מחלוקת חריפה התגלעה היום (ראשון) בין משרד הביטחון למשרד האוצר בדיון הראשון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא חוק הגיוס הממשלתי, שפרטיו נחשפו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". לנוכח הפערים הגדולים בין הצדדים, נתניהו ביקש מאנשי האוצר והביטחון להידבר ולנסות ולהגיע להסכמות. הדיון בהצעה שאמורה להוריד את גיל הפטור לחרדים לצד תגמול רב יותר לחיילים ארך שעה וחצי והסתיים ללא החלטות.
מלבד נתניהו, השתתפו בדיון שר הביטחון יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר במשרד המשפטים דודי אמסלם ויו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ. לפי התוכנית המוצעת, היקף ההטבות יגיע ב-2027 לכ-10 מיליארד שקל בשנה. האוצר הבהיר כי אין לכך ממקורות תקציביים והציע לקצץ באופן משמעותי את ההטבות בתחום הלימודים.
לפי התוכנית המוצעת, המדינה תעניק מלגות לכלל החיילים בצורה דיפרנציאלית כאשר לא רק חיילים קרביים יקבלו מלגות אלא גם ג'ובניקים. האוצר מתנגד לכך ואומר שמלגות לכלל החיילים יגיעו למיליארד שקלים בעוד מלגות לחיילים קרביים נאמדות במיליוני שקלים בלבד. למערכת הביטחון מציעה למעשה להוריד את גיל הפטור לגיל 23-22, ולחוקק את חוק הוקרת השירות שייתן מענה לשתי סוגיות: הבג"צים שיטענו להנצחת האי שוויון והסוגיה החברתית שבמסגרתה עולים טענות שהמתגייסים הם סוג ב' לעומת תלמידי הישיבה שיקבלו פטור בחוק.
הדרך המוצעת להתמודד עם המצב הקיים היא בצורה כלכלית וחברתית. לפי מערכת הביטחון, הורדת גיל הפטור ל-22 תביא לחיסכון של 44 מיליארד שקלים ולעלייה של 2.5% מהתל"ג בתוך חמש עד שבע שנים. מהלך כזה יאפשר לממן את ההטבות הכלכליות למשרתים. מערכת הביטחון הזהירה כי "כיום אנו עומדים בפני סכנה שצה"ל לא יהיה עוד 'צבא העם' אלא חצי העם".
חוק הוקרת השירות מבטיח שהמשרתים יהיו במקום הראשון בסדר העדיפויות. הוא מאפשר להוציא את המשרתים לאזרחות עם ארגז כלים יותר גדול מבחינה אקדמית, כלכלית וחברתית. החוק מציע דיפרנציאציה, כך שמי שיעשה שירות משמעותי יותר יקבל יותר הטבות. במערכת הביטחון מציינים כי החוק מתיישב עם הגידול הטבעי והעובדה שהיא לא תצטרך ממילא את כל החיילים.
זה יהפוך את הצבא למקצועי יותר בגלל הצרכים שלו ולא בגלל התקפלות ללחץ הפוליטי של החרדים. הרעיון הוא שהחרדים שלא יעשו צבא לא יקבלו הטבות, החרדים שיעשו שירות אזרחי יקבלו. מי שיעשה 24 חודשים בתפקיד ג'ובניק יקבל קצת יותר. מי שיהיה תומך לחימה יקבל יותר. מי שיהיה לוחם יקבל עוד יותר. מי שימשיך בקבוע ובמילואים יקבל הכי הרבה.
ההטבות מתחלקות לשלושה ענפים: 1. דיור באמצעות מענק לרכישת דירה. לא ברור אם יהיה באמצעות הפקדה חודשית, 90% סבסוד קרקעות, קרן לכל חייל שתגדל ככל שהחייל משרת יותר ועוד. המענקים של המשרתים יגדלו משמעותית וזה ישמש עבורם.
2. השכלה. סבסוד לימודים אקדמיים לא רק ללוחמים אלא גם לג'ובניקים ותומכי לחימה. יהיו מלגות למכינה קדם אקדמית, לפסיכומטרי ולהכשרות מקצועיות. כמו כן יוענקו מלגות קיום בזמן הלימודים.
3. הטבות משמעותיות לחיילי מילואים בחשבונות חשמל, ארנונה וגני ילדים. התגמול המינימלי למשרתי מילואים יעלה פר יום. גם כאן תהיה דיפרנציאליות - מי שישרת יותר ימים יקבל יותר הטבות.
באופוזיציה תקפו את הצעת מערכת הביטחון. יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן אמר: "הגיע הזמן לשוויון בנטל לכולם. לא צריך שם המצאה ושום פטנט. כל צעיר בגיל 18 צריך להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. יהודים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים, כולם צריכים לשרת את המדינה. אין יותר פראיירים ולא יהיו יותר פראיירים. אנחנו לא יכולים לשאת עוד את המצב הקיים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית".
יו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר בני גנץ ערך אחר הצהריים מסיבת עיתונאים יחד עם חברו לסיעה והרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט, שבה הציגו השניים את החלופה שלהם לתוכנית הממשלתית שבמרכזה הורדת גיל הפטור מגיוס לצה"ל לחרדים בתמורה לתגמול כספי לחיילים בתפקידים משמעותיים.
גנץ ואיזנקוט תקפו את ההצעה שלדבריהם תעמיד בסכנה את רעיון "צבא העם" והציעו כחלופה את מה שהם מכנים תוכנית "שירות ישראלי", שבמרכזה הרחבת אפשרויות השירות, כולל שירות אזרחי, לצד תגמול חיילים.
"לצבא העם חשיבות אסטרטגית לעמידה במשימה הביטחונית. מדינת ישראל חייבת צבא בכדי להגן על עצמה, והיא חייבת את צבא העם בכדי לקיים את הצבא שהיא צריכה", אמר גנץ. "רבים וטובים, מכלל המגזרים והדעות הפוליטיות משרתים בו בסדיר, בקבע ובמילואים. הם עושים זאת לא בגלל מה שהצבא נותן להם אלא בזכות מה שהם נותנים לו ועל כך הם יתברכו".
גם איזנקוט מתח ביקורת על התוכנית הממשלתית, והזהיר כי במצב הנוכחי שבו ישראל נמצאת כבר במשבר חברתי ופוליטי קשה, לצד מציאות ביטחונית "נפיצה ומורכבת, רצוי מאוד לא להכניס מחלוקת מפלגת נוספת בעת הזו". לדברי איזנקוט, "הארגון היחיד בעולם שייעודו להגן על המדינה, לנצח במלחמה ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל - הוא צה"ל".
בתגובה למתקפה מצד גנץ ואיזנקוט, מסרו בליכוד: "נכון לעכשיו אין הסכמות בעניין חוק הגיוס. בכל מקרה, הצעת צה"ל שעומדת על הפרק דומה להצעתו של בני גנץ, ושונה קודם כל בכך שהיא כוללת את קיצור השירות, העלאת שכר משמעותית ללוחמי צה"ל, והטבות כלכליות ליוצאי צבא ומשרתים במילואים".