תנועת המחאה נגד הימין הקיצוני השוטפת בשבוע האחרון את גרמניה הגיעה בסוף השבוע לשיאה, כשלדברי המארגנים כ-1.4 מיליון איש לקחו חלק בהפגנות נגד מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שבסקרים ארציים ניצבת כבר במקום השני. ההפגנות תפסו תאוצה בעקבות דיווח שלפיו חברים במפלגה השתתפו בוועידה שבה הוצגה תוכנית לגירוש מיליוני מהגרים מגרמניה, בהם גם אזרחים גרמנים, במסגרת מהלך שכונה "הגירה מחדש". שרת הפנים כבר השוותה את האירוע לוועידת ואנזה, שבה קידמו הנאצים את השמדת יהודי אירופה.
מאז כניסתה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" לזירה הפוליטית בעשור שעבר ידעה גרמניה כמה גלי מחאה נגד הימין הקיצוני, אבל גל הפגנות כמו זה שפוקד אותה כעת לא זכור. בסוף השבוע האחרון לבדו נערכו הפגנות בברלין, מינכן, שטוטגרט, נירנברג, האנובר ועוד יותר מ-100 ערים ועיירות ברחבי המדינה. בחלקן הפתיע מספר המשתתפים אפילו את המארגנים, וכך בהמבורג, שם הפגינו ביום שישי כ-50 אלף איש, ובמינכן, שם הפגינו אתמול כ-100 אלף, קוצרו ההפגנות מחשש שהעומס והדוחק יגרמו לנפגעים.
הזרז לגל המחאה נגד "אלטרנטיבה לגרמניה" ופעילי הימין הקיצוני היה דיווח מ-10 בינואר, שבו נחשף כי אנשי ימין קיצוני, בהם חברים ב-AfD, השתתפו בנובמבר בוועידה שבה דנו בתוכנית לגירוש של מהגרים ושל "אזרחים שלא נטמעו בחברה". אחד המשתתפים בכינוס היה מרטין זלנר, מנהיג תנועת Identitarian האוסטרית, המאמינה בתיאוריית "ההחלפה הגדולה" – תיאוריית קונספירציה שלפיה מהגרים לא-לבנים מנהלים מזימה שמטרתה להחליף את האוכלוסייה הלבנה ה"ילידית" של אירופה. בוועידה הציג זלנר את תוכניתו ל"הגירה מחדש", כלומר גירוש המהגרים.
מאז חשיפת הכינוס ניסתה "אלטרנטיבה לגרמניה" להרחיק עצמה מהאירוע ולהדגיש כי לא היה לה שום קשר ארגוני או כלכלי אליו, וכי אין לה שום אחריות למה שנדון בו. היא מסרה כי חברים במפלגה שהשתתפו בוועידה עשו זאת מטעם עצמם, ואינם מייצגים בכך את עמדותיה. עם זאת, החשיפה כבר גבתה מחיר בתוך שורות ה-AfD, כשאליס ויידל, הנמנית עם ראשי "אלטרנטיבה לגרמניה", נאלצה להפסיק את עבודתה עם אחד מיועציה שנכח באירוע.
הכוח הוכפל, ו-AfD שועטת לניצחונות בסתיו
הדיווח על ועידת הימין הקיצוני עורר סערה בגרמניה, והוא בא על רקע נסיקתה של ה-AfD בסקרים בחודשים האחרונים. לפי הסקרים, "אלטרנטיבה לגרמניה" זוכה כיום לתמיכה של כ-23% מהבוחרים, הרבה יותר משיעור התמיכה בה בבחירות הפדרליות ב-2021 – 10.3%. בשלושה מעוזים של המפלגה במזרח גרמניה – ברנדנבורג, סקסוניה ותורינגיה – היא ניצבת במקום הראשון לקראת הבחירות המקומיות שייערכו בסתיו הקרוב. אם הסקרים יתממשו בבחירות הללו, הדבר עשוי לתת לה רוח גבית להמשך. בקיץ האחרון כבר הצליחה "אלטרנטיבה לגרמניה" לנצח לראשונה בתולדותיה בבחירות לראשות עיר ובבחירות למועצת מחוז מקומי, ובכך הייתה למפלגת הימין הקיצוני הראשונה שעושה זאת מאז ימי הנאצים. גם בבחירות שנערכו אז בבוואריה ובהסה רשמה ה-AfD הישגים משמעותיים.
ההפגנות נגד "אלטרנטיבה לגרמניה" והימין הקיצוני החלו כבר לפני כשבוע בברלין ובפוטסדאם, שבה נערכה הוועידה שחוללה סערה, אבל בימים האחרונים הן צברו כאמור תאוצה. אמש כבר התכנסו בברלין כ-100 אלף מפגינים, ומול בניין הפרלמנט הם האירו בטלפונים הסלולריים שלהם והניפו שלטים שעליהם נכתב בין השאר "אין מקום לנאצים". "זה טוב שמשהו קורה סוף סוף", אמרה לידיה שטפנהגן, שהשתתפה בהפגנה שם. "הרוב הדומם כבר לא דומם". "לעולם לא עוד זה עכשיו", "נגד השנאה", "להגן על הדמוקרטיה" ו"נאצים החוצה" הן רק חלק מהקריאות שנשמעו בהפגנות של סוף השבוע.
