ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ שמחה רוטמן אישרה אמש (רביעי) ברוב של תשעה תומכים מול שבעה מתנגדים את נוסח החוק לביטול עילת הסבירות, לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הדיונים בוועדת החוקה ארכו שעות ארוכות, עם עשרות אלפי הצבעות ואינספור עימותים. מה השלבים הבאים עכשיו, ומתי צפוי האישור הסופי שיכניס את הצעת החוק לספר החוקים?
הדיונים בוועדה וההצבעות החלו ביום שני בשעה 11:00. במשך כ-50 שעות, דחתה הוועדה יותר מ-27 אלף הסתייגויות וערכה גם הצבעה חוזרת עליהן. במהלך ההצבעות חברי האופוזיציה ניסו למשוך כמה שיותר את הזמן והצליחו להוביל לעוד דחייה של כמה שעות, כשההצבעות נעצרו בישורת האחרונה בגלל כינוס המליאה. אמש, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית ללא שינויים בנוסח, למרות הדיווחים על הניסיונות לפשרה - וקריאתו של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מהערב.
שינויים בנוסח החוק אפשריים עד שהצעת החוק תאושר סופית, על ידי קבלת חלק מההסתייגויות במליאה. למרות זאת, כרגע נראה שקריאתו של גנץ הגיעה מאוחר מדי.
השלב הבא אחרי האישור בוועדת החוקה, הוא העברת הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת. ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ קבעה אתמול בבוקר כי המליאה תיפתח באופן חריג ביום ראשון בשעה 10:00, והדיון המקדים להצבעה ייארך 26 שעות, שבהן האופוזיציה תוכל לנמק 140 הסתייגויות להצעת החוק.
לאחר מכן, יסכמו את הדיון יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, ואז יחלו ההצבעות. במהלך ההצבעות יתאפשרו עד חמש הצבעות שמיות (שבהן האופוזיציה צפויה להשתמש כדי למשוך עוד זמן).
הצפי לאישור של הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית הוא שעות אחר הצהריים ביום שני. עם כניסתה לתוקף, בית המשפט לא יוכל להביע ביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות נגד ראש הממשלה, שרים והממשלה, בדגש על מינויים וגם על אי הפעלת סמכות. כך, גם אם שר או ראש ממשלה נמנע מהחלטה כלשהי, כמו אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, אי מילוי תקן במשרד ממשלתי או כל ביצוע החלטה או הימנעות ממנה - בית המשפט לא יוכל לבקר את העניין באמצעות עילת הסבירות.
מהי עילת הסבירות?
עילת הסבירות נכנסה לחיינו במשמעותה הנוכחית בשנת 1980, אז קבע שופט העליון דאז אהרן ברק כי "חוסר סבירות הוא עילה העומדת בפני עצמה", ולכן ניתן לבטל החלטות רק על בסיס סבירותן. בפסק הדין שכתב אז ברק הוא הגדיר כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה".
מצדדי השימוש בעילת הסבירות טוענים כי היא מבטיחה שמירה על עקרונות של טוהר מידות וניקיון כפיים בשירות הציבורי. לדברי התומכים, אם יבוטל השימוש בעילת הסבירות - יינתן אור ירוק לשחיתות. מנגד, פוליטיקאים שמתנגדים לה אומרים שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא. טענה נוספת שנשמעת תדיר מצד התומכים בביטול העילה היא שאין באמת דבר כזה "האדם הסביר", אלא הסבירות נקבעת על ידי 15 שופטי עליון - שמחליפים בכך את שיקול הדעת של הדרג הנבחר.
בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בעבר השתמש העליון בעילה זו, בין היתר, גם כשקבע שהחלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות, וכשחייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדת החוקה, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע, כאשר בהרבה מהמקרים נעשה שימוש בעילות נוספות כדי לבטל את ההחלטה.
מהומה לפני ההצבעה
ההצבעה על נוסח החוק לוותה בקריאות מצד חברי האופוזיציה. כשרוטמן קרא את שמו של כל אחד מחברי הוועדה הם קראו "בושה", וח"כ גלעד קריב דיבר על סיכון חיילי צה"ל בבתי דין בינלאומיים - וכינה את ח"כ רוטמן "מחריב הדמוקרטיה".
בעקבות בקשה של חברי אופוזיציה שנדחתה בוועדת הכנסת, ההצבעה הסופית אמש נדחתה משעות הערב - כפי שתוכנן תחילה. במהלך ההצבעות החלה מהומה, כשהיועצים הפרלמנטריים של חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי וגלעד קריב (העבודה) החלו לצעוק על חברי הקואליציה - והוצאו מהדיון. אחר כך החליט יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי אותם יועצים יורחקו מהכנסת עד סוף כנס הקיץ, שמסתיים בסוף החודש.
בתגובה, איים ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד): "אדאג שהם לא יעבדו פה יותר". לעומתו, ח"כ קריב דווקא הגן על היועצים: "נפלתם על הדור הלא נכון, אלה צעירים שחוששים שאתם תחרבו את מה שבנו ההורים שלהם והסבים והסבתות שלהם".
בשעות הצהריים פנו חברי האופוזיציה שמכהנים בוועדת החוקה ליועמ"שית הכנסת בבקשה לבדוק הצבעות פסולות של חברי הקואליציה על ההסתייגויות. "התרענו שוב ושוב בפנייך כי לא ייתכן שיושב ראש הוועדה מנהל את הליך ההצבעות בוועדה בצורה בלתי ראויה, במהירות שלא מאפשרת ספירה ראויה, תוך הפרה בוטה של תקנון הכנסת וניצול לרעה של התקנון, ובדרך של רמיסת כל כללי האתיקה והנוהג הקיימים בבית הזה״, כתבו הח"כים לאפיק.
