הממשלה צפויה לאשר מחר (יום א') בישיבתה השבועית את מינויו של אלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. הלוי יחל את כהונתו ב-17 בינואר, יום לאחר סיום כהונתו בת ארבע השנים של הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי. הלוי ימונה לכהונה בת שלוש שנים, אך הממשלה רשאית להאריך את כהונתו לתקופה שלא תעלה על שנה – כפי שנעשה במקרה של כוכבי ורבים מקודמיו.
גנץ על מינוי הלוי: "ימשיך לקדם את מוכנות צה"ל ואת היכולות הביטחוניות של ישראל"
(צילום: אלעד מלכה)
האישור הצפוי מחר בממשלה מגיע אחרי סאגה ממושכת שקדמה למינויו החריג בתקופת בחירות, ואחרי שביום שלישי האחרון העניקה את אישורה הנדרש הוועדה המייעצת למינויי בכירים, שאחראית לוודא כי למועמדים שנבחרו לתפקידים בכירים אין פגם בטוהר המידות. הוועדה – שכדי שתתכנס מונה לה יו"ר זמני אך ורק לצורך אישור מינויו של הלוי – אישרה ברוב קולות את המינוי. רק אחת מארבעת חבריה, פרופ' טליה איינהורן, התנגדה למינוי בשל עיתויו לפני הבחירות – אך היא הדגישה כי אין בכך דבר נגד טוהר המידות של הלוי.
הוועדה, נזכיר, לא יכלה להתכנס ללא שעמד בראשה יו"ר, ותחילה מונה לתפקיד באופן קבוע – לכהונה בת שמונה שנים – שופט העליון בדימוס מני מזוז. המינוי הקבוע נפסל על ידי בג"ץ בשל העובדה שנעשה בתקופת בחירות, בהחלטה שהיוותה מכה קשה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהגנה על המינוי. בעקבות פסילת מינוי מזוז – שסירב למינוי זמני – מונה לתפקיד באופן זמני שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין.
6 צפייה בגלריה
הרצי הלוי מופיע בפני הוועדה המייעצת למינויי בכירים, בשבוע שעבר
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון בני גנץ אמר הערב בכנס במודיעין כי "מחר אביא לאישור הממשלה את מינויו של אלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. אלוף הרצי הלוי הוא בעל הסתכלות אסטרטגית רחבה מאוד, בקיאות עמוקה ויסודית בכל אחת מזירות הפעולה של צה"ל ואני משוכנע שהוא ידע להמשיך ולהוביל אסטרטגית את צה"ל למקומות הנכונים שבהם צה"ל צריך להימצא. לצה"ל חשובה מאוד הרציפות הפיקודית נוכח כל האתגרים שנמצאים מבחוץ".
עוד לפני הסאגה סביב מינוי יו"ר הוועדה המייעצת למינויי בכירים, באופוזיציה (שם התנגדו בחריפת למינוי מזוז), הביעו התנגדות גם לעצם מינויו של הלוי בתקופת הבחירות. עוד לפני ששר הביטחון בני גנץ הודיע בחודש שעבר כי בחר בהלוי לתפקיד הרמטכ"ל הבא, ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו קרא לו ביולי האחרון להאריך במקום זאת את כהונתו של כוכבי, על מנת לאפשר לממשלה הבאה לקבל את ההכרעה בנושא. גנץ סירב לדרישה הזו והסביר כי המינוי הכרחי וכי דחייתו תפגע במערכת הביטחון. הוא הודיע על הבחירה בהלוי אחרי שהיועמ"שית בהרב-מיארה קבעה גם היא שמדובר במינוי הכרחי ושלפיכך ניתן לחרוג מהכלל שלפיו יש להימנע ככל האפשר ממינויי קבע של בכירים בתקופת בחירות.
הלוי, בן 54, נולד וגדל בירושלים. הוא מגיע מבית שמזוהה עם הציונות הדתית: סבו, חיים שלום הלוי, היה פעיל במחתרת האצ"ל, ואביו הוא הרב דב הכהן קוק, משושלת הרבנים המפוארת שייסדה את הציונות הדתית בתחילת המאה הקודמת. הלוי, שנחשב לנושא "כיפה שקופה", התחנך בתיכון דתי והיה פעיל כנער בשבט צופים דתיים. הוא קרוי על שם דודו שנפל בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
הוא נשוי לשרון ואב לארבעה ילדים, ומתגורר כיום בכפר האורנים. מאז השנה שעברה הוא מכהן כסגנו של הרמטכ"ל כוכבי, ולפני כן שימש בין היתר כמפקד פיקוד הדרום, ראש אגף המודיעין, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל, מפקד חטיבת מנשה ומפקד סיירת מטכ"ל.
גנרל-פילוסוף
כבר לפני תשע שנים, עוד כשהיה תת-אלוף, סומן הלוי כמועמד לרמטכ"לות. בכתבת פרופיל עליו ב-2013 ב"ניו יורק טיימס" הוא כונה "גנרל-פילוסוף". הלוי אמר אז לכתבת העיתון כי לימודיו בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה התגלו כמועילים יותר למנהיגות צבאית מאשר לימודי מנהל העסקים, ובכתבה צוין כי ציטט בין היתר את אפלטון, סוקרטס ואת הרמב"ם.