כ-70 אלף איש הפגינו אמש בקלן, ובברמן דיווחה המשטרה על כ-45 אלף משתתפים בהפגנה במרכז העיר. קטרין בת ה-53 שהגיעה לשם אמרה שהיא מקווה שההפגנות נגד הימין הקיצוני יגרמו לאנשים רבים לחשוב מחדש: "יכול להיות שיש מי שלא בטוחים אם להצביע ל-AfD, ואחרי המחאה הזו הם פשוט לא יכולים". גם בדרזדן, בירת מחוז סקסוניה שבמזרח גרמניה, שם מובילה "אלטרנטיבה לגרמניה" בסקרים, יצאו המונים להפגין, עד כי הרשויות נאלצו לשנות את מסלולה של צעדת המחאה שתוכננה ולהאריך אותה, בשל "מספרם העצום של המשתתפים", כדברי המשטרה.
הקנצלר והנשיא: "הדמוקרטיה מותקפת, תגנו עליה"
גם פוליטיקאים, ראשי כנסיות, כוכבי בידור ומאמנים בבונדסליגה, ליגת הכדורגל הראשונה בגרמניה, קראו בימים האחרונים לציבור לנקוט עמדה נגד הימין הקיצוני. מאמן קבוצת הכדורגל באיירן מינכן, תומס טוכל, אמר במסיבת עיתונאים בשבת: "אין שום ספק – אנחנו יוצאים ב-1,000% נגד כל סוג של קיצונות. כדי להעביר מסר כזה – לעולם לא יהיו קולות רבים מדי".
הקנצלר אולף שולץ, שבעצמו השתתף באחת ההפגנות בשבוע שעבר, אמר שכל תוכנית לגרש מהגרים או אזרחים היא "התקפה על הדמוקרטיה שלנו והתקפה על כולנו". הוא קרא לציבור לומר את דברו – "למען הלכידות, למען הסובלנות, למעט הדמוקרטיה שלנו בגרמניה". נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, הצטרף: "עתיד הדמוקרטיה שלנו אינו תלוי במתנגדים לה, אלא בחוזקם של אלו המגינים עליה". הוא הוסיף כי המשתתפים בהפגנות "מגינים על הרפובליקה שלנו ועל החוקה שלנו מפני אויביה".
שרת הפנים ננסי פזר הרחיקה לכת עוד יותר ואמרה שוועידת הימין הקיצוני שחוללה את הסערה מזכירה את ועידת ואנזה, שבה קידמו הנאצים את השמדת יהודי אירופה ב-1942. על רקע זה אמר יוסף שוסטר, ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, לערוץ הגרמני "די ולט" כי המחאה הנוכחית יכולה להחזיר את האמון בהתנהלות הדמוקרטית של גרמניה. שוסטר הדגיש כי היהודים חשים כעת "חוסר ודאות אדיר" בגרמניה, במיוחד על רקע התרבות האירועים האנטישמיים בעקבות המלחמה בין ישראל לחמאס.
מנהיג הימין המתון: "הרוב הדומם משמיע את קולו"
בהפגנת הענק ביום שישי בהמבורג, העיר השנייה בגודלה בגרמניה, אמר ראש העיר פיטר טשנטשר: "המסר ל-AfD ולרשת הימין הקיצוני הוא זה – אנחנו הרוב, ואנחנו חזקים כי אנחנו מאוחדים ונחושים שלא לאפשר למדינה הזו ולדמוקרטיה שלנו להיהרס בפעם השנייה אחרי 1945, השנה שבה הובסו הנאצים".
למחאה נגד הימין הקיצוני שותפות לא רק מפלגות שמאל ומרכז, אלא גם מפלגות ימין, כמו מפלגת "הנוצרים הדמוקרטים" שאותה הובילה שנים רבות אנגלה מרקל. מנהיג הנוצרים הדמוקרטים פרידריך מרץ אמר בסוף השבוע כי גל המחאה מוכיח שהגרמנים "מתנגדים לשנאה מכול סוג, להסתה ולשכחת ההיסטוריה". גם הוא אמר כי "הרוב הדומים מרים את קולו ומראה שהוא רוצה לחיות במדינה קוסמופוליטית וחופשייה".
בעקבות הסערה שחוללה ועידת הימין הקיצוני עלו קריאות לאסור בחוק את פעילותה של ה-AfD, כדי למנוע "עלייתה של ממשלה פאשיסטית חדשה בגרמניה", כפי שהגדירו זאת במפלגת הירוקים. עם זאת, רבים ממתנגדי ה-AfD פוסלים את הרעיון, ומדגישים את הצורך במאבק פוליטי-אזרחי יעיל וחכם, שלא יאפשר ל"אלטרנטיבה לגרמניה" להציג את עצמה כקורבן.