בלבנון נמשכת גם אחר הצהריים (שני) ספירת הקולות מהבחירות לפרלמנט שנערכו שם אתמול, ואשר זוכות לתשומת לב בעולם בשל העובדה שהן הראשונות הנערכות מאז החלה קריסתה הכלכלית והחברתית של ארץ הארזים, במשבר חסר תקדים שמאיים על עצם יציבותה.
אף שהתוצאות הסופיות יתפרסמו רק בהמשך היום, נראה שגוש תומכיו של חיזבאללה עומד לספוג בהן מפלה: סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בצהריים, מפי שלושה גורמים המקורבים לחיזבאללה, כי גוש תומכיו צפוי לאבד את הרוב שממנו נהנה עד כה בפרלמנט. לפי הגורמים, מהספירה עד כה של הקולות "בלתי סביר" שהוא יצליח לשמור על מספר המושבים הנדרש עבור רוב, 64 מתוך 128 המושבים בפרלמנט.
הבחירות נערכות כאמור בשיאו של משבר כלכלי עצום שפרץ בסוף 2019, ושורשיו נעוצים בעשרות שנים של שחיתות ושל ניהול כושל של המדינה מצד הפוליטיקאים בשנים שאחרי מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהתחוללה בין 1975 ל-1990. בשנים האחרונות איבד המטבע הלבנוני יותר מ-90% מערכו, בנקים החלו למנוע מתושבים למשוך ולהעביר כספים, ואת לבנון פקדה אינפלציה אדירה.
מאז תחילת המשבר שקעו בעוני שני שלישים מאוכלוסיית לבנון, והמדינה סובלת ממחסור חמור במוצרי יסוד. היא מתמודדת עם הפסקות חשמל שנמשכות שעות, עם היעדר דלק להנעת גנרטורים וכלי רכב, ועם מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי לבתי החולים ולבתי המרקחת. עשרות אלפי בני אדם איבדו את משרותיהם בלבנון מאז אוקטובר 2019.
הבנק העולמי תיאר את המשבר שם כאחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם ב-150 השנים האחרונות. המשבר רק החריף בעקבות הפיצוץ האדיר בנמל ביירות באוגוסט 2020, שחולל הרס נרחב בחלקים מהבירה ושבו נהרגו יותר מ-200 בני אדם. גם האחריות לפיצוץ הוטלה על האליטה השלטונית הוותיקה, בטענה כי התרשלה בטיפול בחומר הנפץ שישב במחסן מוזנח בנמל במשך שנים ארוכות.
לצד המשבר הכלכלי מתמודדת לבנון עם משבר פוליטי חריף, שמונע מממשלותיה השונות שקמו ונפלו מאז תחילת הקריסה להוציא לפועל רפורמות כלכליות חיוניות. ללא הרפורמות הללו, לא תוכל לבנון לקבל גישה למיליארדי דולר שהסכימו להעניק לה קרן המטבע הבינלאומית וכמה מדינות תורמות – שהציבו את הרפורמות הללו כתנאי להעברת הסיוע. מכאן גם חשיבותן של הבחירות כעת, אולם לפי ההערכות גם אם גוש חיזבאללה יאבד את הרוב שלו, המבוי הסתום שבו מצויה המערכת הפוליטית במדינה לא ייפתר במהרה.
בבחירות הקודמות, ב-2018, זכה גוש חיזבאללה לרוב בפרלמנט, עם 71 מושבים. הגוש הזה מורכב מהזרוע הפוליטית של חיזבאללה וממפלגת אמל השיעית, לצד מפלגת "הזרם הפטריוטי החופשי" (FPM) הנוצרית, שאותה ייסד מי שמכהן כיום כנשיא לבנון מישל עאון, הנחשב לבעל בריתו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. FPM הייתה עד כה הסיעה הגדולה בפרלמנט, אך לפי התוצאות הראשוניות איבדה שני מושבים, מ-18 ל-16.
במסגרת חלוקת הכוח העדתית הנהוגה בלבנון, המושבים בפרלמנט מוקצים לפי עדות, ונראה שהמפלגה שתגרוף את מספר המושבים הגדול ביותר מבין אלו השמורים לנוצרים היא "הכוחות הלבנוניים" (LF), שנחשבת למתנגדת מושבעת של חיזבאללה. במפלגה דיווחו היום כי מהנתונים שעומדים ברשותם הם זכו בלפחות 20 מושבים, עלייה משמעותית ביחס ל-15 שגרפו בבחירות הקודמות.
ב-LF קוראים כבר שנים לחיזבאללה להתפרק מנשקו. המפלגה זוכה כיום לגיבוי מסעודיה – יריבתם של חיזבאללה ובעלת בריתו הגדולה איראן. "הכוחות הלבנוניים" הוקמו ב-1976 והיוו את אחד מהכוחות שלחמו במלחמת האזרחים. מייסד הסיעה היה בשיר ג'ומאייל, שב-1982 נרצח חודש לאחר בחירתו לנשיא, והיא זכתה באותה תקופה לגיבוי מישראל. יומיים לאחר הרצח, יצוין, הפלנגות הנוצריות ביצעו את טבח סברה ושתילה.
