כלי תקשורת ברוסיה נחסמו
(צילום: אבי חי)

שבוע חלף מאז שהחלה פלישת הצבא הרוסי לתוך אוקראינה שחוללה סערה בכל רחבי העולם, אבל מה קורה בינתיים בתוך רוסיה? כיצד התקשורת הרוסית מסקרת את המלחמה? איך מגיבים האזרחים, והאם דעת הקהל משפיעה על מהלכיו של פוטין? בדקנו עם שני מומחים לנושא, על רקע הדיווחים לפיהם כבר 7,600 נעצרו במהלך דיכוי המחאה במדינה.
ד"ר דימה קורס, עמית פוסט דוקטורט ומרצה במחלקה ללימודי מזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, הסביר בשיחה עם ynet כי בעיתונות הרוסית יש הלך רוח אחד – תמיכה במהלכי פוטין. "אין ברירה אחרת", אמר ד"ר קורס. "עיתונות שמנסה וניסתה להראות עמדה שונה מתמיכה ממה שרוסיה מגדירה כמבצע, פשוט נחסמה, אוימה ואפילו הושבתה. ברוב אמצעי התקשורת, בוודאי בערוצי טלוויזיה ממלכתיים, הקו הוא אחיד לחלוטין. 'הכל לגיטימי והכל נכון ואנחנו עושים את הדבר הנכון'. יש מיעוט שמנסה להציג דעות אחרות, אבל, כאמור , הם נרדפים ומאוימים וקולם פחות נשמע".
הקשישה ששרדה את המצור על לנינגרד נעצרה בהפגנה נגד המלחמה באוקראינה
(צילום: טוויטר)

ברוסיה ניתן לראות הבדל מהותי בין הערים הגדולות לכפרים מבחינת יחס האזרחים לשלטון. לדברי ד"ר קורס, "ככל שמדובר בערים יותר גדולות, בראש ובראשונה מוסקבה וסנט פטרסבורג, יש יותר ויותר ביקורת והתנגדות לקו של פוטין ויש יותר הפגנות על אף הסיכון. מהיום הראשון של המלחמה יש הפגנות ורק במוסקבה יש כמה אלפי עצורים. בערים המרכזיות והגדולות יש הפגנות יחיד והפגנות גדולות של אלפי אנשים, וזה כמובן רק מה שנקרא 'חוד החנית', כלומר, אנשים ממש אמיצים שלוקחים את הסיכון ויוצאים להפגין".
מדוע בערים הגדולות יש יותר התנגדות? ד"ר קורס טוען כי בערים הגדולות מתגוררים אנשים יותר ליברלים שמחוברים יותר לעולם הגלובלי, לאינטרנט ולרשתות החברתיות. "חלק מהציבור מבין את ההשלכות והסיכונים וההתנגדות שלהם למלחמה היא מכמה סיבות: התנגדות ערכית למלחמה, חשש להרג של חיילים רוסים, וחרדה מהשלכות כלכליות וסנקציות על המשק הרוסי. כרגע רואים שורה אינסופית של תאגידים בינלאומיים שעוצרים אספקה של המוצרים שלהם לרוסיה, כמו יצרני רכב, מחשוב וכדומה, הם מבינים שהם הופכים להיות מבודדים מהעולם המפותח".
2 צפייה בגלריה
שוטרים עוצרים מפגין במוסקבה
שוטרים עוצרים מפגין במוסקבה
שוטרים עוצרים מפגין במוסקבה
(צילום: AFP)
לעומת זאת, בערים הקטנות ובכפרים יש מספר לא מבוטל של אזרחים שתומכים במהלכים של פוטין. "אלה אנשים פחות מפותחים, פחות מחוברים לאינטרנט, לרשתות החברתיות ובעיקר מחוברים לרשתות הטלוויזיה ששם משדרים את התעמולה של פוטין שהנרטיב שלה הוא לשחרר את אוקראינה מהניאו נאצים", הסביר ד"ר קורס. "בנוסף, בפרלמנט הרוסי יש רק מפלגות שמשתפות פעולה עם המשטר, אבל במועצות מקומיות של הערים המצב שונה. במוסקבה יש אופוזיציה אמיתית כי השלטון לא הקפיד לזייף בחירות למועצות מקומיות כמו לפרלמנט ויש שם פעילות אופוזיציונית שמורגשת יותר והיא נותנת גב למתנגדים. בערים הקטנות קשה להביע התנגדות כי אין תמיכה של אופוזיציה שמתנגדת לשלטון ואנשים יותר נתונים לתעמולה של השלטון בערוצים הכלל-ארציים, שם משדרים תעמולה אגרסיבית בעד פוטין".
לדבריו, "חלק מהאזרחים מבינים לעומק את הסנקציות וההשלכות ואחרים לא מבינים בכלל. באמצע יש רוב שמתחיל להפנים שהחיים שלו הולכים להשתנות לרעה, אבל עדיין נאחז באותה פרופגנדה פטריוטית", הוסיף ד"ר קורס. "60 אחוז, וזו הערכה שלי, מבינים את ההשלכות והשאר מתחלק בין אנשים שתופסים את הראש ורוצים לעצור את זה לבין אלה שלא מעניין אותם כלום. בין 80 ל-90 אחוז מהרוסים לא האמינו שתהיה מלחמה. התעמולה של פוטין מזה שנים הייתה שתוך שלושה ימים נשתלט על קייב ולכן הרבה מהם בשוק ממה שקורה".
ד"ר קורס הדגיש כי דעת הקהל כן משפיעה על המהלכים של נשא רוסיה פוטין: "הוא מודד כל הזמן את הלך הרוח ומאוד מקושר לסקרי דעת קהל. הוא צורך אותם באופן קבוע ויש לו שירות שלם שעוסק בזה. אי אפשר להגיד שזה משפיע חזק, אבל הוא לוקח את זה בחשבון. בינתיים הוא מתרשם שההתנגדות לא חזקה ושמדובר בקומץ קטן של בוגדים פרו-מערביים. השאלה אם זה ישתנה ויתרחב. האוקראינים משקיעים מאמצים בלוחמה פסיכולוגית כדי להראות לרוסים שיש להם הרבה הרוגים ובכך להשפיע על דעת הקהל ברוסיה. אם זה אכן ישפיע, זה יכול גם להשפיע על פוטין".
ד"ר ורה קפלן, חוקרת במכון לחקר רוסיה ומרצה בכירה לחוג בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, מחז'ת את דבריו של ד"ר קורס בנוגע לעיתונות ברוסיה. "לא ראיתי עיתונות חופשית ברוסיה", אמרה. "יש תוכנית פופולרית כל יום והיא מאוד פרו-קרמלין ולפיה מה שקורה בקייב זה ממש פשע נגד האנושות שהתרחש במשך שמונה שנים. הם משתמשים ברטוריקה צבאית של שחרור אוקראינה מהאויב, ומי שנמצא בצד של הממשל באוקראינה מכנים אותו נאצי.
2 צפייה בגלריה
ילדים שנעצרו מעצר מפגינים ב מוסקבה רוסיה במהלך הפגנה נגד ה מלחמה נגד אוקראינה
ילדים שנעצרו מעצר מפגינים ב מוסקבה רוסיה במהלך הפגנה נגד ה מלחמה נגד אוקראינה
ילדים שנעצרו מעצר במוסקבה במהלך הפגנה נגד המלחמה
( צילום: מהטוויטר)
"פוטין מכריז על שחרור אוקראינה מאלה שמחזיקים בשלטון. לכלי תקשורת רשמיים אסור לקרוא לזה מלחמה, אלא מבצע צבאי ועכשיו יש החלטות ממשל חדשות שכל אינפורמציה שקרית לגבי המבצע תגרור עונש. מי שבערוצי האופוזיציה קיבל מעמד של סוכן זר. אחד מהם, שנמצא במוסקבה, נותק מהשידור. כבר לא יכולים להקשיב להם ברוסיה, מנתקים אותם בטענה שהם מפיצים שקרים על המבצע הצבאי".
ד"ר קפלן הזכירה כי המחאות נגד המהלכים של פוטין התקיימו בעיקר בערים המרכזיות. "כבר מהיום השני של המלחמה התחילו מחאות בערים הגדולות כאשר אנשים יצאו לרחוב על אף הסכנה הכרוכה בכך, אמרה. "יש כל מיני חוקים שברגע שיוצאים למחאה ללא אישור יכולים להיעצר ולקבל מכות. כבר ביום השני היו 1,700 עצורים. היו תמונות בסנט פטרסבורג של אנשים שמפגינים, הם היו בעיקר צעירים, מלומדים ויותר מעודכנים על מה שמתרחש. בערים הקטנות בכפרים לא רואים את זה".

