוכנית חלל. ניתן לומר כי באיראן פועלים כיום שני צבאות במדינה אחת, כשההבדל המרכזי הוא המטרה של כל אחד. הצבא האיראני שואף להגן על גבולות איראן מפני התערבות חיצונית, בעוד שמשמרות המהפכה מגנים על המהפכה האיראנית ושואפים לייצא אותה אל מחוץ למדינה.
לצד הפעילות העצמאית של כל גוף בתחומים השונים, קיימים גם שיתופי פעולה. לאורך השנים צבא איראן עבר שינויים וראשי הצבא האיראני הפכו נאמנים לחלוטין למשמרות המהפכה. התקיפות האיראניות האחרונות נגד ישראל בוצעו לצורך העניין על ידי משמרות המהפכה, אך לפי דיווחים בימים האחרונים, של הוול סטריט ג'ורנל ודיווח נוסף שפורסם בעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי, התקיפה הצפויה הקרובה, שזכתה כבר באיראן לכינוי "ההבטחה האמיתית 3", עשויה לכלול גם את צבא איראן, בעיקר בגלל ארבעת ההרוגים שספג הצבא בתקיפה הישראלית נגד המדינה באוקטובר האחרון.
(דיווח ברשת אל-מיאדין הלבנונית על שיגור לוויין נור 3)
פריצת דרך: המגזר הפרטי נכנס למשחק
בחזרה לתוכניות החלל, באיראן קיימת גם תוכנית חלל נוספת – אזרחית/פרטית, בשבוע שעבר, בשעה 2:48 לפנות בוקר שעון טהרן, רשמה התקדמות משמעותית. באותו הלילה שוגרו לחלל שני לוויינים ראשונים של חברה פרטית איראנית בשם Space Omid. שני הלוויינים, ששוגרו באמצעות משגר לוויינים רוסי, נקראים הודהוד וקווסאר ולפי פרסומים הם תוכננו על ידי מדענים איראניים צעירים. קווסאר הוא לוויין תצפית, לא באיכות גבוהה, שהתכנון שלו החל עוד בשנת 2019. משקלו 30 ק"ג ויש לו תוחלת חיים של יותר משלוש שנים. הוא מתאים בין היתר לשירותי חקלאות וסקר קרקעות. לוויין ההודהוד (שאין לו כל קשר לכטב"מ ההודהוד של חיזבאללה ששמענו עליו במהלך המלחמה), הוא לוויין תקשורת קטן ששוקל 4 ק"ג. אורך חייו הוא ארבע שנים ויש לו מגוון שימושים כולל חקלאות, סקר קרקע, תחבורה והגנת הסביבה.
האקדמיה בשירות החלל
גם באוניברסיטאות הטכנולוגיות השונות באיראן קיימות תשתיות גדולות מאד של מחקר ופיתוח בנושא החלל לפי ענבר. "גם שם בנו לוויינים שרובם היו עבור תוכנית החלל האזרחית לכאורה". לדבריו, עוד ענף צדדי, עוסק במחקרים במסגרתם משגרים ניסויים לחלל, כאשר מדובר בטיסות קצרות. וקיים גם פיתוח איראני של חללית מאוישת, המתוכננת לטיסה תת-מסלולית, שזו, ענבר מסביר, טיסה שבה כלי הטיס לא נכנס למסלול ההקפה סביב כדור הארץ, אלא רק מגיע לגובה החלל. "כל זה נחשב לחלק מהפעילות האזרחית של סוכנות החלל האיראנית", הוסיף.
לפי ענבר, פיתוח תוכניות החלל האיראניות לא הואץ בגלל המתיחות הנוכחית באזור והוא מתקיים בצורה מתוכננת ורציפה, כך שמלחמת "חרבות ברזל" לא רשמה שינוי כלשהו בתוכניות: "התוכניות רצות כבר שנים. תוכנית חלל היא לא משהו שעושים בו שינויים על בסיס פרקי זמן קצרים כי עכשיו יש מלחמה. השיגורים באיראן לא קורים בגלל המתיחות. תמיד יש מתיחות ותמיד זה ברקע מתיחות כלשהי, אבל התוכניות קיימות גם בלי קשר למצב".
