בכירי מרצ נוהגים להתבטא בחריפות נגד פגיעות והטרדות מיניות, ואף ולפעול למען מיגור התופעה. אך נראה שכשהמעשים מבוצעים על ידי חבר מפלגתם - ההתבטאויות פחות נוקשות במקרה הטוב, ובמקרה הרע - אין התבטאות כלל.
כך במקרה של חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, הפעיל החברתי איתי פנקס-ארד, שהיום נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי הוא קיים בעבר יחסי מין עם נערים בני 17 מבלי שקיבל על כך את הסכמתם המלאה וללא אמצעי מניעה. בעקבות החשיפה החליט פנקס-ארד להשעות את עצמו מתפקידו כמחזיק תיק הלהט"ב בעירייה.
כך למשל התבטא יו"ר מרצ ושר הבריאות ניצן הורוביץ ביולי 2019 נגד הרב מוטי אלון, שהורשע ב-2013 בשתי עבירות של מעשה מגונה בנער בן 17: "את הרבנות הראשית צריך לסגור. זה מוסד חשוך, מאובן, שכל מטרתן זה להשיג כוח וג'ובים ולשמור על העסקנים שלו. רק שהפעם זה באמת מוגזם - מוטי אלון הוא עבריין מין מורשע, לא יכול להיות שהוא שומר על מעמדו כרב. האינטרס של הציבור הוא להוקיע עברייני מין מורשעים מהחיים הציבוריים".
אולם במקרה של פנקס-ארד, דבריו של הורוביץ היו פושרים יותר. "בעקבות הפרסום בתקשורת הודיע לי איתי כי הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומשעה את עצמו מתפקידו בעיריית ת"א", אמר יו"ר מרצ. "כך ראוי לנהוג בנסיבות האלה. עלינו להגיד שוב ושוב בצורה ברורה - אין מקום לפגיעה מינית, לא בקהילה הגאה ולא בשום מקום אחר".
לפרשת גל אוחובסקי, שנגדו נפתחה חקירה בעקבות תחקיר שבו טענו שני גברים כי הוא תקף אותם מינית במהלך פגישות עמו - הורוביץ התייחס בחשבון הטוויטר שלו וכתב: "הצטערתי מאוד לשמוע על התלונות נגד גל אוחובסקי, ואני מבקש לחזק את ידי המתלוננים. עלינו לנהוג באפס סובלנות לפגיעות מיניות. זה נכון בכל מקום, וזה נכון גם בתוך הקהילה הגאה. ההחלטה של אוחובסקי להתנצל ולהתפטר מ'איגי' היא הדבר הנכון והראוי. יש למצות את בירור הטענות ולהבטיח תמיכה לנפגעים".
בנובמבר 2017 כמה נשים, חלקן בכירות בתקשורת, טענו כי נשיא קשת לשעבר אלכס גלעדי הטריד אותן מינית. באותו חודש נחשף גם מייל בוטה ששלח לעובדי קשת יורם זק, בכיר בחברה ולשעבר העורך הראשי של "האח הגדול", ובו תיאורים גסים המבטאים את תחושותיו לקראת המונדיאל.
עדותו של א' נגד איתי פנקס: "מההערצה אליו - קפאתי"
(צילום: אבי חי, שחר גולדשטיין)
על כך כתבה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ברשתות החברתיות: "וואו, איזה ניקוי אורוות מטורף. קשה לאבחן אם זה יותר מדהים או יותר דוחה. איזה שטף נורא ונפלא של מוגלה חברתית שסוף סוף מוצאת את דרכה החוצה. חבורת המטרידים הדוחה, שמחזיקה יותר מדי זמן בכוח גדול מדי, מגלה ממש עכשיו שלהתנהגות הזאת יש תג מחיר, ושאין לו התיישנות. החוקים היו שם כל הזמן, זה אתם שהרשתם לעצמכם לצפצף עליהם יותר מדי זמן".
באפריל 2019 כתבה זנדברג על נתן אשל, שהיה ראש הסגל של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ופרש מתפקידו בשל תלונות על הטרדות מיניות: "ברגעים אלה ממש יושבים שר משפטים מיועד יחד עם אשל, שהתחייב לא לחזור לחיים הציבוריים, ומנהלים מו"מ קואליציוני. אבדה הבושה, שתפו כדי להראות שגם ביטחונן ושלומן של נשים לא יופקר בקואליציה המתהווה".
