"לא האמנתי למשמע אוזניי כשאמרת שהבלגה ואיפוק הם גבורה. מאיפה לקחת את זה?": ארכיון המדינה חשף מכתב אישי ששלח השר לשעבר רחבעם זאבי (גנדי) לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ב-10 ביולי 2001, שלושה חודשים לפני שנרצח על ידי מחבלים במלון בירושלים. בנוסף, נחשף מכתב של אלמנתו של זאבי לראש שב"כ דאז אבי דיכטר, שנשלח כחודש לאחר הרצח, ובו הכחישה את הטענה של שב"כ כי בעלה התבקש שלא להתגורר במלון הייאט בירושלים בשל סיכון ביטחוני.
במכתב האישי, שאורכו כשני עמודים וכותרתו "מכתב לאריק", מביע גנדי את כעסו על "מדיניות ההבלגה", לדבריו, של ממשלת ישראל אל מול הפיגועים באותה העת ואמירותיו של שרון לפיהן "גם איפוק הוא מרכיב של כוח". בין היתר, זאבי כתב לשרון כי "בכל הקריירה שלך תמיד יזמת והיית רץ קדימה. אני בטוח שאינך מאמין בנוסחה האווילית הזאת וכי המצאת אותה כדי לגונן על המדיניות הכושלת שמכתיב לך שר החוץ שמעון פרס. דיין אמר עליך ש'עדיף בעיניו לרסן סוסים פראיים מאשר לדרבן את הנרפים והמהססים', אז מה פתאום הבלגה זה גבורה?".
4 צפייה בגלריה
"לא הסכמנו עם התבוסתנים בהנהגה". המכתב ששלח גנדי לרה"מ שרון ב-2001
(צילום: ארכיון המדינה)
4 צפייה בגלריה
פרס ז"ל באזכרה לזאבי. "המצאת את הנוסחה כדי לגונן על המדיניות הכושלת של שר החוץ?"
(צילום: מארק ניימן, לע"מ)
בין היתר, כתב גנדי לשרון: "הרשה נא לי לקרוא לך גם כאן בשם אריק, כפי שקראנו לך בצה"ל, ביחידה 101, בגדוד 890, בחטיבה 202, בפעולות התגמול, במבצעים ובמלחמות. הלכנו אז ביחד בשדות, בגבולות ומעבר לגבולות, כדי להגן על העם ועל המולדת. אתה יזמת והצעת אז הרבה מהפעולות לפי העיקרון של 'יוזמה ותוקפנות' ולא לפי העיקרון של 'ספיגה והבלגה'. לא הבנו אז ולא הסכמנו עם התבוסתנים בהנהגה שתבעו איפוק והמתנה. חשבנו שהם טועים וחוטאים לביטחון ישראל מה השתנה ולמה השתנה, אריק? האם טעינו אז או שאנחנו טועים היום?
"אומרים שמכיסא ראש הממשלה רואים את הדברים אחרת. זה לא נכון, וגם היום כראש ממשלה אתה מאמין ודבק בתורת הביטחון שנצרפנו בה ביחד. כשאתה מגיע לסיכומים, אתה מתפשר או מתיישר עם פרס, ויוצא דבר צולע ומזיק של הבלגה ואיפוק. היו ימים שהיית דוהר לשטח היערכות לפעולה עוד בטרם היא נידונה עם הדרג המדיני, ובטרם היא אושרה. היינו מתייעצים על כך ביחד והיית רץ לפעולה, ואני הייתי הולך 'למכור' אותה לממונים ורץ אחריך לחזית עם האישור.
"היו מקרים שלא קיבלנו אישור והתאכזבנו ושבנו לבסיס וקיללנו את 'האטימות שם למעלה'. אני מכיר אותך ויודע שלדעתך זה היה צודק ונכון אז, וזה גם צודק ונכון היום, אלא שאתה מתאמץ לשמור על 'ממשלת השיתוק הלאומית' ובשל כך אתה מאמץ החלטה שאינך שלם איתה". זאבי סיכם את מכתבו בקריאה לפעולה צבאית ובפנייה אישית לשרון: "בוא ונפסיק את ההצגה החד צדדית הזאת ותגיד לצה"ל לעשות את מה שצריך. זאב ז'בוטינסקי אמר: 'ההבלגה היא מרה ומסוכנת', והוא צדק. אריק, תשמע את הדברים ברוח טובה מפיו של חבר, שתומך בך ופעל לבחירתך ותודה שיש בהם צדק".
כאמור, ארכיון המדינה פרסם מסמך נוסף – מכתב ששלחה יעל זאבי, אלמנתו של רחבעם זאבי, לראש השב"כ אבי דיכטר ב-8 בנובמבר – פחות מחודש לאחר רצח בעלה. במכתב, שהעתק ממנו נשלח גם לראש הממשלה אריאל שרון, טענה כי שב"כ לא ביקש מבעלה מבעוד מועד שלא להתגורר במלון הייאט בירשולים בשל "סיכון ביטחוני". כך כתבה זאבי לדיכטר: "בתאריך 4 בנובמבר ביקרת אותי בביתי, ובמהלך שיחתנו הסברת לי שבתאריך 15.8.01 ביקש השב"כ מבעלי השר רחבעם זאבי שלא להתגורר במלון הייאט בירושלים בשל סיכון ביטחוני.
כמו כן, ציינת בפניי שגם השר עוזי לנדאו (השר לביטחון פנים דאז - א"א) קיבל באותו יום התרעה דומה. כמי שהייתה צמודה כל העת לבעלי ז"ל, נראה לי הדבר תמוה כי לי לא היה ידוע דבר התרעה כזאת. לפי ידיעתי אף אחד לא פנה לבעלי המנוח בעניין המלון, וכשבדקתי את הנושא עם השר לנדאו התברר לי לתדהמתי שגם אליו פנו בעניין זה רק לאחר הרצח, ולא כפי שמסרת לי בפגישתנו בביתי".
