ישראל גילתה פחות גמישות בשיחות האחרונות לעסקת שחרור חטופים, והקשיחה את עמדתה במשא ומתן. כך פורסם ב"ניו יורק טיימס". לפי מסמכים שנחשפו, ישראל העלתה חמש דרישות חדשות בשיחות שנערכו בסוף חודש יולי.
בניגוד להצהרות הפומביות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המאשימות את חמאס בעיכוב ההסכם, מסתבר כי ישראל הוסיפה דרישות חדשות למשא ומתן. אלה כוללות שליטה ישראלית בגבול הדרומי של עזה ותנאים מחמירים יותר לחזרת פלסטינים לצפון הרצועה. המסמכים מראים כי הממשלה הישראלית ביצעה תמרונים משמעותיים מאחורי הקלעים.
לפי הכתבה, ישנם ספקות גם לגבי נכונותו של חמאס להתפשר בנושאים מרכזיים, אחרי שגם הוא הציג דרישות משלו והתעקש על נקודות מסוימות. ארגון הטרור דרש תיקונים נרחבים בטיוטה, אם כי ויתר על כמה בתשובה להצעה הישראלית שמסר ביולי. המצב מורכב אם כן משני הצדדים, כאשר גם ישראל וגם חמאס מציגים עמדות קשוחות בחלק מהסוגיות.
המסמך האחרון שהוצג למתווכים - ארה"ב, קטאר ומצרים, זמן קצר לפני הפסגה שלהם ברומא יחד עם ראש המוסד דדי ברנע ב-28 ביולי, כלל מספר תנאים חדשים. בין היתר, ישראל הציגה מפה לפרישה מחדש של צה"ל ולפיה כוחות צה"ל יישארו בשליטה על הגבול הדרומי של עזה, פרט שלא נכלל בהצעת ישראל ממאי. כמו כן, המסמך הראה פחות גמישות לגבי חזרת פלסטינים עקורים לבתיהם בצפון עזה לאחר הפסקת הלחימה.
לפי שני בכירים שדיברו בעילום שם, חלק מחברי צוות המשא ומתן הישראלי חוששים שהתוספות החדשות מסכנות את העסקה. ה"טיימס" בדק את המסמכים ואישר את אמיתותם עם גורמים רשמיים הן מישראל והן מהצדדים האחרים המעורבים במשא ומתן.
בתגובה לטיימס לא ערערה לשכת נתניהו על מהימנות המסמכים עליהם התבססה הכתבה אך הכחישה בתוקף את הטענות כי ישראל הציגה תנאים חדשים במשא ומתן על הפסקת האש בעזה. בהצהרה לעיתון טענה הלשכה כי המכתב מ-27 ביולי לא הציג דרישות חדשות, אלא רק הבהרות חיוניות להצעה מ-27 במאי. לטענת אנשי נתניהו, דווקא חמאס הוא זה שדרש 29 שינויים להצעה המקורית, דבר שנתניהו סירב לקבל.
עצרת משפחות החטופים ביום שבת
(צילום: ליאור שרון)
נתניהו עצמו הדגיש בפגישה עם שרי הקבינט ב-4 באוגוסט כי ישראל לא הוסיפה ולו דרישה אחת למתווה, וכי חמאס הוא שדרש שינויים רבים. הוא אף האשים את מנהיג חמאס יחיא סינוואר כי הוא ה"מכשול היחיד" לעסקת שחרור החטופים.
אולם, המסמכים שנחשפו על ידי ה"טיימס", מראים תמונה מורכבת יותר. במכתב למתווכים מ-27 ביולי, הצוות הישראלי הוסיף חמש הסתייגויות חדשות למתווה המקורי. אחת הנקודות השנויות במחלוקת היא הדרישה לשליטה ישראלית בציר פילדלפי, בניגוד להצעה המקורית שדיברה על נסיגת כוחות מאזורי הגבול.
נקודה מרכזית נוספת נוגעת לאופן חזרתם של פלסטינים עקורים לצפון עזה. בעוד שבהצעת מאי ישראל ריככה את דרישתה לבדיקות ביטחוניות, המכתב מיולי החזיר את הדרישה ל"יישום מוסכם" של בדיקות אלו.
נתניהו טען לאחרונה כי חמאס אינו מוכן לאפשר מנגנוני בדיקה למניעת מעבר תחמושת ומחבלים לצפון הרצועה, ושהארגון מעוניין לבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות. עם זאת, בכירים ישראלים סבורים, על אף הסכמתם העקרונית עם נתניהו שטוב היה לו אכן היו נערכות בדיקות כאלו, כי אין לעכב את העסקה בגלל נקודה זו, ומעוניינים בהתקדמות מהירה לקראת שחרור החטופים.
המצב המורכב מדגיש את הפערים בין ההצהרות הפומביות לבין המהלכים מאחורי הקלעים, ומעלה שאלות לגבי הסיכויים להתקדמות משמעותית במשא ומתן הקרוב - לקראת הפסגה שצפויה להיערך ביום חמישי.
לשכת נתניהו פרסמה תגובה ארוכה יותר מזו שנמסרה ל"טיימס", אבל לא התייחסה כלל לציר פילדלפי. "בנוגע לטענת הוספת דרישות חדשות בנושא מעבר (ציר) נצרים - טיוטת מסמך 27 ביולי מתייחסת לצורך בהקמת מנגנון בידוק מוסכם על מנת להבטיח שרק אזרחים לא-חמושים יחזרו לצפון הרצועה - החלטה שהועלתה על ידי ארה"ב - בהתאם למוצע במתווה 27 במאי". בלשכה ציינו כי "בנוגע לטענת הוספת דרישות חדשות בנושא שחרור חטופים חיים - בטיוטת 27 ביולי צוין כי כל החטופים החיים בקטגוריה הרלוונטית צריכים להשתחרר, בהתאם למתווה ה-27 במאי, שקבע כי מספר מסוים של חטופים – חיים או מתים – ישוחרר".
עוד אמרו בלשכת נתניהו על כך שראש הממשלה הוסיף דרישות חדשות לגבי שחרור מחבלים פלסטינים: "בטיוטת 27 ביולי לא צוינו תנאים חדשים. להפך - במתווה 27 במאי צוין כי לישראל תהיה זכות וטו על מספר מסוים של מחבלים משוחררים, וכי ישראל תוכל להגלות לפחות מספר מסוים של מחבלים. טיוטת 27 ביולי כוללת הבהרות חיוניות לצורך יישום הנכתב במתווה 27 במאי".