זנדברג אף שיגרה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו כתבה כי "עובדת חזרתו של נתן אשל הינה זלזול בביטחונן של נשים ובחומרת מעשיו של אשל, אשר נעשו בתוך משרדי הממשלה. חזרתו בדלת האחורית ובניגוד לרוח הסדר הטיעון מכשירה אלימות כנגד נשים ומשדרת מסר כי עבירות מסוג זה אינן חמורות דיין על מנת לאכוף אותן, וכי הסדר הטיעון מועד להפרה. יש בכך מסר קשה עבור נשים רבות החוות הטרדות מיניות". באשר למקרה של פנקס-ארד לא התקבלה מצד זנדברג התייחסות, כמו גם לא במקרה של גל אוחובסקי.
גם חברת הכנסת מיכל רוזין נוהגת להתבטא ברשתות החברתיות נגד מי שמופנות כלפיו האשמות על פגיעות או הטרדות מיניות. בדצמבר 2013 כתבה רוזין על הרב מוטי אלון: "בזמן שהרב מוטי אלון מקבל את הבמה להכפיש ולהשמיץ את בית המשפט ואת הנפגעים הבודדים שהעזו להתלונן נגדו, חשוב שנזכור שמדובר באדם שפגע פגיעה קשה במי שנתנו בו אמון כאיש דת בעל מרות וסמכות, וזה הניצול המיני הציני ביותר שיכול להיות".
בנובמבר 2017 כתבה ח״כ מיכל רוזין על השחקן משה איבגי, שלאחרונה נכנס לכלא בגין עבירות מין: "לאיבגי לא רק שניתנת הנחת סלב, אלא הוא חלק מהשיטה. שיטת החוק והמשפט בישראל מגנה על עברייני מין על חשבון הנפגעות. אם אכן ייסגר הסדר טיעון עם איבגי, הוא מצטרף לכ-92% מהתיקים שהפרקליטות סוגרת בכל שנה. בעוד שקולות המחאה נשמעים בבירור, דלתות הפרקליטות פרוצות לרווחה ומאפשרות לעבריין מין לכאורה לצאת לחופשי, ללא דין וללא דיין, ולפתוח במסע טיהור שמו לאחר מכן".
בינואר 2014 כתבה רוזין על הזמר אייל גולן, שבעבר נחשד בבעילה אסורה בהסכמה עם נערות: "מי שפעל באופן שרחוק מכללי המוסר ובוודאי מכל מה שניתן להגדיר כהעצמה נשית, בין אם מעשיו חצו את הרף הפלילי ובין אם לא - הוא זה שהשתתפותו בפסטיבל צריכה להיות מבוטלת. המאבק באלימות המינית הוא לא רק מלחמתן של הנפגעות, המתלוננות, השוטרים או בתי המשפט. גם אנחנו, כנשים ואנשים שחיים כאן, צריכים להציב גבולות ולהגיד - פלילי או לא פלילי, זה פשוט לא מקובל עלינו".
בדצמבר 2018 כתבה רוזין שוב אייל גולן: "הבחירה של ח"כ נאוה בוקר להעניק לאייל גולן פרס מהשדולה לזמר העברי בכנסת היא אצבע בעין לנפגעות בפרט ולציבור הנשים בישראל בכלל. ברחבי העולם כבר התקדמו ולא מעניקים פרסים לאלו שאינם ראויים לכך בגלל שפגעו בנשים, ללא קשר להליך פלילי בכלל. הגיע הזמן שגם כאן אצלנו, ודאי בכנסת ישראל, לא הדין הפלילי הוא שיקבע את הרף המוסרי".
לעומת זאת, רוזין התבטאה בצורה חריפה הרבה פחות באשר לפרשת פנקס-ארד. "הישגיו המשמעותיים של איתי פנקס עבור הקהילה הגאה אינם יכולים לשמש עבורו מגן", כתבה רוזין. "אנו במרצ מובילים את המאבק באלימות המינית לאורך שנים ורואים בחומרה ניצול מיני מכל צורה ואופן. בקהילה הגאה, כמו בקהילות אחרות, קיים קשר שתיקה סביב האלימות המינית - וטוב שהוא נשבר. אין מקום לאלימות מינית או להתנהלות מינית פוגענית, לא בקהילה ולא בשום מקום".
על פרשת גל אוחובסקי כתבה רוזין בטוויטר: "התחקיר על גל אוחובסקי הוא חשוב ביותר, כי הוא חושף באומץ שכמו בכל חברה - ליברלית, שמרנית, חילונית או דתית - גם בחברת הלהט"ב יש הטרדות ופגיעות מיניות. הקהילה חזקה, יכולה וצריכה להתמודד עם התופעה גם בתוכה. אני מחזקת את הנפגעים".