באותה כתבת פרופיל תואר גם כקר וכמנוכר מעט, ולא כ"איש של אנשים". האופי המופנם של הלוי משווה לו מעט ארשת ריחוק ואיפוק, אך קצינים ששירתו עמו, בעיקר בסיירת מטכ"ל, העידו שהקשר הבין-אישי חשוב לו לא פחות מהמשימה הצבאית, בתקשורת ובלשון שפיתח עם פקודים ומפקדים. כך או כך, אין לו ככל הנראה את הכריזמה הטבעית של כוכבי או את חזות הסחבק הגולנצ'יקית של גדי איזנקוט ואת החספוס הצברי של גבי אשכנזי.
הלוי יציין את יום הולדתו ה-55 כשבועיים לפני כניסתו לתפקיד, וככזה, הוא מסמל ביתר שאת את שינוי הדורות בצה"ל, כאשר יהפוך לרמטכ"ל השני, אחרי כוכבי, שלא הספיק להילחם בתמרון הגדול והמשמעותי האחרון שביצע הצבא, במלחמת לבנון הראשונה. הלוי התגייס ב-1985 לצנחנים כבן גרעין, ובלט בשורה של פעילויות שהוביל כקצין צעיר בגדוד הסיור של החטיבה בדרום לבנון של תחילת שנות ה-90. כקצין מצטיין בפלוגת הנ"ט של הצנחנים הלוי הגיע לסיירת מטכ"ל, תחילה כמפקד פלגת אימונים ולאחר מכן טיפס עד לסגן מפקד היחידה ובתחילת מבצע "חומת מגן" – למפקד היחידה.
לאחר האינתיפאדה השנייה הלוי מונה לפקד על חטיבת מנשה החולשת על גזרת ג'נין, אליה חזר בחודשים האחרונים כסגן רמטכ"ל, על מנת לקדם את שדרוג המכשול בקו התפר הפרוץ. אז, בתחילת 2006, כאלוף-משנה צעיר, התמודד עם התנגדות קבועה משני צידי המתרס נגד הגדר החדשה, וכיום הוא פועל לשקמה. בהמשך חזר הלוי לחטיבת הצנחנים שבה גדל, ופיקד עליה בכניסה הקרקעית לרצועת עזה, במבצע "עופרת יצוקה".
האתגרים שיעמדו בפני הלוי
כראש אמ"ן באמצע העשור הקודם, הניח בפני פיקוד המרכז והמטכ"ל התרעה אסטרטגית לתפנית שלילית בזירה הפלסטינית באזורי יהודה ושומרון. ההתרעה נמשכה משנה לשנה אך לא מומשה, מלבד שני גלי טרור עממי שצמחו מלמטה, ב-2015 ובשנה הנוכחית. דווקא בכהונה של הלוי כרמטכ"ל התמונה כן עלולה להשתנות: לא יהיה מופרך להעריך שראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן בן ה-87, יסיים את חייו במהלך ארבע השנים הקרובות. ההשלכות להסתלקותו של סמל התיאום הביטחוני והיציבות היחסית בגדה עלולות להתנגש לפתחו של הרמטכ"ל הלוי.
הזירה העזתית, חרף התייצבות יחסית בשנה האחרונה בחסות ההקלות הישראליות לאוכלוסייה המקומית, הוכיחה השנה עד כמה היא שברירית, במבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האיסלאמי. דרך הגבול המזרחי עם ירדן, פרוץ ונטול מכשול בערבה, יש יותר ויותר הברחות נשקים לישראל ולגדה. מסיני לא פוסקים הניסיונות להחדיר סמים לישראל, כמעט מדי יום, למרות הצלחה יחסית של צה"ל לבלום את התופעה – ובגולן הנפיץ צה"ל מתמודד עם ניסיונות בלתי-פוסקים של חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים להקים בסיס קדמי נגד ישראל.
לצד כל אלה, הלוי יהיה חתום על התוכנית החדשה שמתגבשת בחיל האוויר ובאגף המודיעין לתקיפה אפשרית של מתקני הגרעין באיראן, כשברקע טהרן ממשיכה להעשיר אורניום ולהתקדם בתוכנית הגרעין שלה, וכשהמשא ומתן בינה לבין ארה"ב על הסכם גרעין מחודש ממשיך לדשדש.
לכך ניתן להוסיף תנאי פתיחה גרועים להלוי, דומים לאלו של כוכבי: משבר פוליטי בלתי נגמר, עם ממשלה חדשה שבתרחיש הכי אופטימי תתחיל את כהונתה בפברואר-מרץ, ורק לאחר מכן תגבש, אם וכאשר, תקציב מדינה וביטחון. המשמעות להלוי: אובדן מסתמן של השנה הראשונה מבחינת גיבוש תוכנית רב-שנתית חדשה, לפי תפיסתו וגישתו. הרמטכ"ל היחיד שהצליח לגבש ולממש דה-פקטו תוכנית רב-שנתית, שכה קריטית לבניין הכוח של צה"ל, הוא הרמטכ"ל שלצד כהונתו רצה ממשלה במשך ארבע שנים: רב-אלוף במיל' איזנקוט, עם "תר"ש גדעון" שפעלה תחת ממשלת נתניהו הרביעית, בין 2015 ל-2019.
אבל האתגר הגדול ביותר של הלוי הוא לאו דווקא ביטחוני או ברכש טייסות הקרב הבאות: כוכבי ואיזנקוט התאמצו מאוד להשאיר את הפלגנות המשתוללת בחברה הישראלית מחוץ לאוהל של מחלקת הלוחמים בגולני והרחק מכותלי החדר של טירוני הנח"ל. לאתגר הזה יתווסף משבר כוח אדם מחריף בצה"ל, ביחידות הטכנולוגיות והקרביות כאחד, עם נטישה של אנשי קבע איכותיים ומשבר מוטיבציה ביחידות היבשה, שאינן סיירות.
