בג"ץ לא מאפשר לממשלה להאריך משבת את התקנות המגבילות כניסה של 3,000 אנשים לישראל ביום, ואת אלה המחייבות אישור ועדת חריגים טרם יציאה עבור מי שאינם מחוסנים או מחלימים. כך קבע היום (רביעי) בית המשפט העליון, שהכריע כי הגבלות אלה "אינן חוקתיות". המשמעות היא כי מיום ראשון יבוטלו ההגבלות, ו"השמיים ייפתחו", אלא אם יוטלו הגבלות חדשות.
בהחלטה שבאה בעקבות העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, טענה הנשיאה אסתר חיות שהגבלות אלה מהוות פגיעה בליבת הזכות החוקתית לכניסה לישראל וליציאה ממנה ובזכויות נוספות המצויות במרכז החיים הדמוקרטיים. בית המשפט ציין עוד כי פרק הזמן הממושך שבו חלות ההגבלות, מבלי שניתנה לאזרחים שהות מספקת להתארגנות ומבלי שהובהר המועד שבו יוסרו, מעצים את הפגיעה בזכויות האזרח. כך גם הסמיכות של ההגבלות ליום הבחירות.
בית המשפט ציין כי ההגבלות נקבעו מבלי שיהיו בפני הממשלה נתונים כלשהם על מספר האזרחים המצויים בחו"ל והמבקשים לשוב ארצה; כי לא התקבל הסבר מדוע הועמדה מכסת הנוסעים היומית על 3,000; וכי הרושם שנוצר הוא שתחת השקעת מאמץ באכיפת הבידוד, העדיפה הממשלה להפעיל משטר של מכסות כניסה לישראל.
השופטים אסתר חיות, ניל הנדל ויצחק עמית ציינו עוד כי ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה הוגבלה באופן כה גורף זכותם של אזרחים להיכנס למדינתם. השופט עמית כתב כי כבר ביום שבו הוחלט על סגירת שערי נתב"ג "מהיום למחר" היה ברור כי זה אינו פתרון לטווח ארוך, ויש למצוא פתרון מיידי לבעיה של אכיפת הבידוד על הנכנסים לישראל.
"כבר ביום שבו הוחלט על סגירת שערי נתב"ג 'מהיום למחר' היה ברור כי זה אינו פתרון לטווח ארוך"
השופט הנדל הדגיש שההגבלות אינן עומדות במבחן המידתיות במובן הצר, לנוכח העובדה שנתונים רלוונטיים לא עמדו לנגד עיני מקבלי ההחלטות, והדגיש כי עד תום תוקפן של התקנות יש ליתן פרשנות מקלה ככל האפשר למגבלה זו, בייחוד בהינתן הסמיכות למועד הבחירות.
בית המשפט הסביר בהחלטתו כי מאחר ואיום הקורונה אינו צפוי להיעלם מחיינו בקרוב, יש לאזן בין הנזק העלול להיגרם עקב חדירתו של זן בלתי מוכר של קורונה, לבין הפגיעה בזכויות יסוד של אזרחי המדינה ותושביה. איזון זה צריך לאפשר שגרת חיים לצד הנגיף, תוך ניהול נכון של הסיכונים השונים.
הממשלה יכולה להטיל הגבלות נוספות, אולם כרגע לא הוחלט על כאלה, ובית המשפט קבע כי "ככל שיוטלו בעתיד הגבלות חדשות כלשהן על הכניסה לישראל והיציאה ממנה, יש לבסס אותן על תשתית עובדתית מקיפה ועדכנית". במשרד הבריאות והתחבורה מקיימים שיחות בליווי גורמים מקצועיים-משפטיים, כדי ללמוד את ההחלטה, אך בינתיים לא התקבלו הכרעות.
תחילת מבצע הבדיקות המהירות בנתב"ג, בשבוע שעבר
(צילום: אורי דוידוביץ, שחר גולדשטיין)
לאור הפסיקה, נערכת חברת "ישראייר" לתגבר את לוח הטיסות החל מהשבוע הבא. החברה הודיעה שלאור הפסיקה, נערכת החברה לתגבר את לוח הטיסות לאתונה, גיאורגיה, מונטנגרו, בולגריה, אלבניה, קפריסין, דובאי וזנזיבר. גם חברת "יונייטד איירליינס" החליטה לחזור לפעילות סדירה מ-20 במרץ, עם 10 טיסות שבועיות מניוארק (ניו ג'רזי) לתל אביב. בנוסף הודיעה החברה על חידוש הקו מסן פרנסיסקו לתל אביב שיפעל שלוש פעמים בשבוע.
מהתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, נמסר כי "ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שסגרה את הדלת בפני אזרחיה, תוך שהיא גם מונעת מהם את זכותם הבסיסית להצביע בבחירות. אין זה אלא עוד סימפטום רע של התנהלותה השערורייתית של הממשלה בניהול המשבר, של קבלת החלטות בשליפה ומהרגע להרגע, ותוך רמיסה מתמשכת של זכויות יסוד. אנו מברכים על פסק הדין החשוב, וקוראים לכל אזרח ישראלי המעוניין בכך לשוב הביתה".
ביום ראשון שוחחו השרים על הסוגיה בישיבת הממשלה, ושר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע כי משרדו לא יסכים להגדלת מכסת השבים ל-4,000. "הדבר היחיד שיכול לקלקל לנו את כל השיפור זה פתיחת נתב"ג", אמר אדלשטיין. "זה יכול לגמור לנו את כל מבצע החיסונים. זה לא כמו עוד עשרה במסעדה או באולם, לא אוהדים ביציע או בני נוער. הווריאנטים שייכנסו מסכנים אותנו מאוד".