אמש, דחתה יועמ"שית הכנסת את טענות האופוזיציה בנוגע להצבעות פסולות, ואמרה כי "ביחס למכלול ההצבעות שנבדקו, לא מצאנו איזשהו פגם שמצדיק תיקון של ההצבעות". יחד עם זאת, אפיק הציעה "לחזור על אותן הצבעות שהיו להן תוצאות שנויות במחלוקת".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) חלק על דבריה של אפיק, ואמר כי "אני ראיתי את הסרטונים, ואם מישהו אומר שהוא לא ראה כלום אז הוא שוגה. יו"ר הוועדה נכנס לקצב הצבעות בלתי סביר בעליל, והתהליך היה פגום מתחילתו".
ח"כ שרן השכל (המחנה הממלכתי) הוסיפה לדבריו, וציינה כי "אנחנו עוד מעט סוגרים 24 שעות, כאן וזה אחרי שלושה ימים ברציפות. מה לעשות, החלטתם להעביר את זה בחקיקת בזק שלא הייתה לפני כן, אז גם הח"כים של הקואליציה התעייפו והם עשו טעויות. כשהעברתי ליועצת המשפטית את הסרטון רואים ששני חברי קואליציה מצביעים איתנו בעד רביזיה וזה אמור לפתוח מחדש את אותן 20 הסתייגויות".
יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ הגיב לתלונות חברי האופוזיציה, ואמר כי "אי אפשר לדון בתהליך ההצבעות אחרי כמות ההסתייגויות המטורפת שהגשתם. ישבתי פה במשך שעות גם אתמול בלילה והיו פה הפרעות בלתי פוסקות של חברי האופוזיציה כדי לבלבל את הצוות של הוועדה ולעכב את ההצבעה, אני לא זוכר שאנחנו עשינו את זה". הוא הוסיף כי "ההצבעה הייתה ברורה וההליך היה תקין ומפוקח. אתם חבורה של בכיינים, החוק יעבור ביום שני".
לפני ההצבעה על ההסתייגויות שנותרו, חברי הוועדה יכלו לשאת דברים. ח"כ גלעד קריב (העבודה) מחה על התנהלות יו"ר הוועדה, ואמר כי "ההליך היה בדיוק בדמותו של היו"ר - בריוני ומבזה. ניפגש בבית משפט". ח"כ משה סעדה (הליכוד) תקף את חברי האופוזיציה, ואמר כי "הטרלנו ציבור שלם עם הסתייגויות מגוחכות והפעלנו פה את העובדים של הכנסת שעות ארוכות סתם". ההצבעות על 27,676 ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה החלו אתמול בשעה 17:00, והופסקו היום לפני הצהריים, אחרי לילה לבן, בשל קיום דיונים במליאת הכנסת".
ההצבעות שלשום החלו, כמו שאר הדיונים בוועדה בימים האחרונים, בצורה סוערת למדי, וח"כים באופוזיציה הציפו את היו"ר שמחה רוטמן בשאלות בנוגע לאופי ההצבעות, במה שאולי היווה טקטיקה של משיכת זמן. הוא היה נחוש להתחיל כמה שיותר מהר בהצבעות, וקרא לסדר עוד ועוד ח"כים שהפנו אליו שאלות שונות - ובשלב מסוים אף סילק את ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד.
רוטמן התעקש להצביע בזריזות על כל מקבצי ההסתייגויות, וחברי האופוזיציה התלוננו כי אינם מצליחים לעקוב אחר הקצב המהיר של ההצבעות ולדעת על איזה הסתייגות הם בכלל מצביעים. "זה בדיחה! רוצים לדעת על מה מצביעים", קרא אחד מהם, ואחרת צעקה: "בושה!". רוטמן לא עצר לרגע, ואיים להמשיך לקרוא לסדר מי שיעלה הערות בזמן ההצבעות: "אם תמשיכו לצעוק למיקרופונים בזמן ההצבעה, אני גם אנתק את המיקרופון שלכם", איים. בעבר, יצוין, כבר נותקו במהלך דיון בוועדה בראשות רוטמן מיקרופונים של ח"כים.
בזמן ניהול הדיונים בוועדת החוקה, ניהלו בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מגעים של הרגע האחרון שבהם נשקלו דרכים שונות לרכך את החוק. ח"כ קטי שטרית (הליכוד) אף אמרה שלשום בריאיון ב-ynet Live שמתנהלות "שיחות רציניות" בין הצדדים במטרה להגיע להסכמות.
יו"ר הוועדה רוטמן אמר מנגד, בדיון שקדם להצבעות, כי אינו מכיר מגעים שכאלה - והאשים פעם נוספת את האופוזיציה באחריות לקריסת שיחות ההידברות בבית הנשיא. הוא טען שהאופוזיציה השיבה "לא" לכל הצעה שעלתה במשא ומתן, והוסיף: "אם יהיה רצון בהסכמה, ניתן יהיה לחרוג מהעקרונות, אבל לוותר, כאשר אומרים פה נציגיכם שחור על גבי לבן, גם בתקשורת וגם פה, ש'לא יהיו שום הסכמות, כל דבר שתציעו אנחנו אומרים לא' - אז למה שנחרוג ממה שאנחנו חושבים שהוא נכון?".
פורסם לראשונה: 19:36, 19.07.23