חיזבאללה עצמו, לצד תנועת אמל, שמרו על כוחם במגזר השיעי בלבנון, וצפויים לגרוף שוב את כל 27 המושבים ששמורים למגזר הזה בפרלמנט. בסוכנות הידיעות רויטרס מציינים כי ייתכן שתומכיהם יזכו במושבים נוספים השמורים למגזר הסוני, בעקבות החלטתו של המנהיג הסוני סעד אל-חרירי לא להתמודד בבחירות – באופן שהותיר ואקום מנהיגותי במגזר הזה. חלק מתומכיו של חרירי אף החליטו להחרים את הבחירות, ולאות מחאה הקימו אתמול בריכה מתנפחת ברחוב בביירות.
למרות שחיזבאללה שמר על כוחו במגזר השיעי, בדרום לבנון – האזור הנחשב למעוז כוחו – דווח על מפלה לאחד מבעלי בריתו הנוצרים: לפי רויטרס, אסד חרדאן, נוצרי-אורתודוכסי שכיהן בפרלמנט במשך 30 שנה, הפסיד לרופא עיניים בשם אליאס ג'ראדי, הנחשב לחלק מהאופוזיציה לחיזבאללה. "זו התחלה חדשה עבור הדרום ועבור לבנון בכללותה", אמר ג'ראדי לרויטרס.
מפלה ספג גם בעל ברית אחר של חיזבאללה: הפוליטיקאי הדרוזי טלאל ארסלן, גם הוא מחוקק עם ותק של 30 שנה, הפסיד ליריב בשם מארק דאו, פוליטיקאי עצמאי שתומך בשורת רפורמות. גורם בחיזבאללה אישר בפני רויטרס את ההפסד של בעל הברית של הארגון. בסוכנות הידיעות AP מציינים כי בסך הכול, לפי התוצאות החלקיות, במושבים בפרלמנט זכו עשרה מועמדים עצמאיים, חלקם כאלו שלקחו חלק בגל המחאה שפרץ ב-2019 – ואשר התמודדו תחת ההבטחה לסלק מעמדות הכוח את אנשי האליטה.
כאמור, לא ברור לפי שעה מה יהיו השלכותיה של מערכת הבחירות הנוכחית, אולם אם כפי שחוזה הספירה החלקית לא יירשם הישג מוחלט למי מהצדדים, הפרלמנט בלבנון ימשיך להיות מקוטב למדי, והמחוקקים שם יתקשו להגיע להסכמה על חוקים הדרושים ליישום הרפורמות שדורשת הקהילה הבינלאומית.
ראש הממשלה היוצא נג'יב מיקאתי, שמונה לתפקיד רק בשנה שעברה, קרא לנבחרי הציבור לפעול ללא דיחוי ולהקים במהירות ממשלה חדשה. "מה שאנחנו עוברים לא יכול לסבול התקוטטויות (פוליטיות) על חשבון מה שנמצא בסדר העדיפויות", אמר. הפרלמנט, יצוין, יידרש לפני שאלת הרכבת הממשלה החדשה לקבוע מי יהיה יושב הראש שלו: בתפקיד הזה, ששמור למוסלמי שיעי, החזיק במשך 30 השנים האחרונות נביה ברי מתנועת אמל. בהמשך השנה יידרשו המחוקקים לבחור גם נשיא חדש שיחליף את עאון, שכהונתו מסתיימת ב-31 באוקטובר.
כמו הפרשנים, נראה שגם המצביעים בלבנון לא תולים תקוות גדולות בתוצאות הבחירות. שיעור ההצבעה בהן היה נמוך משמעותית מהבחירות הקודמות: רק 41% מתוך 3.9 מיליון בעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם, לעומת 49% ב-2018. עבור חלק הייתה זו הזדמנות להביע את כעסם על האליטה השלטונית: "הבחירות הללו הן בראש ובראשונה אמצעי לסלק את האליטה, להחזיר את לבנון שלנו", אמר לסוכנות הידיעות AFP שאדי, בן 38 שביתו נהרס בפיצוץ בביירות לפני שנתיים. כמו רבים אחרים, לאחר ששלשל את המעטפה לקלפי הוא טבל דווקא את האצבע האמצעית שלו בדיו (אמצעי הננקט במדינה כדי למנוע הצבעה חוזרת).
בכמה מוקדי הצבעה נרשמו אתמול קטטות, אולם לא דווח על אירועים אלימים משמעותיים. בכמה וכמה מהקלפיות נרשמו הפסקות חשמל – עדות נוספת למשבר הקשה שחווה ארץ הארזים – והמצביעים בהן נאלצו להשתמש בפנסים בטלפונים הניידים שלהם כדי למצוא את הסדק בתיבת הקלפי ולשלשל לתוכה את המעטפה.