היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה היום (שלישי) לבג"ץ תגובה חריפה לעתירה שהגישו השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) ומפלגת המדף שלו "ארץ ישראל שלנו" נגדה ונגד פרקליט המדינה עמית איסמן, בגין טענות ביחס לאופן אכיפת הדין בעקבות חסימת צירים במהלך התכנסויות המחאה נגד המהפכה המשפטית. העותרים ביקשו מבג"ץ להתערב בשיקול הדעת המקצועי של מערכת אכיפת החוק, ולהורות על קידום הגשת כתבי אישום "נגד חוסמי צירים וכבישים ונגד מובילי ומארגני חסימות הצירים".
היועצת הבהירה בתגובתה לבג"ץ שהפעלת שיקול דעת מקצועי, עצמאי וא-פוליטי על ידי משטרת ישראל היא ערובה מרכזית להגנה על הזכות החוקתית לחופש הביטוי ולהפגנה. לדבריה, חל איסור על דרג מדיני להתערב בשיקולים המקצועיים של משטרת ישראל בעניין הגבלת מחאה. היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי מערכת אכיפת החוק מהווה אמנם חלק מן הרשות המבצעת, אך היא בשום אופן אינה יכולה לשמש כלי בידי השלטון לדיכוי מחאות נגדו וחלילה לה שתיתפס על ידי הציבור לככזו שמושפעת מעמדת הממשלה בקבלת החלטות על העמדה לדין של מוחים נגד הממשלה.
היועצת הסבירה כי עם פרוץ המלחמה והפסקת המחאות נגד המהפכה המשפטית שקידמה הממשלה, הוצע לפונים למשוך את עתירתם, אך אלו סירבו. בהסבר הרקע לתגובתה, ציינה בהרב-מיארה ישיבה ב-29 ביווני בשנה שעברה שבה נכחו בין היתר מלבדה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וגורמים נוספים שדנו בנושא.
בהרב-מיארה הוסיפה: "ביולי התקיימה ישיבת ממשלה ייעודית, ממושכת וחריגה נוספת, בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה והמפכ"ל. בישיבה זו נדרשו ראשי מערכת אכיפת החוק להתייחס לצעדי האכיפה שננקטים, ולמעשה להבהיר ולהצדיק מדוע, כך לפי הטענות שעלו מצד חברי ממשלה, לא מתבצעת אכיפה פלילית נוקשה יותר ומקיפה יותר נגד המוחים נגד הממשלה.
"סגנון ההתבטאויות נגד היועצת המשפטית לממשלה וראשי מערכת אכיפת החוק בישיבה זו נועד, ככל הנראה, להפעיל לחץ על היועצת המשפטית לממשלה ועל גורמי אכיפת החוק לשנות את היקף האכיפה נגד משתתפים במחאות נגד הממשלה". חודש לאחר מכן הוגשה העתירה לבג"ץ עם הטענות כלפי מערכת אכיפת החוק.
היועצת סבורה ש"דין העתירה להידחות על הסף. מדובר בעתירה כללית, בפי העותרים טענות נגד גורמי האכיפה והחלטותיהם, אך בפועל העתירה אינה מעמידה אף החלטה קונקרטית לבחינתו של בית המשפט, אלא מבקשת התערבות כוללת בהגשת כתבי אישום, בתביעות אזרחיות ובמדיניות גורמי אכיפת החוק. גם הטענות ביחס לאכיפה בררנית, נטען, בין היתר לעומת מקרי עבר, מועלות בדרך כוללנית ובלא ביסוס עובדתי נדרש ביחס להחלטות שהתקבלו".
עוד ציינה בהרב-מיארה בתגובתה: "מערכת אכיפת החוק אינה מקבלת החלטות בדבר העמדה לדין בדרך של השוואות כוללניות ובדרך של קביעת 'מכסות אכיפה', ואינה מקבלת החלטות לפי סוג המחאה או זהות המוחים. היא מקבלת החלטות בכל מקרה לגופו. את זאת העותרים לא מקבלים. בתקופת המחאה נגד הרפורמה או בעדה בוצעו מעצרים, נפתחו תיקי חקירה והוגשו כתבי אישום, במקרים המתאימים. העותרים לא הצביעו על כל נימוק רלוונטי המצדיק התערבות שיפוטית חריגה ביותר בשיקול הדעת המקצועי הרחב שמסור בידי גורמי אכיפת החוק.
"במישור העקרוני, דווקא נסיבות המקרה, שבו עסקינן במחאות נגד השלטון, ממחישות את החשיבות הרבה שבהקפדה על הכלל לפיו שיקול הדעת של מערכת אכיפת החוק הוא רחב ועצמאי, ומופעל בהתאם למדיניות אחידה. מלכתחילה, ההגנה על הזכות החוקתית לחופש ביטוי, בהתאם לפסיקת בית משפט נכבד זה, היא רחבה, ומתחייבת מדיניות העמדה לדין שקולה ומאוזנת, הנקבעת מראש על ידי גורמי המקצוע המוסמכים, ולא אגב אירועים פרטניים. כאשר מדובר במחאות נגד השלטון, מתווספת לעבודת מערכת אכיפת החוק, שהיא חלק מן הרשות המבצעת, רגישות מיוחדת".
היועצת המשפטית לממשלה סיכמה: "ישנה חשיבות מובהקת לעצמאותה של מערכת אכיפת החוק בהפעלת שיקול הדעת המקצועי בהקשרים אלה, תוך ניתוק הזיקה מהדרג הפוליטי. חיץ ברור בין הדרג הפוליטי לבין החלטות מערכת אכיפת החוק, ובוודאי החלטות בדבר העמדה לדין, הוא ערובה הכרחית להבטחת זכויות האדם היסודיות במשטר דמוקרטי. על רקע זה גם בולטת חריגותה של העתירה דנן, המעוררת קושי מוסדי אינהרנטי - עתירה המוגשת על ידי שר בממשלה, המבקש כי מערכת אכיפת החוק תעמיד לדין יותר מוחים בהפגנות שהתקיימו נגד מדיניות הממשלה".
"תשובה מגוכחת"
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וסלראוף מסר בתגובה לדברי בהרב-מיארה: "אחרי מריחה של מעל לחצי שנה, במסגרתה התבקשו כ-10 (!) בקשות דחייה מטעם היועצת המשפטית - בטענה כי נדרש עוד זמן, לכאורה, על מנת לאסוף נתונים ולגבש עמדות משפטיות - קיבלנו תשובה מגוחכת, לועגת לאינטליגנציה, מתחמקת באופן בוטה מהטיעונים הספציפיים, עם כל מיני משפטים אמורפיים שלא אומרים מאומה.
"אין בתשובתה הלקונית של מיארה שום דבר. לא נתונים בדבר כתבי אישום, ולא בדבר תביעות אזרחיות כנדרש. תשובת היועמ"שית מבזה את אזרחי מדינת ישראל. לא אנוח ולא אשקוט לנוכח האכיפה הבררנית שזועקת לשמיים. ההתנהלות של הפרקליטות בחוסר שוויון עלולה להביא למיטוט שלטון החוק וריסוק אמון הציבור במערכות האכיפה וחובה עלינו לדאוג לתיקון ושוויון המשפט בישראל".