"יש ערפל גדול בנוגע למספר המתים"

קפלן ציינה גם היא כי התמיכה בפוטין יותר נפוצה בכפרים ובערים הקטנות. "זה אמור להשתנות כאשר יתחילו להגיע לרוסיה ארונות קבורה מאוקראינה", העריכה. "אף אחד לא יודע כרגע כמה קורבנות יש. ככל שיהיו יותר קורבנות, כך התמיכה בפוטין ובמלחמה תרד. יש ערפל גדול בנוגע למספר המתים כדי להחזיק את דעת הקהל כתומכת בפוטין".
לדברי קפלן הפער בין הערים הגדולות לכפרים ביחס לפוטין קשור, בין היתר, לחיבור לאינטרנט ולרשתות החברתיות. "בחברה האזרחית, בקרב אנשים מלומדים יותר, היחס לפוטין הוא מאוד ביקורתי כי הם חושבים שהוא מביא את רוסיה לתהום ולניתוק מהעולם. תושבי רוסיה מהערים הגדולות, יש להם גם אמצעים פיננסיים והם רגילים לנסוע בכל העולם, הם חלק מהכפר הגלובלי. האוכלסייה היותר ענייה, שהסנקציות לא ממש משפיעות עליה, לא כל כך חשוב להם מה שער הדולר ושהם לא יוכלו לנסוע לאירופה, כי גם ככה הם לא רצו לנסוע לשם ולא הייתה להם אפשרות. בשבילם הנתק הזה פחות מורכב".
ד"ר קפלן אמרה גם כי ההלם בקרב האזרחים גדול, אבל היו כל מיני סימנים בדרך: "ב-2014 כשכבשו את קרים הייתה תמיכה גדולה. האוכלוסייה שם רצתה להצטרף לרוסיה, ועוד לפני זה הייתה מלחמה עם גאורגיה. לב ליבה של אוקראינה זה משהו אחר. לפי הנרטיב ההיסטורי הבסיסי, כשמתחילים ללמוד היסטוריה כתוב שקייב זו עיר של ערים רוסיות – ופלישה לאוקראינה זו פלישה לחלק מהמדינה שהאוקראינים טעו בדרך. יש אוסף שלם של שירים של איך נאצים הרסו את קייב. כאשר קייב מופצצת על ידי נשק רוסי ושמים עליה מצור, זה גורם לדיסוננס קוגניטיבי ונורא קשה להם להתמודד עם זה".