בינואר 1968 עשתה את דרכה מבריטניה לישראל הצוללת אח" דקר. באחד מהאסונות הגדולים בהיסטוריה של מדינת ישראל טבעה הצוללת, וכל 69 אנשי הצוות שהיו עליה נספו, ובהמשך הוכרו כחללים. טביעת הצוללת הייתה במשך זמן רב לתעלומה של ממש, והיה קושי בלהגיע לחקר האמת, שכן לא היו ניצולים וגם שרידי הספינה נמצאו במצולות רק 31 שנים אחרי שטבעה. הספקולציות שסבבו סביב הצוללת גרמו במידה רבה גם לתקווה בקרב משפחות אנשי הצוות, שחלקם היו נשואים והורים לילדים.
(צילום: משי בן עמי)
10 צפייה בגלריה
"להכריז על צוות 'דקר' כחללים, ולאפשר התרת עגונות". המכתב ששלח הרב הראשי לשר הביטחון דיין
(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
10 צפייה בגלריה
כלי שייט ומטוסים, שמחפשים אחר "69 צוללנים". רשימת הכוחות שהשתתפו במאמצי החיפושים
(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
בחודש מרץ של אותה שנה, הודיע שר הביטחון דאז משה דיין על אובדנה של הצוללת ואנשי הרבנות הצבאית הנחו את משפחות הנספים לשבת שבעה. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום (א'), 55 שנה אחרי האסון, את יומן המבצעים שמתאר את מאמצי החיפוש, התיאום בין הכוחות הרבים בשטח, הסריקות אחרי ממצא על אף מזג האוויר הסוער, תקוות השווא שמדובר בתקלת קשר בלבד, וההבנה כי אנשי הצוות אינם עוד בחיים ויש להפסיק בחיפושים.
המיקום האחרון של דקר דווח ב-24 בינואר. ארבעה ימים לאחר מכן כבר נוסח דוח ראשוני להיעלמות הצוללת עם המידעים הנכונים לזמנים ההם. כך, למשל, תוארו האירועים שהתרחשו במהלך חיפושים: "בשעה 13:15 דיווח מטוס סטרטו שראה מצוף או חפץ אדום במהלך החיפושים"; הליקופטר שלקח צוללנים על מנת שיאספו את החפץ; לאחר מכן, בשעות הערב, "התקבל שדר בהול וגלוי מאחי לווייתן. השדר מודיע שאחי לווייתן ראתה שלוש רקטות ירוקות". כשעה וחצי מאוחר יותר, כך תואר, התברר ש"הרקטות הן פצצות תאורה של מטוס בריטי שחיפש באזור".
לאחר כל היומן ניכר שכל התראה נבדקה בקפידה יתרה, תוך הקפצות בו בזמן לברר כל רמז שיכול היה להצביע על גורלה של הצוללת. ביומן אג"מ מבצעים בתאריך 28 בינואר 1968, נכתב: "לפני כשלוש שעות נשלחה הודעה לצוללת (דקר) על-ידי ים-3, אם היא שומעת אותם, שתוציא את המצוף השני. בשעה 20:10 התקבלה הודעה מאוניית הסוחר 'יפו' כי היא קולטת שידור חלש ולא ברור של 43.40 מכיוון לא ידוע... ים-3 מנסה בתחנות שלו לקלוט את השידור ולגלות את הכיוון. הם משערים כי השידור הוא תשובה לשידור שלו לפני שלוש שעות. ההנחה היא שדקר נמצאת בינך (אח"י משגב) לבין 'יפו'. היא שומעת ואינה יכולה לענות".
10 צפייה בגלריה
"הזמן האחרון להצלת ניצולים מהצוללת הוא הלילה". ההכנות לחיפושים אחר הצוללת דקר
(צילום: במחנה, מיקי אסטל)
למחרת נכתב ביומן: "מיחידה 515 נמסר כי נשמעים צפצופים על תדר המצוקה של הצוללת, לא ברור הכיוון". וכן, הייתה גם עזרה ממקור לא צפוי: "הלבנונים מסרו למטה - החיפושים בקפריסין, כי הם גם כן יסייעו לחיפושים אחר "'דקר'". למחרת מגלה היומן אודות חיפושים באזור פורט סעיד, וגם כי לא היה אישור לאח"י "יפו" להתקרב לעבר החפצים השטים בים כ-104 קילומטרים מפורט סעיד.
"יש להרחיק את אח"י יפו לגזרת סיור אחרת שאינה קרובה לחוף מצרים. חיל הים רשאי להשיט אוניית סוחר מחר בשעות היום לאזור החפצים השטים, שבטווח 104 קילומטרים מפורט סעיד. ובכל מקרה, לא פחות מ-80 קילומטרים מחוף מצרים". עוד נכתב: "הסכמנו כולנו (מטה החיפושים בקפריסין) פה אחד, שהזמן האחרון להצלת ניצולים מהצוללת הוא הלילה".
לפי היומן, בתחילת פברואר, "נשמעות תשובות לפניות שלנו כאילו מאח"י 'דקר' בשם 'דיסקית'. הכיוונים מצביעים על צפון טורקיה ומזרח קפריסין. הנושא בבדיקה, שלושה כלי שייט שלנו מסיירים בסביבה. ייתכן וזו הפרעה מכוונת". ב-4 בפברואר, כך על פי יומן אג"מ מבצעים, "חיל הים נמצא בשלבי הפסקת החיפושים. חיל האוויר יפסיק גם הוא את חיפושיו בסביבות השעה 14:00. כל הסירות המשתתפות בחיפושים יגיעו חזרה לחיפה היום בערב".
חודש לאחר מכן שלח הרב הצבאי הראשי, האלוף שלמה גורן, מכתב לשר הביטחון שבו הוא ביקש מדיין שהודעתו בכנסת על אובדן דקר "לא תהיה בדרך השלילה כפי שתוכנן על ידי דובר צה"ל, אלא בדרך הקביעה החיובית". הרב טען כי הדבר יקל עליו מבחינה הלכתית להכריז על הצוות כחללי צהל ולהתיר עגונות. הוא אף ניסח פסקה כהצעה לשר: "לאור החיפושים, הבדיקות והתחקירים בארץ ובחו"ל, שנסתיימו זה עתה ושנעשו על ידי מומחים בצה"ל ומחוצה לו, הגענו למסקנה שבתנאים אלו בהם הייתה נתונה הצוללת דק"ר בעת אובדנה, אין כל סיכוי כי מישהו מהצוות של דקר נותר בחיים כיום".
יום אחרי שליחת המכתב הודיע שר הביטחון דיין כי הצוללת אבדה. אותו היום הוכרז כיום אבל לאומי, ודגלי המדינה ירדו לחצי התורן.
