עשרות בני אדם, רובם נערים, הפגינו אמש (חמישי) בכניסה לירושלים נגד החלטת בית המשפט העליון, שדחה אתמול בבוקר את ערעורו של עמירם בן אוליאל שהורשע ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא ב-2015. המפגינים קראו בין השאר: "לשחרר את עמירם" ו"יהודי לא מענה יהודי", וחסמו לזמנים קצרים את הכביש בכניסה לעיר מתחת לגשר המיתרים.
המשטרה עצרה ארבעה מהמפגינים, ובתיעוד מהמקום נראו השוטרים נוהגים באלימות בחלק מהעצורים שהתנגדו.
בן אוליאל הודה ברצח בחקירה ואף שחזר את המעשה, אבל אז חזר בו וסנגוריו טענו שדין ההודאות להיפסל. הטענה המרכזית של עורכי הדין נגד ההרשעה הייתה שבן אוליאל עבר "חקירות צורך", מונח משפטי שמתאר חקירות של "פצצה מתקתקת" (אדם שחייבים להוציא ממנו מידע שימנע פגיעה של חפים מפשע). חקירות אלו עשויות לכלול שימוש בכוח פיזי ובשיטות חקירה אגרסיביות, והן אפשריות רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.
בהחלטתם לדחות את ערעורו ציינו השופטים כי "לדברי המערער, הוא יצא לנקום את רציחתו של מלאכי רוזנפלד ז"ל. נקמתו המתועבת הייתה 'נקמת דם' - דמם של בני משפחת דוואבשה החפים מפשע - ההורים, סעד ורהאם, ותינוקם בן השנה וחצי, עלי דוואבשה ז"ל, אשר נשרף למוות במיטתו. איזו מין נקמה נפשעת היא זו? משפחה שלמה הישנה במיטתה מצאה עצמה באישון הלילה במלכודת מוות של המערער, אשר יצא למסע נקם לרצח ערבים באשר הם ערבים. את זאת אין הדעת יכולה להכיל ולסבול".
הרצח בדומא התרחש כאמור בליל 31 ביולי 2015, לאחר שביתם של משפחה דוואבשה עלה באש מבקבוקי התבערה שנזרקו לעברו. עלי, תינוק בן שנה וחצי, נהרג במקום, אביו סעד מת מפצעיו כמה ימים לאחר מכן, והאם ריהאם מתה כחודש לאחר האירוע. הילד אחמד בן ה-4 הוא בן המשפחה היחיד ששרד.
בינואר 2016 הוגש האישום נגד בן אוליאל, ובמאי 2020 הוא הורשע בשלושה סעיפי רצח, לצד שתי עבירות של ניסיון רצח ושתי עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. כעבור ארבעה חודשים הוא נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר, ונקבע כי הוא ישלם פיצויים בסך של 258 אלף שקלים לאחמד דוואבשה, ולאדם נוסף שעל ביתו נזרק בקבוק תבערה.