בשנת 2005 הפכה איראן למדינה ה-43 בעלת נוכחות בחלל כאשר שיגרה את הלוויין הראשון שלה הנקרא "סינא 1". הלוויין שוגר מבסיס הטילים פלסצ'ק בצפון רוסיה. מאז, היא התקדמה לא מעט בתחום המספק אינספור שירותים כמו תקשורת, ניווט, מחקר מדעי ותחזיות מזג אוויר.
אחרי שאיראן פיתחה את התשתית ותכננה דגמי לוויינים רבים, היא החלה בשיגור לוויינים, מה שלא היה מתאפשר ללא פיתוח בסיסי שיגור בתוך המדינה. בין בסיסי החלל החשובים, לפי דיווחים ערבים, הם בסיס חומייני בעיר סמנאן שבאיראן, תחנת החלל בקום, מרכז החלל באל-בורז ואתר שיגור חדש הנבנה בצ'בהאר.
איראן שיגרה לחלל לא מעט לוויינים, חלקם שוגרו בהצלחה וחלקם לא: הלוויין "סינא 1" ששוגר בשנת 2005 יוצר על ידי רוסיה לבקשת איראן ואף שהשיגור צלח, עם הזמן הוא סטה ממסלולו עקב תקלות טכניות והקשר שלו עם כדור הארץ נותק.
הלוויין האיראני הראשון שנבנה באיראן ושוגר מאיראן הוא "אומיד" ("תקווה" בפרסית). שיגורו התרחש בשנת 2009 מאתר השיגור סמנאן – ובכך הפכה טהרן למדינה התשיעית בעולם ששיגרה לוויין מייצור עצמי באמצעות משגר מפיתוח מקומי. המדינה השמינית להשיג זאת הייתה ישראל - כבר בשנת 1988.
"רסד" היה לוויין איראני נוסף ששוגר בשנת 2011. הוא יועד ״לספק שירותי ניטור, אבחון אסונות טבע, מידע סביבתי, מטאורולוגיה, מדידת טמפרטורה ועוד״. לפי הצהרה של לשעבר ראש סוכנות החלל האיראנית, חמיד פאדלי, מדובר בלוויין הראשון של איראן שיכול לצלם תמונות. אחרי שלושה שבועות הוא סיים את פעולתו, אחרי שנכשל לספק תמונות.
הלוויין ״נויד״ שוגר לפי דיווחים איראניים בפברואר 2012. משימתו הייתה לצלם ממרחק של 1,000 ק"מ מכדור הארץ. קיים לוויין נוסף בשם "תדביר" – גרסה שנייה שלו. נויד נשרף באטמוספירה, ושיגורו לא הצליח. לוויין איראני נוסף ששוגר הוא ״פג'ר״. הוא שוגר מהבסיס בסמנאן בשנת 2015, על גבי משגר הלוויינים ספיר. משגר זה מסוגל לשאת לוויינים קטנים מאוד, עד משקל של 50 ק"ג. הלוויין לא החזיק מעמד זמן רב. קיימים לוויינים נוספים ששיגורם לא צלח: ״טלוע 1״ – ששוגר מבסיס האימאם חומייני בשנת 2017, ״ביאם״ – ששוגר בשנת 2019, ״דוסתי״ – ששוגר גם הוא בשנת 2019 והלוויין ״זפר 1״ - ששוגר בשנת 2020, וזו לא הרשימה המלאה.
איראן לא ויתרה ובשנת 2020 שיגרה גם את "נור 1" – הלוויין הראשון של משמרות המהפכה באיראן, שביכולתו להקיף את כדור הארץ אחת ל-90 דקות. הלוויין שוגר באמצעות משגר לוויינים חדש "קאסד", ומסוגל לבצע משימות מעקב. קיימות גרסאות נוספות שלו, נור 2 ו-נור 3.
״לוויין נוסף נקרא ׳חיאם׳: לוויין איראני שיוצר ע״י חברה רוסית לבקשת סוכנות החלל האיראנית. בטהרן טענו כי הוא ישמש למטרות אזרחיות, אבל גורמים במערב הזהירו שהוא יאפשר לה לרגל אחרי מטרות בישראל ובמזרח התיכון״
שיתוף הפעולה בציר האיראני-רוסי
לוויין נוסף, בשם "חיאם", הוא לוויין איראני שיוצר על ידי חברה רוסית, לבקשת סוכנות החלל האיראנית, על רקע הידוק היחסים בין שתי המדינות. הוא נשלח לחלל בשנת 2022, ובאיראן טענו כי הוא ישמש רק למטרות אזרחיות, אבל גורמים במערב הזהירו כבר אז כי הוא יאפשר לה לרגל אחר מטרות בישראל ובמזרח התיכון. ללוויין יכולת לצלם בדיוק רב והוא מסוגל לשלוח תמונות ברזולוציה של כ-70 ס"מ לפיקסל.
"העובדה שיש לאיראן גישה ללווייני תצפית באיכות סבירה פלוס, ושהם יכולים לחלוק את המידע הזה עם חברים שלהם פה באזור, זה לא הדבר הכי טוב״, אומר ענבר, ״צריך להבחין בין שני דברים – האחד הוא איסוף מודיעין בנושאי תשתית. מעקב רציף אחרי בניות של אתרים ובסיסים כאלה ואחרים בישראל זה דבר שהוא בהחלט בעל ערך לאיראן. והדבר השני הוא שבתנאים מסוימים הם יכולים להעביר מודיעין טרי מאוד״.
״הטענה היא שפיתוח משגרי חלל עלול לקצר את לוח הזמנים של איראן לפיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים כי מדובר באותה טכנולוגיה. על טילים ארוכי טווח היא עלולה להציב בעתיד ראשי קרב גרעיניים״
הבעיה הנוספת היא פיתוח המשגרים. ארה"ב מאשימה כי השיגורים לחלל מאיראן מפרים את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, והטענה היא שפיתוח משגרי חלל עלול לקצר את לוח הזמנים של המדינה לפיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים, מכיוון שמדובר באותה טכנולוגיה. על טילים ארוכי טווח איראן עלולה להציב בעתיד ראשי קרב גרעיניים.
לפי ענבר, אחד האירועים המרכזיים בשנים האחרונות הוא פיתוח משגר לוויינים חדש של משמרות המהפכה. "הוא נקרא ״קאא'ם 100 ובדרך דגם משופר - 105. ״מדובר במשגר לוויינים שכל השלבים שלו מונעים בהודף מוצק. אלה טכנולוגיות שמשמשות בטילים בליסטיים ארוכי טווח, 5,000 ק"מ ויותר", ענבר מסביר. "לא ממש קיים צורך אמיתי טכנולוגי למשגר לוויינים דווקא מהסוג הזה, אבל העובדה שהוא פותח, ובמיוחד על ידי משמרות המהפכה, אומרת שזו אחת הדרכים של משמרות המהפכה להמשיך לפתח את הטכנולוגיות של טילים ארוכי טווח בכסות אזרחית כזאת או אחרת".
בחודש מאי האחרון התייחס לנושא מפקד תחום החלל בכוחות חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, עלי ג'עפר אבאדי, ואמר כי משגר קאא'ם 105 ייכנס לשימוש באביב שנה הבאה, וכי זה "אחד הפרויקטים החשובים" של איראן. לדבריו, קאא'ם 105 יוכל לשאת מטען כפול מזה של משגר הלוויינים קאא'ם 100.
לפי ענבר, הכסף המושקע על ידי איראן בתחום הוא שמביא לה את ההישגים, לעומת תחומים אחרים שבהם היא פחות מתקדמת. "איראן משקיעה כסף טוב ומתקדמת. בתחום של טילים בליסטיים, משגרי לוויינים וכל התשתית הקרקעית הזאת, כמו גם בתחום של כטב"מים מתקדמים, האיראנים גם מגיעים לתוצאות", מסכם טל ענבר.
